"עבדתי קשה על המיליארד הזה": כך תראה התכנית להזנקת החינוך בצפון

הממשלה אישרה היום (א') החלטה לשיקום וצמיחה של יישובי הצפון בקו העימות, במסגרתה יוקצו 1.376 מיליארד שקל לשיקום מערכת החינוך עד שנת 2029. התכנית מהווה חלק מתכנית שיקום כוללת של 12 מיליארד שקל לצפון, והיא התכנית הגדולה השלישית שמאושרת במסגרת פיתוח האזור. התכנית, שמובלת על ידי משרד החינוך, מיועדת ל-24 רשויות מקומיות בקו העימות, מתוכן 8 רשויות שפונו במלואן במהלך המלחמה.

ד"ר אורנה שמחון, נציגת משרד החינוך ומנהלת מחוז צפון במשרד שהובילה את המו"מ על התכנית, חושפת כי העבודה נמשכה חצי שנה בתיאום עם מטה "תנופה לצפון" בראשות השר זאב אלקין ומשרד האוצר. "עבדתי קשה על המיליארד הזה", אמרה שמחון בראיון, "המטרה הייתה לתת את מירב המשאבים לשטח, לבתי הספר ולרשויות המקומיות".

התכנית מתחלקת למספר זרועות מרכזיות. הסעיף הגדול ביותר הוא "סל גפ"ן תנופה" בהיקף של כ-500 מיליון שקל, שיחולק בין הרשויות המקומיות ובתי הספר לחמש שנים. תקציבי "גפן תנופה" יתווספו לתקציבי הגפן הרגילים שניתנים כבר כיום. הסל כולל חלוקה ייעודית: 15 אחוז לטיפוח החוסן, 15 אחוז להרחבת לימודי STEM ו-5 אחוז לקידום מצוינות. במסגרת התכנית, תקציבי הגפ"ן יגיעו עד כדי 2,700 שקל לתלמיד - פי שניים או שלושה ממה שמשולם בשאר חלקי הארץ. "בכלים האלה, בתי הספר והמורים יוכלו לתת מענים פדגוגיים, חינוכיים, מענים רגשיים לתלמידים, בניית חוסן של התלמידים ושל צוותי החינוך", מסבירה שמחון.

סעיף נוסף בהיקף של 435 מיליון שקל מיועד לבינוי מרכזי מצוינות אזוריים במקצועות המדע והטכנולוגיה. מרכזים אלו יאפשרו ריכוז מורים ותשתיות מתקדמות, ותלמידי האזור ייסעו ללמוד במרכזים המשותפים. במסגרת התכנית יוקמו גם שני בתי ספר למחוננים ולמצטיינים שישמשו את כלל הצפון.

נדבך נוסף בתכנית הוא הקצאת 100 מיליון שקל להון אנושי לחיזוק תחום החינוך. "זה אומר לתת כלים למנהלי מוסדות החינוך לגייס תומכי הוראה מומחים ומורים, להתגבר על המחסור במורים, בעיקר במקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), וחבילת הטבות למורים שיבחרו לבוא לגור ביישובי קו העימות", אמרה שמחון.

125 מיליון שקל לחינוך בלתי פורמלי ושיתופי פעולה

התכנית כוללת הקצאה של 125 מיליון שקל לחינוך הבלתי פורמלי - מהם 40 מיליון שקל לפעילות חברתית ו-85 מיליון שקל לתמיכה בחברה אזרחית, תנועות נוער ומכינות קדם-צבאיות.

בנוסף, התכנית מקצה 180 מיליון שקל ליצירת שיתופי פעולה בין מחלקות החינוך ברשויות המקומיות ובין עמותות חינוך מתמחות - מודל שהוכח כמוצלח בנגב המערבי. העמותות המתמחות תסייענה לרשויות לשפר ולהשביח את ניהול מערכת החינוך האזורית.

בנוסף, התכנית מקצה תקציבים לתשתיות ותוכניות מצוינות אזוריות בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת, מקצועות ה-STEM, אומנות וספורט, לצד 30 מיליון שקל ייעודיים לחינוך ההתיישבותי. "נוציא קולות קוראים לרשויות המקומיות ולהשקעות ברמה אזורית, נתעדף פרויקטים אזוריים באזור גליל מזרחי וגליל מערבי", הסבירה שמחון.

שמחון מתארת את המשא ומתן המורכב עם הגורמים השונים: "כל אחד יש לו את האינטרסים שלו, ובסוף הייתי צריכה להביא את הקול של השטח, ומה שעניין אותי זה חינוך. לכן מצאתי את עצמי נאבקת קשה כדי לתת את מירב המשאבים לשטח". מדבריה ניכר שעשתה לילות כימים למען ההסכם, והנחישות להיטיב עם התלמידים וצוותי החינוך ברורה בכל משפט שהיא אומרת.

"החינוך הוא אבן הראשה לשיבה הביתה"

שמחון מתארת את הפילוסופיה שהנחתה אותה במהלכים לשיקום הצפון, החל מפיתוח תכנית אסטרטגית בשם "תנופה לצפון - השיבה הביתה". "האלוף אורי גורדין, שהיה אלוף פיקוד הצפון דאז, אמר לי: 'אורנה שמחון, תקשיבי טוב, החינוך הוא אבן הראשה לשיבה הביתה'", מספרת שמחון.

"הוא אמר לי: 'אני אחראי להביא לך את התנאים של השיבה הביתה ואת השקט הביטחוני, ואת כמנהלת מחוז, אם את תצליחי לשכנע את ההורים ולשפץ את בתי הספר ולעשות את כל המהלכים... זה מה שיקבע האם התושבים יחזרו או לא'".

התוצאות מעידות על הצלחת המהלך. לפי נתונים שחושפת שמחון, 95 אחוז מהתלמידים מהיישובים המפונים חזרו למערכת החינוך בצפון - בחלק מהיישובים אף יותר מכך: 100 אחוז בשלומי, 98 אחוז במעלה יוסף ו-97 אחוז במטה אשר ובגליל עליון. בקריית שמונה חזרו 85 אחוז מהתלמידים, ובמטולה - שבה הרשות המקומית לא השיבה את בית הספר לפעולה - חזרו רק 34 אחוז.

שיעורי השיבה הגבוהים מעידים שדווקא משפחות צעירות עם ילדים מיהרו לחזור ראשונות, בניגוד להערכות המוקדמות. "אם היו לי 30 אלף תלמידים מהיישובים המפונים, עכשיו יש לי כמעט 29 אלף תלמידים", אמרה. "97 אחוז מהמורים שלנו חזרו במרץ עוד לפני שכל התלמידים הגיעו".

"מנוע צמיחה" לצפון"

שמחון רואה בתכנית החדשה צעד נוסף בפיתוח הצפון: "התכנית הזאת אמורה גם מצד אחד לשקם את הצפון, אבל גם מצד שני להצמיח אותו. אני רואה בחינוך מנוע צמיחה".

היא מסבירה כי הרעיון מבוסס על עקרון "Build Back Better": "כל מה שאנחנו עושים נעשה טוב יותר. אם הבניינים נהרסו, נשפץ אותם יותר טוב. אם היה לנו חינוך טוב או פחות טוב במקומות כאלה ואחרים, נהיה יותר טובים".

התכנית, שקיבלה גיבוי מלא משר החינוך יואב קיש, מהווה חלק ממאמץ רחב יותר שכלל כבר השקעה של 200 מיליון שקל בבנייה ושיפוץ של מוסדות חינוך. "אנחנו עכשיו עוברים לשלב שאני קוראת לו שלב הנורמליות החדשה - שלב שבו אנחנו צריכים להצמיח, אחרי ששיקמנו", מסכמת שמחון.

התכנית לשיקום החינוך היא הראשונה מתוך פרקים נוספים שיאושרו בעתיד, ביניהם 600 מיליון שקל לשדרוג מכללת תל חי והפיכתה לאוניברסיטת הגליל, ותכנית נוספת בהיקף של חצי מיליארד שקל לפיתוח הגולן וקצרין.