"ארבע נפילות בלי אזעקה אחת": איבד את חברו ואת כלבתו מול עיניו
רן גורי, חבר כיתת כוננות בקיבוץ משגב עם, עמד מטר אחד מחברו הטוב כשפגיעה ישירה הפכה את הרכב לכדור אש. "פושקו נשאר באוטו וצילם את העשן. דקה אחרי זה הוא כבר לא היה"

רן גורי עמד במרחק מטר מחברו הקרוב ביותר כשראה אותו נהרג מול עיניו. ארבע פגיעות נחתו הבוקר (ראשון) על קיבוץ משגב עם בזו אחר זו, בלי שנשמעה התרעה אחת. גורי, חבר כיתת הכוננות בקיבוץ, משחזר בראיון ל-mako את הרגעים שבהם איבד את עופר (פושקו) מושקוביץ', חברו במשך 40 שנה, ואת כלבתו.
מושקוביץ' חזר הבוקר מברית של נכדו בחדרה. הוא תכנן להוריד את דיה, אשתו לשעבר, ליד הכל-בו בקיבוץ ולהמשיך לעבודתו במטעי האבוקדו. גורי היה לידו. "הייתה נפילה אחת, ואני ודיה יצאנו מהרכב לראות איפה נפל", משחזר גורי. "פושקו נשאר באוטו והתחיל לצלם את העשן מהחלון. הייתי במרחק מטר ממנו".
דקה אחת חלפה. הפגיעה השנייה הגיעה בלי התרעה, ישירות לתוך הרכב של מושקוביץ'. "ראיתי את זה קורה מול העיניים", אומר גורי. "בכל ארבע הנפילות לא נשמעה אזעקה, גם לא אחרי הפיצוץ".
גורי, שהיה הקרוב ביותר לזירה, רץ מיד לרכב. "פתחנו את הדלת וראיתי את פושקו פצוע קשה בראש ובבטן. האוטו נדלק ובער במהירות. היינו חייבים להוציא אותו, אבל הוא נהרג במקום".
בתוך הכאוס נפגעה גם כלבתו של גורי, שהייתה איתו במטעים. "היא רצה לכיוון האש, חטפה רסיס ונהרגה במקום, בזירה עצמה".

יום שחור
גורי דחק את הכאב הצידה ופעל. הוא לקח את דיה למיגונית ומשם למרפאה במקלט. תוך זמן קצר הגיעו שאר חברי כיתת הכוננות וכוחות הכיבוי לפנות את מושקוביץ'.
העדות שלו מעלה שאלות קשות על היעדר ההתרעה. "בצה"ל מתחקרים אם מדובר בנ"ט או מרגמות, אבל בשטח היו ארבע נפילות בלי אזעקה אחת", אומר גורי. "זה יום שחור לכולנו. איבדתי את החבר הכי טוב שלי. היינו צמודים 40 שנה, וראיתי את הכל מתרחש מול עיניי".
מושקוביץ', דמות מוכרת ואהובה בגליל העליון, ניהל וגידל 400 דונם של מטעי אבוקדו בקיבוץ. לפני שבוע בלבד, בריאיון למגזין N12, הוא תיאר את החיים תחת אש בגבול הצפון. "אלה החיים שלנו, ואנחנו עושים פה חיים חדשים", אמר. הוא סיפר שנולד לו נכד חדש, והביע תקווה שנכדיו יוכלו יום אחד להסתובב במטעים ולהגיד "זה המטע שסבא נטע".
באותו ריאיון תיאר מושקוביץ' את האימה מטילי הנ"ט, שהם בדיוק מה שגבה את חייו הבוקר: "אין שום אזעקה, שום התראה, שום דבר. פתאום אתה שומע בום ואתה לא יודע מאיפה זה בא לך. זה הפחד הכי גדול שיש".
בקיבוץ משגב עם ספדו למושקוביץ' ואמרו כי "לאורך כל השנים היה הקול הבולט של כולנו", והוסיפו שהגליל לא ייראה עוד אותו הדבר בלעדיו.