היא הכריחה אותו להתחתן בסתר - ורק אחרי שנה הוא הסכים לגלות לכולם
פרק ב' שהתחיל בחתונה בסתר תחת לחץ כבד התדרדר במהירות למלחמת כספים, יחסים קרים וילדים כועסים. אחרי ארבע שנים של זוגיות וחשבונות נפרדים בבית, היא מבינה את הטעות המרכזית שגרמה לו לכלוא את הלב שלו. יעל ברון מייעצת: כך תמנעו את הפיצוץ הבא


אנחנו פרק ב'. לשנינו ילדים מנישואים קודמים. אנחנו כבר לא צעירים בגיל.(ברוח כן) 4 שנים היינו חברים – זוג. כל תקופת החברות אני לחצתי למיסוד הקשר. חתונה. זה מה שאני רוצה. רציתי לדעת ולהרגיש שזה רציני וארוך טווח. אני רוצה ביטחון ויציבות. הוא לא כל כך רצה להתחתן. ניסה לחמוק בכל דרך ואני לא הרפיתי. ידעתי שהוא לא מת על הרעיון אבל אותי זה לא עניין. זה או חתונה או פרידה.
אני יודעת שהסיבה לאי רצון שלו נובע מפחד על הכסף ועל הילדים שלו שנראה לו שלא יקבלו את זה בטוב. אבל הוא נכנע ללחצים ולא רצה לאבד אותי.
הסכמתי שנעשה הסכן ממון. אין לי עניין בכסף שלו. יש לי עניין בלהרגיש שהוא איתי מלא על מלא, שהוא שלם עם הקשר איתי ורואה אותנו זוג ניצחי.
לעבור לגור ביחד עלה לי בדם ולהתחתן הייתי צריכה לצאת מגדרי. אבל לא ויתרתי ונישאנו. בהתחלה בסתר. בלי שילדיו ידעו. הוא פחד מתגובתם. רק אחרי שנה גילינו להם. כבר זה נראה לי לא תקין אבל החלקתי, הקללתי.
הוא חרד לכסף. מתחלק איתי חצי חצי בהכל כמו שותפים זרים בדירה אחת. כל מה ששלי שלי וכל מה ששלו שלו. אין ערבוב. הוא לא מפנק אותי, לא קונה מתנות. לא משקיע בקשר. טוען שאין לו הרבה. לא משתף אותי ולא שקוף איתי. עלי הוא יודע הכל כולל כמה כסף יש לי ומה משכורתי.
אני נדיבה. קונה לו, מכינה לו, מפנקת, מבשלת לו מה שהוא אוהב. לא חוסכת עליו, לא חוסכת באהבה, לא בסקס, ולא ביחס חם. אבל לא זוכה לאותו יחס ממנו.
אני מאוד מתוסכלת מהמצב. ומהתסכול יוצא הרבה רעל וכעסים. הפכתי למקטרת, רוטנת, לא תמיד נעימה, וכן, גם רעיון פרידה עולה לי בראש. ואני יודעת שגם לו.
אני מודה שאני דורשת ממנו את מה שאני חושבת שצריך להיות בתפיסתי. אני רוצה גבר שיהיה נדיב ולא מחשבן על השקל. אני רוצה גבר שלוקח יוזמה ומפתיע, כזה שנותן אהבה ומחמאות, שזוכר את יום הנישואים ואת יום ההולדת, אני רוצה גבר שידאג לי ואני חושבת שהוא לא כזה ואולי אני נלחמת באוויר.
כל בילוי מעצבן אותי כי מתחלקים בתשלום. זה מוריד לי את החשק ואפילו את המשיכה. הוא מעורר בי יותר ויותר כעס וזה בא על חשבון אהבה. אנחנו מדרדרים ועתידנו כבר לא ברור. הגענו למצב שגם הילדים שלו לא מתים עלי ועד היום לא מפנימים את זה שאני אשתו.
ספק מייצר תסכול – ותסכול מוביל לכעסים
זה עוד לא הזמן לחשוב על כניעה/פרידה. יש מה לעשות ושווה לעשות.
מה שאת רוצה אולי לגיטימי אבל זה קצת גדול על בעלך. הוא מבחינתו לא היה מתחתן. הוא נכנע ללחץ. הוא חושש מצעד כזה גם מתסבוכת על כסף וגם מהחשש לאכזב את ילדיו או להדאיג אותם (על כסף). הוא לא מספק לך את מה שהיית רוצה בגבר. יש לך ויז'ן בראש על מה צריך שיהיה בגבר ואולי גם את נעולה על זה וככל שאת מתאכזבת כך רמת התסכול שלך עולה.
את נלחמת על המקום שלך. תורידי ווליום. מלחמה זה לא הפתרון. מזוג נחמד ואוהב הפכתם לשותפים לדירה ואפילו בזה אתם לא חזקים.בכל רגע נתון את יכולה להחליט לעצמך על המשך חייך. אל תכנסי למקומות של קורבן. תמיד יש לך את הזכות ללכת. הדלת לא נעולה. אבל לפני שהולכים מנסים לגשר. יש לכם מה להפסיד.
יש שתי בעיות מרכזיות – הראשונה היא חתונה תחת לחץ. השנייה היא שהלב שלו לא שלם.בעלך עוד לא השלים עד הסוף עם עצם היותו נשוי ושאת אשתו החוקית. הוא עשה את המהלך תחת לחץ, הוא לא היה שלם אבל האופציה השנייה (פרידה). זה לא בא בחשבון. הוא זרם איתך לחופה בלב חצוי, לא סגור עם עצמו שזה מה שטוב לו. פחד שכספי הירושה שתכנן יבוזבזו בגללך, פחד שילדיו ינתקו קשר או מאוד יכעסו. ואולי גם לא היה שלם לגמרי שאת זאת האישה האולטימטיבית לו.
ומכאן הכל הלך עקום. אתם רבים על כסף, על זמן ביחד, על הילדים שלו שלך, ומתחת לכל זה נמצאת המהות – הוא עוד לא קיבל אותך כאשתו ואת נלחמת בכל הכוח.
זה לא ילך בכוח. אהבה לא באה בכוח והיא גם לא מוצר שאפשר לדרוש. הנדיבות קשורה למוטיבציה שלו להשקיע בקשר, ועד שהוא לא יהיה איתך המאה אחוז הוא לא יהיה הנדיב הידוע.גם מחמאות לא תקבלי אם תדרשי אותם בתוקף. וגם את תחושת הביטחון תקבלי רק אם תיתני כזאת. בלי פנקסנות
אתם לא תיפרדו אם תקבלו אחריות ותחליטו על שינוי גישה, שינוי תקשורת והתקרבות. מה שקורה בינכם פתיר בתנאי שיש לכם אהבה ובתנאי ששניכם לא מוותרים עליכם. כל אחד מכם יצטרך לשנות משהו. לא להתבצר ולהיתקע ולפני הכל לפתוח ערוץ הידברות פתוח ושקוף - להראות ולהגיד את הכל.
להבין שמה שאתם משדרים כזוג עובר לילדים, ולסביבה את האנרגיות שלכם אי אפשר להסתיר או לזייף ואם הם רואים כשל ומלכתחילה הם לא היו בעד זה בדיוק קרקע מזון לגידול ההתנגדות.
הילדים כבודם במקומם אבל לא הם מנהלים את חייכם. זו פינה שלא כדאי להילחם בה או להיכנס אליה, אין כאן תחרות.. הילדים הכי חשובים ואהובים וכל מלחמה נגדם היא הפסד מראש. כשאת קצת תרפי וכשאבא שלהם ירגיש שלם איתך זה גם מה שהם יקלטו וזה גם מה שיציל את הקשר בינכם. טיפול זוגי, טיפול זוגי, טיפול זוגי.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com