ממים של הורים: דף הפייסבוק שיעלה לכם חיוך
נכון, ילדים זה אושר, אבל קבוצת פייסבוק חדשה עוזרת להורים לשחרר קיטור גם על הצדדים הפחות כיפיים. "ממים של הורים" הוקמה ממש לא מזמן וכבר צברה אלפי חברים וצוברת תאוצה. קבלו ממים נבחרים, וכן, יש גם כמה כאלו על המצב הבטחוני
צוחקים על עצמנו
ממים, למי שלא יודע, הן אותן תמונות שחוזרות על עצמן אך הכיתוב בהן משתנה, ובא לשפוך אור, לרוב סרקסטי ושנון, על נושאים מגוונים. ישנם מספר מחוללי ממים ברשת, ומסתבר שברגע שמבינים את הקטע, מדובר בתחביב די ממכר. הקבוצה הולכת וגדלה כל יום, וכעת עומדת על כ- 5,400 הורים מושחזים ושנונים.
מי שהתחילה את הקבוצה היא רוני, אם במשרה מלאה. "הכל התחיל לפני כשנה וחצי כשהתחברתי באיחור של כמה שנים לפייסבוק וגיליתי את עולם הממים", היא מגלה. "כשמתחילים 'לחשוב בממים' מגלים שאפשר בעצם להלביש אותם על כל סיטואציה, ומה שהיה מרכז חיי והעיסוק המרכזי שלי אז ועכשיו הוא ההורות, ולכן התחלתי ליצור ממים מהעולם הזה ולפרסם אותם בקבוצה שהייתה אז קטנה מאוד. גיליתי שאפשר לפרוק תסכולים וחוויות בדרך מצחיקה, וזה תמיד עוזר. מהתחלה, הממים גרפו הזדהות ואהדה אצל מי שנחשף אליהם. מסתבר שכולנו חווים פחות או יותר את אותן חוויות ושכיף לנו לצחוק על זה יחד ולגלות שכולנו נורמליים".
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
רוני מעידה כי עד כה הקבוצה מאוד מגוונת וכוללת נשים, גברים, דתיים, חילוניים, קיבוצניקים ועירוניים, כמו גם הרבה מאוד סגנונות הורות שונים ואורחות חיים שונות. "ילדים מעוררים בכולנו את אותן התחושות והם המכנה הרחב המשותף לכולנו", היא מעידה. "לא נתקלתי בתגובות קשות ואני מקפידה להזכיר בשרשורים שלעיתים גולשים לשם שזוהי קבוצת הומור בלבד. אנחנו משתדלים לצחוק בעיקר על עצמנו. תגובות או ממים שצוחקים על הורים באופן אישי או שמכילים צילומי מסך מקבוצות אחרות נמחקים. אין גם הומור שחור, תכנים מיניים וגזענות. בסופו של דבר מדובר בילדים שלנו, שאנחנו אוהבים יותר מכל דבר אחר בעולם. הממים הם בעיקר על עצמנו ועל איזה דרגות חירפון אנחנו יכולים להגיע אליהן, לא עליהם".
למרות שכל אחד רוצה לחשוב שהבית שלו הכי מיוחד, ההורים מגלים מהר מאוד שיש עוד משפחות שעוברות בדיוק את אותם הדברים, וגם שצרת רבים – חצי נחמה. "כמעט בכל מם תהיינה תגובות של 'בול!' 'כאילו היית אצלי בבית'!", אומרת רוני.
"אצלי, הכל התחיל בהודעה על הקבוצה שראיתי במאמאזון", מספרת נועה-אור, אחת ממנהלות הקבוצה. "אז עוד היינו מספר חד ספרתי של אנשים. ומם חדש עלה פעם בשלושה ימים בערך. גם אז הממים גרפו הזדהות ואהדה, אבל בקרב כמה מכורים לדבר. אנחנו אנשים עם הומור עצמי, אין אצלנו תגובות קשות. עד כה לא ראיתי הימנעות מכוונת מנושא מסויים. אם מדברים על זה באיזושהי קבוצת הורות, אנחנו נמצא את הדרך להפוך את זה למם. ממים לא חייבים להיות מצחיקים, כמו שלפעמים משתמע. לפעמים זאת דרך לפרוק תסכול או להוציא קיטור או לספר על דברים רעים שקרו בלי להישמע יותר מדי דרמטיים. אני חושבת שכולם רגישים לביקורת, בסופו של דבר. לכולם יש איזושהי דמות מעצבנת שיש לה מה להגיד על ההורות שלנו, ויש לא מעט ממים על דמויות כאלו, שיכולות להיות הורים, הורים של בן הזוג, אמהות אחרות או זרים גמורים".