דברי הימים האחרונים: התנ"ך החדש בפרק על ששת הימים

א. וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וּשְׁמוֹ אֶשְׁכּוֹל וַיִּתְפֹּשׂ אֶת הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל; ב. בֶּן שִׁבְעִים שָׁנָה הָיָה אֶשְׁכּוֹל בְּמָלְכוֹ וְאַרְבַּע שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וַיַּעַשׂ הַטּוֹב בְּעֵינֵי מַפַּאי; ג. וַיִּקַּח אֶשְׁכּוֹל שָׁלוֹשׁ נָשִׁים אֶת רִבְקָה אֶת אֱלִישֶׁבַע וְאֶת מִרְיָם וַתִּכֹּן מַלְכֻתוֹ מְאֹד; ד. בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָלָה פַּרְעֹה נָאצֵר מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מְצָרֵי טִירָאן וַיִּתְפְּשֵׂם; ה. וַיְגָרֶשׁ אֶת כֹּל הָאוּמִים מִגְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְעַד נְהַר מִצְרַיִם, כֹּל מִדְבַּר סִינַי עַד-בִּלְתִּי הִשְׁאִיר-לָהֶם שָׂרִיד וּמַשְׁקִיף; ו. וַיִּכְרֹת בְּרִית אֶת חוּסֵיין ההשאמי מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶת מֶלֶךְ אֲרָם וְאֶת מֶלֶךְ צוֹר לֵאמֹר; ז. הַיְדַעְתֶּם, כִּי-לָנוּ פָלַשְׂתִּין וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים מִקַּחַת אֹתָהּ מִיַּד יִשְׂרָאֵל; ח. וַיֹּאמְרוּ כְּעַמְּךָ כְּעַמֵּנוּ כַּקָּלַצְ'נִיקוֹבְךָ קָלַצְ'נִיקוֹבֵנוּ; פ

ט. וַיָּבֹא נָאצֵר בְּחַיִל גָּדוֹל מִדְבַּר סִינַי וַיַּעֲמֹד אֶל הַמִּיקְרוֹפוֹן וַיִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וַיְחַכֶּה לְרַבִּין עַד בּוֹשׁ; וַיֹּאמֶר מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה, אֲשֶׁר בְּטַחְתֶּם; י. הִנֵּה בְּטַחְתֶּם עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ עַל צָרְפַת אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ, כֵּן דה גול לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו; יא. וְכִי-תֹאמְרוּן אֵלַי, אֶל-אַרְצוֹת הַבְּרִית בָּטָחְנוּ; יב. וְכִי הוֹשִׁיעוּ הָאָמֶרִיקָאִים אֶת קוֹרֵיאָה וְאֶת הוּנְגַּרְיָה וְאֶת וְיֶטְנָאם? הֲמִבַּלְעֲדֵי הַסּוֹבְיֶטִים עָלִ֛יתִי עַל־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְהַשְׁחִיתָהּ;

"ויבא נאצר בחיל גדול מדבר סיני ... ויחכה לרבין עד בוש"

יג. וַיָּבֹא אַבָּא אֶבֶן קְרוּעַ בְּגָדִים מֵעֲצֶרֶת הָאוּמִים הַמְּאֻחָדִים וַיְסַפֵּר לְאֶשְׁכּוֹל אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֶּחֱרַד הָעָם חֲרָדָה גְּדֹלָה;
יד. וּמֹשֶׁה הדייני הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא שְׁתוּם עַיִן; טו. ו וַיְגָרְשׁוּ אַנְשֵׁי מַפַּאי אֶת דַיָין וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בְּנַהֲלָל; טז. וַיְהִי מִיָּמִים וַיִּלָּחֲמוּ הָעֲרָבִים בְּיִשְׂרָאֵל וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר-נִלְחֲמוּ עִם-יִשְׂרָאֵל וַיֵּלְכוּ וָיְצמָן וְיָדָין וּבֵּגִין לָקַחַת אֶת דַיָין מִנַּהֲלָל; יז. וַיֹּאמְרוּ אליו לְכָה, וְהָיִיתָה לָּנוּ לְשַׂר בִּטָּחוֹן וּלְקָצִין וְנִלָּחֲמָה בִּצְבָאוֹת עֲרָב הַקָּמִים עָלֵינוּ לְהַכְרִיתֵנוּ; יח. ויאמר דַיָין הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי וַתְּגָרְשׁוּנִי מִמִּפְלַגְתִּי וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם; יט. וַיֹּאמְרוּ אֶל דַיָין אִם הָלוֹךְ תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיִיתָה לָּנוּ לְשַׂר בִּטָּחוֹן נַעֲצֹמְנָה עַיִן אֶל הַכַּדִּים וְאֶל הַסַּרְקוֹפָגִים אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לְבֵיתְךָ מֵאֵת כֹּל גִּבְעָה וּמִכָּל תֵּל רַעֲנָן; כ. וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי דַיָין וַיָּקָם וַיַּעַל וַיֵּלַךְ וַיְהִי לְשַׂר בִּטָּחוֹן עַל יִשְׂרָאֵל;

כא. וַיִּצְעַק דַיָין אֶת כָּל אִישׁ-יִשְׂרָאֵל נֶגְבָּה כֹּל אִישׁ סָדִיר וְכָל אִישׁ מִלּוּאִים מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן כֹּל רֶכֶב בַּרְזֶל וְכָל מכונית מְגֻיֶּסֶת; כב. וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקְרָא בַּר לֵבָב סָדִין אָדֹם וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ בַּמִּצְרִים מַכָּה גְדוֹלָה מִגְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְעַד נְהַר מִצְרַיִם וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל וְעַד לְיַם סוּף; כג. וַיִּלְכֹּד יִשְׂרָאֵל טַל אֶת עַזָּה וּגְבוּלָהּ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִים מֵרָפִיחַ וְעַד לְבוֹא אִיסְמָעִילִיָּה; כד. בָּעֵת הַהִיא הִכָּה אֲרִיאֵל השרוני אֶת אוּם כָּתֵף וּבְנוֹתֶיהָ אֶת כָּל עִיר מִבְצָר; כה. וְאַבְרָהָם יַפֶה לָכַד אֶת המיתלה וּמִשָּׁם נָסַע אֶל בֵּית עֲגָלִים וּמִשָּׁם לִבְאֵר תָּמִיד וּמִבְּאֵר תָּמִיד לרפידים ומרפידים לְסוּאֶץ; כו. וּבְנֵי מִצְרַיִם שָׁלוּ נַעֲלֵיהֶם מֵעַל רַגְלֵיהֶם וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל;

כז. וַיְהִי שַׂר-אָלֶף וּשְׁמוֹ מוטה גור; כח. וֶאֱדוֹמִים עָלוּ עִמּוֹ יְרוּשָׁלַיְמָה וִירֵשׁוּהָ מִיַּד מֶלֶךְ בְּנֵי-עַמּוֹן; כט. אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ לְשׁוֹטְרִים נִתְּצוּ וְאֶת גִּבְעַת הַתַּחְמֹשֶׁת שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ וישימוה לַמּוּזֵאוֹן עַד הַיּוֹם הַזֶּה; ל. אָז עָלָה דָּוִד אֶלְעָזָר בַּעַל צָפוֹן עַל אֲרָם דַּמֶּשֶׂק ואֲרָם הָיוּ שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל הַיָּמִים; לא. וַיַּכֵּם אֶלְעָזָר וַיִּקַּח מִידֵיהֶם אֶת חִסְפִּין וְאֶת בְּרֵכוֹת הַקְּצִינִים וְאֶת מִגְדָּל שֶׁמֶשׁ וְאֶת שְׂנִיר כָּל אֶרֶץ הַגּוֹלָן;

לב. יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם; לג. וַיַּעַשׂ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכּוּ בַמַּעֲרָכָה בַּשָּׂדֶה עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מֵאוֹת מָטוֹס כָּנָף וְרִכְבֵי בַּרְזֶל לְאֵין מִסְפָּר; לד. וַיַּרְחִיבוּ גְּבוּלָם וְיִשְׂמָחוּ ויחדו עַד מְאֹד וַיִּגְבַּהּ לִבָּם מְאוֹד; לה. אָז עָלָה יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל: יַעַן כִּי הִתְמַכַּרְתֶּם לַעֲשׂוֹת הָרַע לֵאמֹר כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה, הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם רָעָה בְּעֶצֶם יוֹם הַדִּין; לו. אַךְ לֹא בִּימֵי אֶשְׁכּוֹל אָבִיא הָרָעָה כִּי עָשָׂה הַטּוֹב בְּעֵינַי; לז. וַיָּקֻמוּ הָרַב גֹּרֶן וְאַנְשֵׁי גּוּשׁ אֱמוּנִים וַיִּתְקַלְּסוּ בִּישַׁעְיָהוּ לֵאמֹר אֶל הַסְּמוֹלָנִים אַתָּה נוֹפֵל; לח. אֵי מִזֶּה עָבַר הָרוּחַ אוֹתָנוּ לְדַבֵּר אוֹתְךָ וַיִּבְזֻהוּ בְּלִבָּם;

לט. וַתֵּצֶאנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הִכָּה אֶשְׁכּוֹל בַּאֲלָפָיו וְדַיָין בְּרִבְבֹתָיו; מ. וַיִּחַר לְאֶשְׁכּוֹל מְאֹד, וַיֵּרַע בְּעֵינָיו הַדָּבָר הַזֶּה, וַיֹּאמֶר נָתְנוּ לְדַיָין רְבָבוֹת, וְלִי נָתְנוּ הָאֲלָפִים, וְעוֹד לוֹ, אַךְ הַמֶּמְשָׁלָה וַיִּגְוַע אֶשְׁכּוֹל וַיָּמָת; מא. ויתר דברי דַיָין שְׁתוּם הָעַיִן וְכָל-גְּבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וְכָל הנשים אֲשֶׁר עָשָׂה--הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְשָׂרֵי יִשְׂרָאֵל; מב. וַיִּשְׁכַּב אֶשְׁכּוֹל, עִם-אֲבֹתָיו וַתִּמְלוֹךְ גּוֹלְדָּה תַּחְתָּיו.

פספסתם את הפרק הראשון בתנ"ך של ימינו? לחצו כאן