שקט מנגנים: איך מייצרים אינטימיות בבית בקיבוץ

הדיירים: זוג הורים בשנות ה-30 לחייהם ושתי בנותיהם. הוא עוסק בתחום הנדל"ן והיא מרפאה בעיסוק.

הבית: בית בבנייה חדשה (דו-משפחתי) בקיבוץ במרכז הארץ. שטח הבית כ-140 מ"ר במפלס אחד. הוא כולל חלל ציבורי רחב ידיים (סלון, מטבח ופינת אוכל), פינת משפחה ועבודה, שירותי אורחים, חדר רחצה כללי, מרפסת שירות, שני חדרי שינה ויחידת מאסטר מפנקת.

החזון: בני הבית חלמו על בית "כפרי לייט, חם, מואר, מארח ומשפחתי" – כזה שמצד אחד מרגיש שייך ופתוח לנוף הקיבוצי אך מצד שני מדבר אותם מבחינת שפה עיצובית אינטימית ועדינה בגווני לבן, תכלת ושמנת משולבים עם עץ וצמחייה.
אחד הדברים הראשונים שעלו באפיון ושתפס אותי היה החלום של בעלת הבית שיהיה לה פסנתר כדי שתוכל לחזור לנגן אחרי שנים של הפסקה. הפסנתר הפך למחולל התכנון של הבית כבר מהסקיצה הראשונה.
צרכים נוספים שאיתם פנו אלי בני הזוג בהתבסס על התכנית האדריכלית הקיימת היו שחסרה להם פינת עבודה בבית שתהיה משולבת בחלל הציבורי, ולבטים לגבי אופן העמדת הסלון ביחס לחלל הציבורי לנוף ולקיר המשותף עם השכן.

כמעצבת, האתגר המשמעותי היה הטיפול בנפח של החלל הציבורי – מצד אחד קיר משותף עצום ומצד שני גג גבוה מאוד, שעלולים יחדיו לייצר תחושה מנוכרת. המשימה שלי הייתה לייצר אינטימיות משפחתית בתוך החלל הגדול. השתמשתי בגובה כדי לייצר אוורור ותחושת חופש, אך "הורדתי" את המבט באמצעות נגרות מתוחכמת ותאורה נכונה שהפכו את הקיר למוקד בקנה מידה אנושי שמעניק כוח ושקט לבית.
סביב הפסנתר תכננתי אלמנט נגרות שעוטף אותו באלגנטיות והופך אותו ללב הבית.
תאמינו או לא, הפסנתר עצמו היה הפריט האחרון שנרכש, לא ידענו איך הוא ייראה לאורך כל הפרויקט. ממש לקראת סוף הפרויקט מצאו בעלי הבית את האחד המיועד, ורק כשהוא נכנס לנישה שיועדה לו, כאילו מאז ומתמיד היה שייך לשם, הגשמנו לא רק בית אלא חלום ישן של לחזור לנגן .
אתגר נוסף שעלה היה לתכנן את אזור פינת המשפחה גם כעמדת עבודה וגם כך שבעתיד תהפוך לחדר שינה נוסף. את זה פתרתי על ידי תכנון של נגרות שיודעת להתפרק בחלקה ותכנון תשתיות גמיש.

משך השיפוץ: התהליך נמשך כשלוש שנים. נכנסתי לפרויקט ב-2022 כמעצבת פנים לאחר שהאדריכלית לימור שניידר ברוש כבר גיבשה את התוכנית שהייתה בשלבי קבלת היתר. המטרה שלי הייתה לדייק את הבית ברמה העיצובית החווייתית והפונקציונלית. בעקבות המלחמה הפרויקט התעכב והתחלנו בבנייה רק בסוף 2024 והוא הסתיים סופית באוקטובר 2025. כל שלב לווה בשיתוף פעולה הדוק ביני לבין האדריכלית ובני הבית.

עלות השיפוץ: כ-2.5 מיליון שקל.

< לכל הכתבות בערוץ living

המסע שלי עם הבית החל בפגישת ייעוץ נקודתית, שהפכה מהר מאוד לתהליך תכנון מלא ומקיף. נכנסתי לפרויקט בשלב הגשת ההיתר, וביצעתי התאמות ושינויים מהותיים במערך הפנים ובפתחים של התוכנית האדריכלית כדי לדייק את זרימת התנועה בבית. לצד גיבוש הקונספט העיצובי, שמתי דגש על תכנון שילווה את בני הבית שנים קדימה.

השינויים העיקריים היו תכנון פינת משפחה שמייצרת מעבר בין האזור הציבורי לחלקים הפרטיים של הבית. בנוסף שיניתי את מערך הישיבה בסלון כך שמצד אחד הוא צופה לעבר אלמנט הנגרות והפסנתר ומצד שני צופה לשאר החלל הציבורי על ידי שילוב של ספות עם משענות גב יחסית נמוכות ושוליים פתוחים שמזמינים ישיבה. היה חשוב לי שהחלל הציבורי יהיה מקום של אינטראקציות ומפגשים.
בחדר הורים שיניתי את מערך הריהוט ואת תצורת חדר הרחצה ויצרתי מקום למקלחת זוגית מפנקת – שהיתה אחת הבקשות של בעלי הבית.
את פינת המשפחה הפכתי לפינה משולבת גם לצפייה בטלוויזיה וגם לעבודה. ותכננתי את התשתיות בחשמל מתוך מחשבה עתידית שזה חלל שיוכל להיסגר גם לחדר נוסף במידת הצורך.
באי שיניתי את תצורת הישיבה שתהיה ישיבה יותר חברתית ותפנה לכל רחבי הבית.
שיניתי את כיוון שירותי האורחים כדי ליצור ארון חשמל מוצנע יותר ועל ידי כך הגדלתי גם את חדר הרחצה הכללי והפכתי את התנועה במסדרון לזורמת יותר.

אחד האתגרים בתהליך היה חשש של בעלי הבית שהתוצאה תהיה "לבנה מדי". בקיבוץ מחפשים את החום והביתיות, ולבן לפעמים נתפס כקר ומנוכר. כאן נכנס לתמונה הכוח של הדמיות מפורטות – היכולת להראות איך השכבות של החומרים, והנגרות יוצרות עומק וחום. בזכות הכלים הוויזואליים והדיוק בשלבי הבחירות, הם נתנו בי אמון מלא ושחררו את החשש. התוצאה היא בית מואר מאוד, אבל כזה שעוטף אותך בחמימות מהרגע שנכנסים.

הבית מתכתב בעדינות עם הנוף הקיבוצי – פשוט, צנוע ונטול מניירות. הוא מחופה טיח בהיר עם גג רעפים אפרפר תכלכל. הכניסה הראשית מופנית דרומה, אל השבילים של הקיבוץ והחניה הקרובה, ומתאפיינת בפתיחות מלאה: ללא שערים, אלא עם שביל העובר דרך צמחייה עשירה ומזמין את העוברים פנימה בזרימה. פרגולת פלדה לבנה מקרה את הכניסה ומחברת בינה לחצר הראשית שנמצאת בחזית המזרחית. חזית הבית בנויה מ"שבירות" אדריכליות המייצרות מקצב ויזואלי המלווה את התנועה סביב הבית.

דרך דלת כחולה משולבת בזכוכית סבתא נכנסים היישר אל החלל הציבורי שהוא הלב הפועם של הבית. משמאל לכניסה תוכנן ארון כניסה וספסל ישיבה כחלק מנגרות המשכית שמתקפלת מהעבר השני לפינת משפחה. מול הדלת פינת האוכל, וברקע את הקיר המשותף שעליו נפרש אלמנט נגרות גדול באורך של שישה מטרים שנמתח מקצה לקצה ומכיל בתוכו מערכת מיזוג, תאורה סמויה, טלוויזיה, אחסון, תחנת עגינה לאיירובוט ונישה ייעודית לפסנתר. אלמנט הנגרות משלב עץ אלון, מחצלת וחזיתות מחורצות בגוון לבן. כדי לשמור עליו קליל הכנסתי בתוכו מקצבים של חומר, פירקתי אותו לכמה יחידות ושיחקתי בין מאסה אטומה למחוררת. מימין לנגרות ויטרינה המובילה למרפסת הראשית ומשמאלו דלת זכוכית המובילה למרפסת השירות. הגוונים הבהירים המוטמעים בקירות בנגרות ובחלונות בשילוב העץ, הטקסטיל, גופי התאורה הכפריים והצלונים שמסננים את קרני השמש מייצרים תחושה נעימה וביתית. חימום תת-רצפתי משלים את החמימות ותורם לאווירה גם בתקופת החורף.

ככל שנכנסים למרכז החלל המבט שלנו עולה למעלה ופוגש בגג עץ מרשים וחלון משולש גדול שרואים דרכו את השמים. הספות בסלון מסודרות בצורה ר, כשאחת מהן פונה לכיוון פינת האוכל והשנייה לכיוון הטלוויזיה. הן בעלות משענות גב וידיות נמוכות ומאפשרות מבטים פתוחים. מעל הנגרות מתנוסס גוף תאורה מיוחד מעץ. כל גופי התאורה בבית הם בעלי טקסטורה של פסים וחריצים ומשלימים את המקצב של נגרות הסלון. בין הספות למטבח יש מעבר רחב שמאפשר יציאה החוצה לחצר.

בצידו הדרומי של החלל הציבורי, נמצא מטבח כפרי ושקט שתוכנן בצורת ר' כשחלון פינתי הפונה למזרח ולדרום מציף את משטחי העבודה בשמש נעימה של בוקר. במרכז המטבח עומד אי הצבוע בתכלת מעושן שתוכנן כאלמנט חברתי המכיל 6 מקומות ישיבה לצד פתרונות אחסון פרקטיים למקרר יינות, מגירות מאווררות לבצלים ותפוחי אדמה ונישה לפח. זכוכית סבתא וידיות כפריות שמעניקות אופי ועדינות משולבות באלגנטיות על חזיתות המטבח. מעל האי מתנוססים שני גופי תאורה כפריים מרשימים מזכוכית עם טקסטורה של פסים המשלימה את השפה העיצובית.

החצר הראשית ממוקמת בכיוון מזרח. יוצאים למשטח רחב המקורה על ידי פרגולת פלדה עם מרישי עץ. במרפסת שולחן אוכל ופינת ישיבה נמוכה שממשיכים גם הם את סקאלת הצבעים והחומרים של הבית. בפרגולה שולבו מאווררי עץ שנותנים חמימות וכמעט נעלמים. כך מתרחש קשר הדוק בין פנים לחוץ.

פינת האוכל והכיסאות עשויים מעץ מלא. מעליה מתנוססים שני גופי תאורה תלויים מבד. המיקום שלה אסטרטגי: הוא מאפשר פתיחה נוחה של השולחן עד כ-20 סועדים, בלי לפגוע בזרימה של הבית. כך, הפונקציונליות פוגשת את העיצוב בנקודה שהופכת את האירוח לחלק טבעי ובלתי נפרד מהיום-יום.
ציר תנועה מרכזי מחבר בין הציבורי לפרטי, בצידו האחד נמצא המטבח ובצידו השני האגף הפרטי, המסדרון שמוביל לחדרי השינה. בנקודת החיבור מוקמה פינת המשפחה – חלל ביניים המשמש גם כאזור עבודה וגם כפינת טלוויזיה, עם קשר עין לחלל הציבורי ולכניסה . מתוכנן בה אלמנט נגרות שמצדו האחד מהווה את ארון הכניסה לבית ומן הצד השני הפונה לפינת המשפחה מקבלים ארון טלוויזיה ועמדת עבודה שצופה אל חלון גדול ודרומי שמכניס אור רך. כאן החלטנו להמשיך את השפה העיצובית על ידי ספה בגווני כחול ואפור ושטיח עם נגיעות תכלכלות ויצירות אומנות שמשלימות את התמונה. גם כאן יש וילון מפנק שמכניס אור רך. לצדה, תוכננו שירותי אורחים אינטימיים המשלבים אריחים מאוירים ונגרות עץ חמימה עם חלון קטן שצופה למרפסת שירות.

חדר האמבטיה הכללי: כניסה מוצנעת לחדר הרחצה של הילדים נמצאת בהמשך לשירותי האורחים. גם כאן נמשך הקו העיצובי של הבית עם ריצוף באריחים מאוירים כחולים וחיפוי באריחים גדולים וניטרליים, ארון אמבטיה מעץ וחלון גדול המכניס אור ואוויר. בחדר הרחצה נוספה גם דלת זכוכית שמכניסה אור נוסף ודרכה יוצאים למרפסת שירות אינטימית שאליה יש גישה נוספת גם מהחלל הציבורי. האמבטיה תוכננה מראש עם מוט פינוק משולב ראש גשם לנוחות שימוש עתידית.

בקצה המסדרון נמצאים חדרי השינה של הילדות שחופו בפרקט חמים. בכל חדר קיר אחד גם צבוע בגוון טבעי אחר – בחדר שינה אחד בירוק ובממ"ד בחום ואילו הגוון הכחול המשלים נכנס בריהוט ובאבזור. התכנון והעיצוב של חדרי הילדים נעשה מתוך מחשבה אסטרטגית על גדילת המשפחה.

בסוף המסדרון משמאל, ממוקמת סוויטת ההורים. הכניסה אליה עוברת דרך מבואת ארונות נעימה: מצד אחד ארון תלייה ארוך ומצד שני ארון קיפול המשכי המאחסן בתוכו גם טלוויזיה, מידוף פתוח ושולחן איפור קטן. יש שוני מסוים בין הארונות ברמת החלוקה בין דלתות ומגירות דבר שמכניס עניין ומקצב לעיצוב. חדר השינה של ההורים שקט רך ואינטימי ורווי בטקסטיל מלטף. בחדר מיטת עץ זוגית גדולה ולצידה שידות לילה תואמות עם מנורות כפריות עדינות. לצידי המיטה חלונות צרים עם וילונות בהירים המסננים את קרני השמש. החדר כולו מרוצף בפרקט חם שמוסיף עומק לחדר.

חדר הרחצה הצמוד שאליו מובילה דלת הזזה מציע חוויה של ספא עם מקלחת זוגית רחבת ידיים וספסל בנוי. שילוב גוון כחול בארון הכיור ובגב הספסל שמחופה בבריקים קטנים. וזכוכית גלינה לטובת פרטיות.
כל פינה מזמינה לעצור לרגע ולהתבונן, ומבטיחה שאין בבית אף מסדרון או מעבר "סתמי". השפה העיצובית הזו עוברת בכל נימי הבית, מהחוץ אל הפנים ועד לפרטים הקטנים ביותר, ליצירת עיצוב קוהרנטי, שלם ונעים שמרגיש נכון בכל שעה ביום.

דבר המעצבת: סוד הקסם של הבית הזה, מעבר לכל בחירה חומרית, היה האמון. כשלקוחות משחררים וסומכים על החזון וההובלה המקצועית, קורה דבר מופלא: התוצאה יוצאת שלמה, הרמונית ומדויקת להם הרבה יותר ממה שחלמו. העבודה עם הלקוחות הייתה מסע של שותפות אמיתית; הם ידעו להקשיב, לאתגר ובעיקר לתת לי את החופש ליצור עבורם את המרחב.

הפרויקט הזה נבנה בתוך תקופה מורכבת – עברנו יחד מלחמה וגם לידות אישיות. בתקופה כל כך סוערת וחסרת וודאות, הפרויקט הפך עבור כל העוסקים במלאכה לאי של שקט ותקווה. הצורך לייצר מקום עוטף ובטוח הפך עבורי לשליחות אישית. למרות כל העיכובים והשינויים מסביב, נשארנו ממוקדים בקונספט ובמטרה ויצרנו בית שבו הפנים והחוץ עובדים יחד ומזינים זה את זה.
המעבר מהדמיה פוטו-ריאליסטית לבית אמיתי ולרגע הזה שבו בני הבית גאים לארח בו חברים ומשפחה, הילדים נהנים לשחק על השטיח בסלון ולהקשיב לקול הפסנתר המנגן, הוא הסיפוק הכי גדול שיש במקצוע הזה. התאהבתי בלקוחות מהרגע הראשון ואני יוצאת מהפרויקט הזה עם תחושת גאווה על כך שהצלחנו יחד בתהליך נעים ורגוע להפוך חלום על פסנתר למנגינה חדשה בלב הקיבוץ.

טיפ: בבתים מוארים מאוד, הנטייה היא לחשוב ש"לבן זה מנוכר", אבל הסוד טמון בגוון של הלבן ובעבודה מדויקת עם שכבות של חומר. נוסף לצבעים שילבנו טקסטיל בגוונים נייטרלים טבעים – החל מהבדים של הספות, דרך השטיח ועד הווילונות המסננים את האור. כדי להשלים את התמונה ולהכניס עוד חמימות שולבו גם עץ אלון, תאורה בגוון לבן חם וריצוף במרקם וגוון טבעי. השכבתיות וההדרגתיות בין הגוונים והחומרים יוצרות קונטרסט עדין שמרכך את עוצמת האור שנכנס מבחוץ ונותן תחושה אלגנטית עוטפת ומלטפת.

טיפ נוסף הוא לא לוותר על הדמיות. הדמיה תלת-ממדית היא הכלי הכי חשוב לשקט נפשי בתהליך של בנייה ועיצוב. היא מאפשרת לראות את התוצאה הסופית ולבחון את השילובים השונים כבר מהקו הראשון, הרבה לפני שיורדים לשטח.

פריט אהוב: ארון הקיפול ביחידת המאסטר שתוכנן כנגרות מותאמת אישית. הוא נולד מתוך רצון לרכך את השבירה של התנועה ולנצל עוד מקומות לאחסנה. הוא מלווה את הכניסה לחדר בצורה נעימה ואוורירית וקלילה ומוסיף חמימות ואחסון לא מבוטל בלי להכביד על החלל.

רשימת מכולת:

פסנתר: דגם Roland, חללית, כפר סבא 9,225 שקל
שולחן אוכל מעץ: "ארונסון", כפר סבא – 8,200 שקל
כסאות בר מעץ: "חותם" כפר סבא, 730 שקל

מיטה זוגית: "סימפלי ווד", 5,960 שקל
גוף תאורה מעץ בסלון – "טרנדלייט" חדרה, 1,640 שקל

אומנות קיר - מונות ציפורים פינת משפחה: אורית כלב 350 שקל
פרינט חדר שינה: INKY 75 שקל
פרינט פינת אוכל:INKY 225 שקל

אדריכלות: לימור שניידר ברוש

עיצוב פנים: קים דרמון

נגרות בהתאמה אישית – "הצריף של רוני"

קבלן מבצע – ירון רפפורט