הם כמעט עברו דירה – ואז הפכו את דירת הגן לבית חדש
המשפחה כבר שקלה לעבור לבית אחר ברעננה, אבל האהבה לשכונה ולבית הכריעה. במקום לחפש נכס חדש, הם שינו כמעט הכל - הקומות קיבלו חלוקה חדשה, הסלון והמטבח החליפו מקומות, הממ"ד הפך לחדר אירוח, הגינה שופצה, החלונות הוחלפו בפרופיל בלגי ואפילו הסורגים עוצבו במיוחד

בדירת הגן הזו ברעננה גרים בני זוג בשנות ה-50 לחייהם, עם שניים מתוך שלושת ילדיהם הבוגרים, שמגיעים הביתה בעיקר בסופי שבוע. הבן הגדול כבר לא גר בבית, הבן האמצעי סטודנט והצעיר חייל. לאם המשפחה יש משרד ביתי, וגם האב עובד לעיתים מהבית.
הבית, שנרכש על ידי המשפחה עוד כשהיה בבנייה, בן כ-20 שנה, משתרע על שתי קומות ובשטח של 200 מ"ר. במקור היו בו חמישה חדרי שינה, כולל ממ"ד, סלון, שירותי אורחים ושלושה חדרי רחצה. חדר הכביסה היה בקומת המרתף, לצד חדרו של אחד הילדים, חדר רחצה והמשרד של האם. לבית צמודה חצר גדולה יחסית ונעימה, והבניין כולו מונה ארבעה דיירים בלבד.
המשפחה הגיעה למעצבת הפנים הילה פרי דרך פייסבוק. הם סיפרו שחיפשו זמן רב בית אחר לרכישה ברעננה ואף שקלו ברצינות לעבור, אבל אהבו מאוד את אזור המגורים וגם את הבית. לכן החליטו לשפץ אותו – אבל לא בשיפוץ קוסמטי. "הם רצו לערוך שיפוץ שיגרום להם להיכנס לבית ולא לזהות אותו. ממש להרגיש שנכנסו לבית חדש, שיענה על כל חלומותיהם וצורכיהם שהשתנו עם השנים", מספרת פרי.



פרי מספרת שכבר בפגישה הראשונה התחברה מאוד לבית ולמשפחה. "מיד עם כניסתי לביתם בפגישה הראשונה, הרגשתי תחושת חום ומשפחתיות גדולה. זה בית מאוד מארח וגם הילדים מארחים חברים לארוחות גדולות. דרך הוויטרינה המרכזית ראיתי את החצר והוקסמתי ממנה. היה לי ברור שזה בית שעם מתיחת פנים חכמה נוכל לתת לו תחושה עוד יותר גדולה של וילה פרטית עם חצר ולא דירת גן עם שכנים בקומה מעל".
היא גם התרשמה מהאופן שבו בני הזוג שילבו את הילדים בתהליך. "במפגש הראשוני נכח גם אחד הילדים, וכולם רצו לשמוע איך אני רואה את הבית ואת מחשבותיי על מה אפשר לעשות בו. הוקסמתי באופן אישי מהדרך שבה בני הזוג איפשרו לילדים לקחת חלק בתכנון ובחשיבה על הפרטים. ההחלטות הסופיות הן כמובן של בני הזוג, אבל היה תהליך פורה עם הילדים, בעיקר בשטחי המחיה שלהם".
ההחלטה המרכזית הייתה להתאים את שתי הקומות לשגרת החיים החדשה של המשפחה. כיוון שבני הזוג חיים במהלך השבוע כמעט לבד, המטרה הייתה שיוכלו לנהל את חייהם בקומת הכניסה, בלי צורך לרדת למרתף למעט לצורך העבודה במשרד. בקומת הכניסה מוקמו חדר הכביסה החדש, חדר העבודה של האב, חדר השינה החדש והמרווח של בני הזוג וחדר אירוח. במרתף תוכננו שתי סוויטות נפרדות לילדים שעדיין מתגוררים בבית, ולכל אחת מהן חדר רחצה משלה. ביניהן תוכנן מסדרון משותף עם פינת שתייה קטנה לאירוח חברים, הכוללת מקרר ותמי 4 שמשרתים גם את משרדה של האם. החצר האנגלית שהייתה במרתף, ושימשה בעבר לתליית כביסה, הפכה לחצר אירוח עבור אחת מסוויטות הילדים.





בקומת הכניסה, שאליה נכנסים מחדר המדרגות של הבניין, נוצרה תחושה של בית פרטי. מהחלל הציבורי, שבו נמצאים המטבח, הסלון ופינת האוכל, יוצאים אל הגינה דרך ויטרינה גדולה או דלת צדדית בסלון. החלל המרכזי שונה לחלוטין כדי להתאים לאירוח של המשפחה המתרחבת. הסלון עבר לצד השני של החלל ותופס כיום כמחצית ממנו, המטבח עבר למקום שבו היה הסלון המקורי, וביניהם מוקמה פינת אוכל שיכולה להיפתח לאורך של ארבעה מטרים.
גם להרחבות של השולחן, שחלקן אינן מאוחסנות בתוכו, נמצא מקום מתחת לאי במטבח, בחלק הקרוב לשולחן – אזור שבו האחסון פחות נגיש ולכן מתאים לפריטים שאינם בשימוש יום-יומי. הממ"ד, שהיה בעבר חדרו של אחד הילדים, הפך לחדר אירוח עם ספה נפתחת למיטה וארון גדול. בתוך הארון מאוחסנים גם כסאות ספייר לפינת האוכל.



האחסון היה אחד הדגשים המרכזיים בתכנון. בכניסה תוכנן ארון שמכיל גם פחי מחזור, ובמגירות שלו שולבו שקעי חשמל לטעינת טלפונים. בסלון תוכננה שידה כחולה גדולה שמציגה את אוסף כלי הקדרות של הלקוחה, שצברה לאורך השנים, ובמקביל כוללת מגירות נגישות וויטרינות תצוגה. נוסף גם מקרר יין.
גם הרחבת הבית כלפי חוץ הייתה חלק מהתכנון. כל פתחי החלונות והדלתות הוחלפו בפרופיל בלגי מברזל, דק יותר מהפתחים המקוריים, והפכו לאלמנט עיצובי שמכניס את הגינה פנימה. הגינה עצמה עברה שינוי משמעותי. עץ גדול, ששורשיו הרימו את הריצוף, הוחלף בצמחייה ירוקה, ונוסף מטבח חוץ שממשיך את המטבח הפנימי. חיפוי הבריקים ממשיך את הקו הכפרי של הבית.
דווקא הסורגים היו אחד האתגרים המורכבים בפרויקט. בדירת גן יש צורך בבטיחות, אבל סורגים סטנדרטיים היו מכבידים על המראה העדין של הפרופיל הבלגי. המעצבת נדרשה למצוא פתרון שיאפשר לדיירים להשאיר את החלונות פתוחים גם כשהם אינם בבית, בלי לפגוע באסתטיקה. לכן עבדה פרי עם מעצבת גרפית על דוגמה שתוכננה במיוחד עבור החלונות. הסורגים נחתכו במכונת CNC, ובהמשך שולבו גם בשער ובגדר החדשים בכניסה האחורית לחצר ובסבכה שמעל החצר האנגלית. הם הותקנו רק בחלקים הנפתחים של החלונות ולא בחלקים הקבועים, כך שנשמר המראה הדקיק.




הלקוחה אוהבת מאוד צבע, טקסטיל מיוחד, אריחים מצוירים וטפטים, אבל דווקא כאן היה צורך במינון. הוחלט על פלטת צבעים רגועה יותר בארונות המטבח ובארונות החדרים, ובמקביל צומצמה כמות הטפטים והאריחים המצוירים, כדי לשמור על אלגנטיות ועל אמירה עיצובית מדויקת ולא עמוסה.
גם מערכות הבית עברו החלפה מלאה, ובכל הבית הותקן חימום תת-רצפתי, כולל בחדרי הרחצה. נושא המיזוג דרש תכנון מוקדם במיוחד. התקרה בבית אינה גבוהה, ולכן הנמכות גבס היו מצמצמות את החלל וגם פחות מתאימות לקו העיצובי. פרי ביקשה להימנע ממזגנים עיליים גלויים בחללים המרכזיים ובחדר השינה. בסלון הוטמע מזגן אנכי נסתר, שפתח הטיפול שלו מוסתר מאחורי תמונה בין החלונות. במטבח הותקן מזגן אופקי נסתר מעל המקרר. "סופר חשוב להתייעץ עם יועץ מזגנים", אומרת פרי.
בחדר הרחצה של ההורים הונמכה התקרה, וכך התאפשר להתקין ראש דוש תקרתי ותאורה שקועה בגבס. בשאר חללי הבית לא בוצעו הנמכות, למעט במסדרון, שבו נדרשה הנמכה קטנה לצורך מעבר צנרת של ונטות.
בקומת המרתף תוכננו שתי הסוויטות של הילדים. באחת מהן החצר האנגלית גבוהה ב-70 ס"מ מרצפת החדר. כדי שלא ליצור מדרגות ליד הדלת שיפריעו לתנועה, תוכננה מיטת במה בנגרות, שעולים אליה בשתי מדרגות (בביצוע יניב נגר). המיטה ופינת העבודה נמצאות על הבמה, ובשטח ההיקפי שלה שולבו מגירות אחסון ומקומות להנחת ספרים וחפצי נוי.
מהמסדרון בקומת הכניסה נכנסים לשירותי האורחים, שאין בהם חלון, אבל קיבלו אופי באמצעות טפט הומוריסטי ורצפה מאריחים מפירוק. בהמשך נמצא חדר העבודה המואר של האב, עם קיר ודלת זכוכית, אחריו חדר הכביסה המרווח, וממול – סוויטת ההורים עם ארון חדש ומקלחת גדולה.





פרי מדגישה את החשיבות של חיפוש פתרונות יצירתיים במקום לפסול מראש רעיון בגלל אילוץ. "באופן כללי, כדאי להתייעץ עם בעלי מקצוע למציאת פתרונות יצירתיים לפני שפוסלים על הסף מחשבות תכנוניות או עיצוביות כלשהן", היא אומרת, ואחת הדוגמאות לכך לדבריה היא ספסל העץ של חברת פטינה שנמצא בסלון, ליד החלון הגדול. מיקום הספסל התנגש עם פתח הטיפול של המזגן, אבל במקום לוותר עליו תוכנן המדף כך שניתן יהיה לשלוף אותו כשצריך. "לא ויתרנו עליו, וזאת הפינה האהובה עלי בבית", אומרת פרי.
"החוויה העיצובית הכוללת של הבית ברעננה הייתה נהדרת", היא מסכמת, "לקוחות שהגיעו אליי מגובשים ברצונותיהם, אבל גם ידעו להקשיב ולסמוך עלי בתהליך הארוך של התכנון והביצוע".





עיצוב פנים: הילה פרי
סטיילינג: מירית פיש
קבלן: איתי יפת
תאורה: טריגון תאורה, תומאס
תכלת מטבחים – המטבח והספריה הכחולה הגדולה בסלון
ריהוט: תומיק, אסף רהיטים, טולמנס דוט