"השיפוץ הנוכחי יגרום לאנשים להרים את העיניים": כך ייראה רחוב אלנבי
הרחוב התל אביבי ההיסטורי עובר בימים אלה מהפכה תכנונית ועיצובית: שדרוג תשתיות, שיקום מבנים היסטוריים, פתיחת כיכרות חדשות ומיזמי מלונאות שיחזירו לו את הזוהר, האלגנטיות והחיים התוססים שהיו לו
אם הייתם שואלים את המצביא הבריטי פילדמרשל אדמונד אלנבי מה דעתו על המהפך המתוכנן ברחוב התל אביבי שנקרא על שמו, הוא כנראה היה מתמוגג. אולי לא ספציפית עכשיו, כשהרחוב הפוך, חפור וחסום בחלקו, או בשנים שקדמו לכך, אבל סביר יותר שזה היה קורה בעוד שנתיים-שלוש, כשהכל יהיה מסודר קומפלט.
עיריית תל אביב-יפו מבצעת בימים אלה שיפוצים ושדרוגים נרחבים ברחוב כחלק מהתוכנית להקמת הקו הסגול של הרכבת הקלה, וזה כולל שינויים במבנה הרחוב, בתשתיות התחבורה והסדרי התנועה וכמובן, שדרוג המרחב הציבורי על ידי שיפור מדרכות, התקנת ריהוט רחוב, שתילת צמחייה והקמת שבילי אופניים כדי להפוך אותו לאטרקטיבי יותר להולכי רגל ולרוכבי אופניים. היקף השקעות העירייה ברחוב אלנבי עומד על כ-10 מיליון שקלים, שהוקצו לטובת שדרוג מערכות הניקוז ברחוב. שאר הוצאות הפיתוח של הרחוב הן במימון המדינה, כחלק מביצוע הקו הסגול של הרכבת הקלה.
הרחוב משתרע מכיכר הכנסת בצפון-מערב, הצמודה לחוף הים, ועד לכיכר המושבות, שמעבר לה רחוב העלייה ושוק לוינסקי. חלקו הדרומי מקביל לרחוב הרצל, והוא ניצב לקו החוף עם ירידה לים בכיכר מוגרבי. אלנבי, שפעם היה מהרחובות המרכזיים והתוססים בתל אביב, עבר תהפוכות רבות: מתקופת הזוהר של שנות ה-20 וה-30, עם חנויות ובתי קפה אלגנטיים ואדריכלות בינלאומית, דרך שקיעתו בשנות ה-80 עם מועדונים וחנויות סקס, ועד תחייתו בשנות ה-90 עם חיי לילה סוערים. בעשורים האחרונים הוא הפך למרחב עייף ומוזנח, צפוף, רועש ומלא חזיתות מתפוררות שחנקו את זיכרון הרחוב האלגנטי של העבר.
"הייתה לו עדנה עד שנות ה-50 וה-60, כרחוב בעל חשיבות רבה, מעין חיקוי של אירופה", אומר ירמי הופמן, מנהל מחלקת שימור בעיריית תל אביב-יפו. "היו בו הרבה פסז'ים כמו בפריז, שהם מתחמים מסחריים, מעין קניונים של פעם, בילויים וסצנות אלטרנטיביות, אבל ההתחדשות משנה אותו. הפוקוס של העיר עולה צפונה ויורד דרומה עם התפתחות של שדרות רוטשילד ושל רחוב סלמה עם בתי הבאר ההיסטוריים שמתחיל לעבור שיקום".
את חשיבותו של הרחוב, שצועד לעבר רנסנס עירוני, הוא רואה בהיותו עמוד שדרה להתפתחות של העיר, מתל אביב הקטנה של שנות ה-20 ועד תל אביב המודרנית, שהיום מחבר בין חלקים רבים ויוצר רצף אורבני הרמוני. "הרחוב במהותו הוא רצף של כיכרות. הוא מתחיל מכיכר הכנסת ליד הים, ממשיך לכיכר מוגרבי שהייתה בעלת חשיבות בסדר גודל של כיכר רבין היום, ובה התכנסו למשל כדי להתעדכן על החלטת האו"ם על הקמת המדינה. בהמשך כיכר מגן דוד עם הכניסה לשוק הכרמל, הפיצול לרחוב קינג ג'ורג', שינקין וכרם התימנים. דרומה נמצאת כיכר המושבות, שהייתה נקודת המוצא לדיליג'נסים (כרכרות) שיצאו מתל אביב למושבות, מעין תחנה מרכזית מרכז של שווקים ואזור מפגש להחלפת סחורות, ודרומה משם רחוב סלמה".
לאורך רחוב אלנבי מתפתחים בשנים האחרונות כמה מתחמים מרכזיים, שמחזקים את הרחוב כולו ומחזירים לו את מעמדו. במרכז תהליך ההתחדשות עומד בית הכנסת הגדול, אחד הסמלים האדריכליים החשובים של העיר, שעובר בימים אלה שימור ושדרוג מקיף בתכנון וביצוע קרן תל אביב בשותפות קרן דרהי, ונחשב לפרויקט הדגל של ראש העירייה רון חולדאי. המבנה, שנחנך ב-1926, צפוי לשוב ולהיות מוקד עירוני חי עם רחבה פתוחה להולכי רגל, שבילי הליכה, צמחייה חדשה ועיצוב מחודש של המרחב הציבורי סביבו. במסגרת העבודות מוסרים החניות והעמודים שחסמו את החזית לאורך השנים, ובמקומם תוקם כיכר עירונית בשטח של כ-1,000 מ"ר שתאפשר למבנה ההיסטורי להשתלב מחדש במרקם החיים העירוני ולשמש מוקד קהילתי ותרבותי פעיל.
הופמן: "בית הכנסת הגדול, שבשנות ה-20 היה מונומט בסדר גודל של בית מקדש של אז, יוצא לשיפוצים ויהיה עוגן ציבורי גדול ברחוב, כחלק ממרחב אורבני בעל אופי של פיאצות באיטליה. השימור והשיפוץ המקיף צפוי להימשך כשנתיים-שלוש, וסביבו תוקם כיכר עירונית פתוחה להולכי רגל, תוסר החנייה ויתווספו מרחבים ציבוריים ומקומות ישיבה שיאפשרו פתיחת בתי קפה ומסעדות".
מתחם כיכר ביאליק, שהתחדש זה לא כבר, נחשב כחלק מהפיתוח של רחוב אלנבי. הרחוב הפך בשנים האחרונות לאחד המבוקשים בארץ לאחר שיפוץ נרחב והעלאת הערך האדריכלי והמסחרי של המבנים שבו - מוזיאון העיר תל אביב-יפו (בית העיר לשעבר), בית ביאליק, בית ליבלינג, המרכז למוזיקה וספרייה על שם פליציה בלומנטל ומוזיאון בית ראובן. המתחם נמצא באזור שהוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת תרבות עולמית. ברחוב ממוקם גם בית הקפה המיתולוגי "קפה ביאליק", שעובר תהליך שיקום, ובעירייה רואים בו עוגן תרבותי חשוב לשימור. מול קפה ביאליק מאוחדים אלנבי 52 ו-54, בניינים בסגנון אקלקטי שעברו שיקום ותוספת בנייה של שלוש קומות, וקומות הקרקע הפונות לרחוב משמשות למסחר ובית קפה.
לאורך הרחוב מתפתחת תנועה מרשימה של יוזמות נדל"ן ומלונאות, שמסמנות גם הן את חזרתו של הרחוב למרכז הבמה העירונית. בין הפרויקטים הבולטים נמצאים מלון חדש במבנה אלנבי 81 בתכנון האדריכל גידי בר אוריין, שצפוי לצאת לביצוע בקרוב, ושיפוץ מבנה קולנוע זמיר ההיסטורי המתקרב לסיומו. גם מבנים נוספים ברחוב – אלנבי 34, 48, 79 ו-82 – נמצאים בשלבים מתקדמים של תכנון ושיקום, כחלק ממגמה כוללת של התחדשות. בקצה הרחוב מתבצעת תוכנית לשדרוג כיכר הכנסת, שתפתח את הציר כולו אל הים ותיצור חיבור ישיר לרחוב הירקון.
רשת ישרוטל מתכננת מלון חדש במבנה הפינתי שבין פינסקר לאלנבי, פרויקט נוסף שעתיד לשמש עוגן כלכלי ותרבותי ברחוב. לדברי הופמן, המיזמים האלה אינם מסתפקים בבנייה חדשה, אלא משקפים תפיסה מלונאית עכשווית המשלבת בין שימור לערכים אדריכליים מקומיים כמו שימוש באבן מקומית, טיח אופייני לתל אביב ופרופורציות צנועות שמכבדות את המרקם העירוני. "כל זאת נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם העירייה, תוך איזון בין צורכי הפיתוח המודרני לבין המחויבות לשימור רוחו וייחודו של אלנבי כמעין בולווארד אירופי".
כרגע עם העבודות ברחוב המצב קשוח, אבל הופמן מציע לגייס סבלנות. "אני מצפה לשינוי עם פתיחת הרכבת הקלה, שמתוכננת ל-2028. העיר עוברת קפיצה דורית אבל התוצאה תהיה רחוב מחודש ותוסס. במקביל העירייה מקפידה לשמור על חיי התרבות והרחוב פעילים. מתחם ביאליק, למשל, ממשיך לפעול ולשגשג גם בימים של גישה מוגבלת, עם תערוכות ואירועים כמו 'לילה לבן' שמחזיקים את הדופק העירוני חי. העיר ללא הפסקה לא עוצרת לרגע, גם לא מול רעש, חפירות או עבודות תשתית לטובת העיר ועתידה".
איך אתם מתמודדים עם שונות בין חזיתות באוהאוס נקיות למבנים מזרחיים?
"בעיניי השונות הזו יוצרת עושר ומדגימה את השכבות האדריכליות שמאפיינות את אלנבי. סגנון אקלקטי משנות ה-20 לצד המודרני משנות ה-30 עד ה-50, כשהמבנים מעורבבים זה בזה, כמעט בזוגות, אולי בגלל יזמים שקנו מגרשים יחד וכל אחד מהם מציג פרטי עיצוב וחלונות משלו. השיפוץ הנוכחי יגרום לאנשים להרים את העיניים, לראות מעבר לפיח שהצטבר ולהתפעל מהאדריכלות והעושר ההיסטורי שהפך לסימן ההיכר של אלנבי".
איזה מבנה יהפוך לדעתך לסמל השימור הבא של תל אביב?
"אני מצפה בכיליון עיניים לראות את בית הכנסת הגדול, בעיקר משום שתל אביב היא אתר מורשת עולמי וכל רחוב אלנבי נמצא בתחום הכרזת אונסק"ו, כחלק מהעיר ההיסטורית. בעוד שמבני באוהאוס מוכרים לנו וזוכים להערכה גם בעולם, מבנים כמו בית הכנסת הגדול פחות שכיחים בתל אביב ומושפעים מהמסגדים הגדולים. הם מייצגים רוח עירונית ייחודית מתחילת המאה הקודמת, שנתנה מקום למסורת ולמורשת היהודית, ומבטאים סגנון מאוד ים-תיכוני".