77 בראשון לציון: הצצה ראשונה לבית הכנסת המפואר של הרבי מלובביץ' בישראל
בית הכנסת החדש בשכונת נערים משחזר את משכנות של הרבי מלובביץ' בברוקלין על פני שבע קומות – מהחזית האדומה ועד חדר התפילה. המעצבת החילונית אורית סנדר מספרת על הפרויקט שנמשך 11 שנים: "לא אני בחרתי בו, הוא בחר בי"
בימים אלה מסתיימות העבודות בבית הכנסת "היכל מנחם נעורים" בראשון לציון, העתק מהמבנה המקורי של בית חסידות חב"ד מניו יורק. בניין 770 מכנים אותו בעיר, על שם "בית משיח" או "770 Eastern Parkway", המבנה המפורסם בברוקלין המשמש כמרכז חב"ד העולמי ומשכנו של הרבי מלובביץ'. "זהו מבנה בעל חשיבות היסטורית ביהדות חב"ד, משורטט בחזית אדריכלית, שאותו מעתיקים בארץ וברחבי ישראל ובעולם שלוחי חב"ד", אומרת אורית סנדר, מעצבת הפנים שקיבלה על עצמה את משימת העיצוב של ההעתק המקומי ברחוב יואל סגל בשכונת נעורים, מרחק נסיעה קצר מישיבת "עטרת שלמה" שבה מצוי ארון הקודש הגדול בעולם.
את העיצוב, שביצעה בהתנדבות מלאה, היא רואה כמתנה משמיים, חלון הזדמנות מעבר לדמיון, שהגיע בעקבות שני חלומות שחלמה על מבנה מחופה בלבנים אדומות ושבעה חסידים שבאים לקראתה ועל התגלות האדמו"ר הרבי מלובביץ'. "לא אני בחרתי לעסוק בדבר, אלא בחרו בי, כמו שאומרים 'משמיים העולם הלא נודע והקדושה זימנו אותי אליהם'", היא אומרת. סנדר תכננה בנוסף לפנים של קומות המבנה, גם את הנגרות והעתק חדר התפילה של האדמו"ר, את הפרטים הגיאומטריים בחזית הבניין, את העיצוב וההתאמה של הפיתוח בפרטי הגדר בחצר מסביב לבניין, את חלונות הוויטראז' והחלון המרכזי בחזית.
היא מגדירה את עצמה חילונית, ומספרת כי עבדה במשרד של בעלה כשזיהתה בו את הרב אליהו סגל, שליח קהילת חב"ד מראשון לציון, מאחד החלומות שלה. אחרי שיחה ארוכה וקבלת פרטים הצטרפה לפרויקט, והיא מלווה אותו כבר 11 שנים. "הביצוע הוא הרבה מעבר לעבודה טכנית. התהליך משלב מסורת, אומנות ודיוק שרטוט אדריכלי שביצעתי בשלבים, בשרטוט הראשון, דרך שילוב והתאמה של בעלי מקצוע לביצוע, ייצור ועד להתקנה באתר".
המבנה בנוי על מגרש בשטח 1,128 מ"ר והוא מכיל 7 קומות עם בית כנסת אשכנזי, בית כנסת ספרדי, אולמות לפעילות והרצאות, מרכז חסד ועוד. לא הכל עבר חלק, ולפני שנים אחדות יצאו תושבי שכונות חילוניות בסביבה למאבק במבנה שהלך וקרם עור לנגד עיניהם, מאחר שממבנה בית כנסת קטן יחסית שתוכנן במקור, הוא צמח לממדיו היום. התושבים אף הגיעו להפגין במהלך ישיבת מועצת העיר, וטענו כי המבנה בלב שכונת נעורים חורג מההיתרים שניתנו לו והוועדה המקומית נדרשת להעניק לו אישורים בדיעבד.
בניין 770 נבנה בעיקר מתרומות. בתחילה נקנה הריצוף לכל הקומות, כולל חיפוי קירות ועמודי שיש לארון הקודש מסין, ובהתאם להתקדמות בתקציב נרכש הריהוט, למשל בימת החזן עם ענפי גפן בעמודים, ספסלים עם ריפוד בד שעליו עיטור אקנתוס, ששימש בעבר לקישוט עמודי השער של ספרי הקודש, בייבוא מחו"ל, ודקורציה אומנותית בתקרות ובקירות על ידי תבניות של עיטורים בסגנון קלאסי על ידי אומן. "עד כה הושקעו בפרויקט 22 מיליון שקלים, אבל יש עוד עבודה להשלמות עיצוביות סופיות של הפרויקט כמו נגרות להעתק של חדר האדמו"ר, דלתות עץ חרוטות לארון הקודש, חיפוי דלת העץ לכניסה הראשית של הבניין ועוד", מוסיפה סנדר.
המבנה תוכנן ונבנה מהיסוד, וסנדר הצטרפה אליו בשלב השלד, אז עמדו קירות בלוק ובטון. ליזמים, הרב סגל ואשתו הרבנית, היה חלום לשמר את רוח חסידות חב"ד במבנה, ושהחוץ ישאב את ההשראה מהבניין המקורי בברוקלין. הם אספו תמונות מסוגננות והציגו אותן בפניה. היא יצקה לתוכו "קלאסיקה יהודית עם נשמה ניו יורקית". העיצוב משלב בין עקרונות של סימטריה אדריכלית קלאסית לבין שימוש בחומרים חמים כמו עץ מלא בגוון דובדבן, ספריות עץ גוון חום כהה, תאורה רכה שמדגישה את הקירות ותקרה מהודרת באומנות קלאסית של עיטורי אקנתוס בגוון לבן וזהב ושנדלירים מוזהבים. "ארון הקודש עשוי שיש טבעי בעל ורידים עדינים והוא תוכנן כדי להעניק תחושת קדושה ונשמה, ומשדר הדר, יציבות ונצחיות, אך גם חום ואנושיות", מציינת סנדר. לפרוכת בחרה בד קטיפה בגוון כחול עמוק, עשיר וחגיגי, כדי שיעניק נוכחות שקטה אך עוצמתית, והעיטורים נרקמו בזהב בגיאומטריה של בית המקדש, עם סמלים של חנוכייה מעולם התורה ורקמת החזית של 770.
לפיתוח הסביבתי דאגה עיריית ראשון לציון, שביצעה את עבודת המדרכה, הצמחים והעצים בחזית כמו גם את תאורת פנסי הרחוב. את המבנה מקיפה חצר מארבעה כיוונים והיא כוללת כניסה ראשית בחזית המזרחית עם מדרגות לחצר ושביל גישה לנכים. בחצר המערבית האחורית שתי יציאות נוספות עם דלתות אחוריות, כמעבר נפרד לגברים ונשים. בצד הפנימי של הגדר משולבות אבני בריק אדומות, בהן גם מחופה הבניין, ונישות דקורטיביות. בחצר הצפונית ממוקמת חנייה ויש דלת יציאה נוספת מהמבנה, מדרגות חוץ לירידה למרתף ולמקווה עתידי. בקומת הקרקע כ-320 מ"ר לבית כנסת אשכנזי עם מבואת כניסה והעתק חדר האדמו"ר, משרדי הרב סגל, אולם תפילה קטן ואולם תפילה נוסף עם תקרה המתנשאת לגובה 5 מטרים. בקומה גם אזור שירותים נפרדים לנשים וגברים, מטבחון קטן, מרחב מוגן ועלייה לקומת גלריה עבור עזרת נשים. בקומה הראשונה גודל זהה לבית כנסת ספרדי עם תקרה המתנשאת לגובה 6.60 מטרים, והיא כוללת את היכל התפילה וארון הקודש, ספריית נגרות מעץ ודלתות פנים משולבת זכוכית עם אלמנט חנוכיית חב"ד בחיתוך לייזר. עזרת הנשים בוויטרינה היא קומת גלריה. הקומה השנייה מיועדת ללימוד תורה ומשנה, ובחלל קיימת מחיצה ניידת עם אפשרות להפרדה, מטבחון ושטחי שירות. המרתף מיועד למקווה, וקומת הגג מוקדשת למערכות. בבניין יש טכנולוגיה חכמה כדי לאפשר נוחות לקהילה, מסכים להקרנת הרצאות, מסכי הודעות שוטפות ועוד.
על העבודה שנמשכת גם בימים אלה, אך עומדת כאמור בפני סיום, אומרת סנדר כי ניתנה לה הזכות להפיץ את האור. "כשאני נכנסת היום לבית הכנסת, אני מרגישה שהחזון התממש וגאה לראות איך המבנה יהפוך לסמל של השראה ועוצמה רוחנית בארץ. הפרויקט דרש ממני ריכוז מוחלט, אחריות גדולה, הקשבה ואהבה אמיתית למלאכה, וכל פרט היה מאתגר לפיצוח. כשאני מביטה בתוצאה, אני רואה איך חלום הפך למרחב חי ונושם, שבו האדריכלות קיבלה לב, והרוח קיבלה צורה. זהו רגע שבו היצירתיות, ההתמדה והאמונה נפגשות ומספרות סיפור של קדושה ויצירה".
בתגובה לטענות שהיו לתושבי השכונות על גודל בית הכנסת, שצמח עם הזמן לשבע קומות עם שימושים שונים ונדרש לאישורים בדיעבד, מסרה עיריית ראשון לציון: "מדובר במבנה שנבנה על ידי עמותה פרטית, על שטח שקיבלה בהקצאה מהעירייה לפני למעלה מעשור. על המבנה הוגשו התנגדויות ועררים שנדונו הן בוועדה המקומית והן בוועדות הערר מספר פעמים, והעמותה נדרשה להתאים את המבנה לדרישות הוועדות המוסמכות, לרבות אטימת מרתף המבנה, התאמות גובה עזרת נשים שנדרשו, ביטול שירותים על הגג ועוד. כמו כן, נאסר על העמותה להפעיל במבנה בית תמחוי או אולם אירועים ולשמש רק למטרת הקמתו כבית כנסת".
עיצוב פנים: אורית סנדר
אדריכלית שלד והגשה: מילי בן עזרא