אין כזאת אהבה: האבא שבנה לבנו בית עץ מהאגדות

אחרי ערסל בקנה מידה ענקי שכל המשפחה יכולה לשבת עליו יחד, המשיך הצלם והאומן איתן אסרף לפרויקט הבא שלו – בית עץ מהאגדות לבנו הקטן, שחוגג עוד חודש שנה. כמו הערסל, שתלוי בין עצי בוסתן, כך גם בית העץ נוגע בטבע, מבצבץ בין העצים שעוטפים את הגינה, ומספק לבני המשפחה במושב שואבה שבהרי ירושלים רגעים של נחת בקנה מידה של פארק מיניאטורי.  

החלום ליצור גן עדן שובבי נולד כשאסרף, בשנות ה-50 לחייו, עִרסל את אֵראל בנו בין זרועותיו, ויחד התנדנדו על ערסל קטן בגינה. "הסתכלתי מסביב והחלטתי שבא לי לבנות בית עץ. ליטל אשתי חשבה שאני לא נורמלי, 'מה בית עץ עכשיו, תן לילד לגדול', אבל אמרתי לה שלא תדאג, כי הוא ייהנה מכל פינה בבית העץ". עם רשימת קניות בראש, בלי תכנון מוקדם, רכש קורות עצים באורך 5.20 מטר וייעד אותן לבסיס מוגבה שישמש מרפסת לבית העץ. "בהתחלה חשבתי לחתוך אותן בבית עם כלי העבודה שלי, אבל פתאום הבנתי שאני יכול להשתמש בהן לדק עבור בית עץ לא מציאותי".

< לכל הכתבות בערוץ living

מתחת למרפסת רצה ליצור פינת משחקים, ותוך כדי תנועה ומחשבות הגיע לא רק לפינת משחקים אלא לשלל אטרקציות שמשמחות את הבן, את ילדי השכנים והחברים ואפילו את המבוגרים שמגיעים לבקר, ומגיעים הרבה. כבעלים של בית שופע אומנות ויצירה, הוא רתם את כישורי ה-DIY שלו והכין לבית העץ סולמות טיפוס. בית העץ קרם עור וגידים תוך ארבעה ימים ותוך כדי הוספת קירות, "חלונות", דלתות ופרזול מושקע וגם גג רעפים אדום בוהק. לפני שיצר מעקה ומדרגות, הביט לכיוון הערסל הענקי והחליט שחסר לו גשרון חבלים. "נכנסתי לעשייה ולפרטים, ולא יכולתי לראות עבודה שהיא 'חצי כוח'. אני חי לפי מוטו 'או שאתה עושה הכל עד הסוף, או שלא עושה בכלל', וחי, עובד ונושם כדי לשמח את אשתי והילדים שלי, וזה מה שמעניין אותי", הוא מעיד על עצמו כאב לשלושה. אחרי קשירות חבלים לעץ בגינה, הניח קורת עץ שמחברת בין המרפסת לעץ הגדול, וכדי להמשיך בתנופת היצירה ולהוסיף מגלשה, חיפש יצרן מסין אבל הסתדר עם ספק מהארץ שגם צבע לו אותה בצהוב.

אל פינת השעשועים, ליד נדנדת העץ הקטנה שיצר, מוביל שביל אבנים עם חצץ שהודק על ידי חומר איטום והקשה אותו. "החצר הייתה אדמה עם קוצים, לא שמישה חוץ מהערסל שהיה שם. כדי לנצל את כל השטח, גזמתי הכל, יישרתי את האדמה עם חצץ וחול והוספתי דשא סינתטי. השביל שהוספתי נראה לקוח מ'עליסה בארץ הפלאות' ואולי בהמשך אצבע אותו".

אחרי ליטושים, שיופים ושימונים של העץ הגיע הזמן של אסרף להשתעשע עם משחקים. הוא חיפש בבית "שטויות לא שימושיות" ויצר מהן משחקים, למשל שלושה גלגלי מזל ממגשים מסתובבים שרכש פעם מאיקאה, והוסיף להם מספרים וציורים. הוא חיפש באינטרנט משחקים גדולים אבל כשלא מצא מה שרצה, קנה מחו"ל חרוזים גדולים ויצר מתקן השחלות בעזרת ברזלים שריתך, כופף וצבע. כדי להוסיף אלמנט חינוכי לפארק המיניאטורי, הוסיף חשבונייה וגם חתך קוביות עץ וחרט עם מכונת לייזר איורים שמשלבים בין אותיות למילים כמו א' אריה וארמון.

היצירה לא תמה, ואסרף השקיע בשולחן יצירה וספסלים בצבעים שמחים, בקוביות עץ גדולות לבניית ארמונות, בשובך יונים, שכשוכית לציפורים ואפילו דמויות מהאגדות. כדי לשכפל את ההנאה המשותפת של המשפחה משוק מחנה יהודה, הכין לבנו פינת שוק: "מאז שהוא פצפון, כל שישי אנחנו מסתובבים בשוק מחניודה ב-6 בבוקר והוא מתלהב. לקחתי מבנה עץ ישן ובניתי מתקן לתלייה של פירות וירקות, הזמנתי סלי שוק שצריכים עוד להגיע, בניתי ארגזים ויש בסטה". עם שאריות עצים בנה את המטבחון, הוסיף קרמיקה צבעונית שאראל נמשך אליה ואהב בסיורי הקניות המשותפים, ברז מעוצב מאלי אקספרס, כיור מפלסטיק ואפילו כלי נחושת קטנים כמו מחבתות שהיו תלויים בבית ושימשו אותו לצילומים אומנותיים. כדי לחסום פינה שנראתה לו מסוכנת, השחיל בה צינור עבה שקנה מיבואן בתחום תעשיית המזון, ליפף אותו סביב סולם הטיפוס והזמין כדורי פלסטיק צבעוניים למשחק השחלות עם חבל וסלסילה.

כדי להתמודד בדרך דומה עם בור שהיה בחצר, החליט לרפד אותו בכרית ישיבה במקום להזמין יציקות וקיבל פינת זולה מתחת לבית העץ. את חלונות הבית עיטר בווילונות. "אראל היה שותף לתהליך. בא איתי לקנות עצים ונתתי לו לגעת בעצים. בחנות קרמיקות החזקתי שני סוגים והוא התלהב מהצבעים", מספר אסרף על הממלכה המלהיבה שגרמה לבן למחוא כפיים.

לפני שהתחיל את הבנייה קיבל הצעות מחמישה נגרים ורק על בית עץ בגודל 1.20X1.20 מטר עם מגלשה ביקשו ממנו בין 60-40 אלף שקלים. הגדלים הקיימים באגדה הפרטית הם בית עץ בגודל 1.50X1.50 מטר וגובה 2 מטרים, כדי שאדם מבוגר יוכל לעמוד , מרפסת בגודל 5.5 מ"ר, מתחם משחקים גם בגודל 5.5 מ"ר, כורסת זולה 1.50X1.50 מטר שמאפשרת לשני ההורים לשבת עליה ולצפות בילד, משחק השחלות באורך 2 מטר, חשבונייה בגודל 70X70 ס"מ ועוד.

איזה כלים שימשו אותך?

"סט מברגות נטענות, סט כלי עבודה נטענים פטישון, גוף משחזת, מסור אנכי, ג'יגסו נטען, מסור פנדל 2000w, מלטשת סרט, מלטשת אקצנטרית, מקצוע חשמלי, מסור עגול נטען, מכשיר פוליש נטען, רוטר נטען וסט מקדחים לעץ".

אסרף מעריך שאם היה מזמין את העבודה מנגר, היה מוציא לא פחות מ-100 אלף שקל. "זה היופי של העשה זאת בעצמך, עם כלי העבודה שלך, בקצב העבודה שלך, בזמן פנוי שהיה לי בתקופת המלחמה בין הצילומים. הבנייה הראשונית של הבית ארכה ארבעה ימים מסיביים, והמשחקים לקחו יותר מחודשיים כי הם מערבים המון חשיבה". למי שרוצה לבצע פרויקט כזה בעצמו הוא מציע להצטייד בכלי עבודה מקצועיים ולבקש חיתוכים מראש. אם הציוד לא גדול, הוא מעריך את עלות הפרויקט ב-60 אלף שקלים. "אני התפרעתי עם משחקים גדולים, מיתרי מצנח איכותיים לגשר, מגלשה שמתאימה גם למבוגרים. אפשר לעשות גם בית עץ קטן ומגלשה פשוטה ב-5,000 שקל".

היום הרבה ציפורי שיר מהיער בסביבת הרי ירושלים מגיעות לשכשוכית כדי לרחוץ ולשתות, חלקן מקננות שם והוא יוצא מוקדם בבוקר עם הילד כדי לצפות בהן וללמוד. "עם מצב גני הילדים בארץ החלטנו בינתיים שיישאר איתנו בבית לחוות את הטבע ולפגוש אנשים שאנחנו מרבים לארח, ממפונים וחיילים בודדים ועד משפחה, שכנים וחברים.

מה אתה מרגיש כשאתה רואה את הפרויקט הזה?

"כשאני רואה את האורות שיש לילד, איך הוא משתולל, רוקד, משחק בקוביות ומסובב את הגלגלים, זה הסיפוק שלי. 300 אלף עוקבים באינסטגרם עם כפיים ולייקים לא גורמים לי להזיל דמעות של תודה לאל שנתן לי את הזכות ליצור עבור הילד שלי. עברתי הרבה שיעורים והבנתי שכלום לא שלי, ולכן בחרתי להיות עסוק בנתינה. ככל שמעניקים לילדים ולסביבה, כולם מרוויחים. אני לא בן 20, והעבודה הפיזית של להרים קורות עץ קשה מאוד, גם כשעוזרים לי. אבל אלה שריטות של יוצרים ואומנים. אתה נחוש מטרה ולא תירגע עד שייצא וואו. אני אפילו לא קורא לזה 'אתגרים' כי אני נהנה מחוויית היצירה".

ליטל מופתעת כל פעם מחדש. "אני באה בלי ציפיות וגם לא מבינה מה הכוונות שלו, אלא לקראת הסוף כשזה מתחיל לקבל צורה סופית. הכל קורה בינו לבין עצמו ובסוף יוצאת אומנות. כל דבר הכי קטן כמו בית עץ לבן שלו יוצא בסוף הכי גדול ומיוחד".