משתלת הכפר: "אנשים רוצים להישאר לגור פה"

יש אנשים שבוחרים במקצוע שלהם, ויש כאלה שנראה שהמקצוע בחר בהם ובגיל מאוד צעיר. אצל אמיר עבדת, 57, בעלי משתלת הכפר בקיבוץ יגל (חצי שעה מתל אביב), החיבור לטבע התחיל הרבה לפני שהפך לאיש מקצוע. הוא היה ילד סקרן, שחקר כל דבר שקשור לעולם החי והצומח, צייר ופיסל כבר בגן, בלע ספרי בוטניקה בלילות, וביקש מאביו לבנות עבורו חממה בחצר כשהיה בן 12. "אבא שלי גידל צמחים, ואני אהבתי לנתח גופות של בעלי חיים, וכבר אז הבנתי ששני העולמות האלה - הטבע והאסתטיקה - חיים אצלי ביחד".

כשמשפחתו עברה למושב יגל בנערותו, הסקרנות רק התעצמה. "לא היה אינטרנט. הייתי יושב בלילות עם ספרי בוטניקה ולומד על צמחים. פשוט בולע ספרים". אחרי השירות הצבאי החל לעבוד במשתלה מתוך רצון להעמיק בתחום. בזכות הידע, החריצות והאהבה למקצוע התקדם במהירות, הפך לשותף ובהמשך לבעלים, "בשנות ה-20 לחיי כבר הרווחתי כמה מיליונים במשתלה".

לכל הכתבות בערוץ living

>> ובאיזה שעה הכי כדאי להשקות? תתפלאו, לא בערב

לאורך השנים גיבש תפיסה שהלכה והתרחקה ממשתלה מסורתית והתקרבה לעולם של עיצוב, אומנות וחוויית אירוח. "הבנתי שאני לא רוצה למכור רק צמחים, רציתי ליצור מקום שמספר סיפור". לפני יותר משנה עברה משתלת הכפר מכפר אז"ר למשק המשפחתי במושב יגל. המקום שהיה מוזנח ומלא עשבייה עבר מהפך של ממש: לול תרנגולות ישן הפך למבנה המרכזי של המשתלה, בהשראת חממות אירופיות עם חלונות בלגיים, והשטח כולו תוכנן בקפידה עד הפרט האחרון. "היה לי ברור שאנחנו לא בונים עוד משתלה", הוא אומר, "לקחנו את התצוגה לרמה של מוזיאון. לקחת צמח, לבחור לו את הכלי המדויק ולהציג אותו כמו יצירת אומנות".

כיום משתרעת משתלת הכפר על מתחם רחב ידיים המשלב צמחייה עשירה, עצי פרי ונוי, פרחים עונתיים, כלי קרמיקה, אדניות מעוצבות, ריהוט גן, פריטי דקורציה, חפצי אומנות ואקססוריז לבית ולגן – הכל למכירה. עם האמנים המציגים בגלריה שבמתחם נמנים תמר גרין, נעמה קליינמן ושרון ברונשר.

שלושה צבעים של פריחה

"כשעברנו ליגל הידקנו את הקונספט והפכנו למשתלת בוטיק. אם בעבר החזקנו את כל צבעי הפריחה, היום אנחנו בוחרים רק את מה שאנחנו באמת אוהבים - ורוד, לבן וסגול. גם בכלים יש פלטת צבעים מונוכרומטית, מלבן ועד שחור".

בין השבילים פזורות פינות ישיבה המזכירות את פרובאנס וטוסקנה, גפנים מטפסות, ערוגות לבנדר, מרוות ויסמינים, לצד כלי קרמיקה, ריהוט גן ופריטים עתיקים שנאספו במשך שנים. אפילו ההפתעות הקטנות הן חלק מהחוויה. "בפינה נסתרת יש שולחן של חוקר טבע עם צמחים מיובשים, פוחלצים ואפילו גולגולת שקיבלתי מהמדריך לארכיאולוגיה כשהייתי בן 14. אני נהנה שאנשים מגלים דברים תוך כדי השיטוט".

גם בחירת המוצרים נעשית בגישת אוצרות קפדנית. במקום מוצגים מוצרי נייר של Papaya, כלי קרמיקה של ליאור, פריטים בעבודת יד שיוצרו במיוחד עבור המשתלה, לצד כלים של בעלי מלאכה ותיקים שכמעט נעלמו מהעולם, למשל סבונייה מיוחדת שנוצרה בעבודת יד או קוביית עץ עם מבחנה המשמשת כמעמד לפרח בודד. "עיקר המאמץ שלנו הוא באוצרות - למצוא דברים חד-פעמיים שלא רואים בכל מקום", הוא אומר, "כל פרט במשתלה נועד לייצר חוויה שלמה".

במשתלה של עבדת מרגישים שבעל הבית אוהב לארח. מהאסתטיקה דרך המוזיקה ועד לריחות ולאווירה: "מבחינתי צריך להפעיל את כל החושים, כשאנשים נכנסים לכאן, אני רוצה שהם ירגישו שהם יצאו מהשגרה". הגישה שלו היא גם סוד הקסם של המקום. "החזון שלנו היה ליצור הרבה יותר ממשתלה. רצינו להקים מרחב שמחבר בין טבע, אומנות ועיצוב - מקום שאנשים יגיעו אליו כדי ליהנות, לחלום, לקבל רעיונות ולחזור הביתה עם חוויה. אנשים מחפשים תחושת רוגע, אנחנו רואים את זה בכל תחומי החיים, והמתחם החדש נולד בדיוק מתוך ההבנה הזאת".

משתלת בוטיק - האם גם המחירים כאלה?

"ממש לא. נכון שיש אצלנו כלים מיוחדים ופריטים ייחודיים שיכולים להיות יקרים יותר, אבל הצמחים עצמם מתומחרים רגיל. חשוב לי שכל אחד ימצא כאן משהו שמתאים לתקציב שלו".

מהו הצמח הכי ישראלי לבית בעיניך?

"זית. למרות שהוא לא הצמח האידיאלי ביותר לגידול בתוך הבית, הוא מרגש אנשים. כשהוא מגיע בכלי יפה ובגודל הנכון, הוא פשוט ממס לבבות, ולכן הוא אחד הצמחים המבוקשים ביותר".

כמומחה לגינון ולצמחים, מהם שלושת הטיפים הכי חשובים לגידול עציצים באקלים הישראלי:

השקיה נכונה: הטעות הכי נפוצה היא דווקא להשקות יותר מדי. לכן לפני שאתם משקים, תבדקו קודם את האדמה עם האצבע. כל עוד היא לחה - לא משקים. כשהיא כמעט יבשה, משקים לרוויה עד שיוצאים מים מחורי הניקוז. זה הסוד הכי חשוב.

דישון: כמה חודשים אחרי שקונים צמח כדאי להתחיל לדשן. ההבדל נראה לעין - העלים ירוקים יותר, הצמח בריא יותר והפריחה מרשימה הרבה יותר.

בחירת המיקום: להתאים לכל צמח את תנאי האור שהוא אוהב. גם הצמח הכי יפה לא יצליח אם ימוקם במקום שלא מתאים לו.

נדמה שעבדת לא בנה רק משתלה, אלא מקום שמספר את סיפור חייו - אהבה לטבע, תשומת לב לפרטים, אסתטיקה ואירוח. אולי משום כך, המשפט שהוא שומע מהמבקרים שוב ושוב הוא גם המחמאה הגדולה ביותר מבחינתו: "הייתי עובר לגור פה. האמת? גם אנחנו.