פתרנו את התעלומה: מי עטף את העץ הזה בנהריה ולמה?

אם עברתם לאחרונה בנהריה וחשבתם שנחת שם כדור פורח, או לפחות עץ שהולבש בסוג של הינומה, אתם לא לבד. המראה המתנפח והמסתורי ברחוב קפלן במרכז העיר מצליח לסובב ראשים, להעלות תאוריות קונספירציה יצירתיות ולהשאיר את העוברים והשבים הלא מקומיים עם השאלה "מה קורה עם הציפוי הזה לענפי העץ?"

"חשבתי שזה כדור פורח מפונצ'ר" הייתה התגובה המתבקשת בקבוצת נשים בפייסבוק, וגם "הפיל של נהריה", "הכלה של נהריה", "עץ המדוזה" או מרחיקי הלכת עם "כמו תחת של פיל". "ששש... העץ הלך לישון" היו יותר רחמנים, ו"העץ הכי מיוחד בעיר", אבל כזה שגם בילדות היו מי שפחדו ללכת לידו, "כדי שעטלפים לא ייתקעו בשיער".

מתברר שמתחת לכיסוי גדל עץ פיקוס שמושך אליו עורבים שאוהבים מאוד את פירותיו. "העץ סמוך לבניין מגורים, והעורבים היו נכנסים למרפסות בגלל פירות הפיקוס ומלכלכים אותן מאוד ואף תוקפים את הדיירים", מספרת רוחמה מליח, תושבת העיר שמתגוררת בסמוך. "אנשים ניסו להעיף אותם אבל הם חזרו, ולהתעסק עם עורב זה לא סיפור נחמד. הם משאירים צואה ומסתתרים שם בלילה. בגלל שהשכנים סבלו, הם פנו לעירייה והפתרון שהחליטו עליו היה להציל את העץ ולעזור לדיירים במקום לכרות אותו, שזה לא דבר מקובל".

>> "מופע של צל וחמצן": שדרות העצים היפות בארץ

בעיריית נהריה הבהירו שמדובר בעץ פיקוס ותיק הממוקם בלב שכונת מגורים בעיר. "בשנים האחרונות מטופל העץ במקצועיות בידי צוות ממחלקת הגינון בעירייה, מתבצע על פי צורך גיזום בטיחותי שמאפשר לעץ להמשיך להתפתח. בנוסף, הוא נעטף בווילון שנועד להגן עליו מפני בעלי חיים מזיקים, וכן מאפשר איסוף מסודר של פירותיו הנושרים לאחר תקופת הלבלוב, שבעבר גרמו נזק סביבתי למבנים סמוכים ורכוש, כולל מפגע במעבר על המדרכה והולכי הרגל".

מליח מספרת כי העץ מכוסה כך כבר שנים רבות. "עוטפים אותו בבד רשת שמתלכלך ונקרע, ולקראת החגים פותחים, מנקים את הפירות והעלים, שוטפים את הרשת ומכסים שוב כדי שהעץ ימשיך לחיות". לדבריה, בעבר ביקרה במקום ועדה עירונית לאיכות הסביבה וחשבה להעתיק את העץ למקום אחר, אך היה סיכון רב להמשך חייו. "בסוף הגיע אגרונום שקבע שאין להזיז את העץ ונותר רק לכסות אותו. חוץ מהעורבים שהיו יורקים את שארית הפרי לתוך המרפסות ועל קירות הבניין, ותקפו את הדיירים כשניסו להבריח אותם, אי אפשר היה לפתוח חלונות ומה שממש הפריע, זה שהפירות נשרו על המדרכה והפכו אותה לדביקה ולא היה אפשר לדרוך עליה".

היום התושבים מרוצים שאין יותר עורבים, אבל בלית ברירה חיים עם עץ שאי אפשר ליהנות מיופיו. "העיטוף פתר בעיה. העץ די מכוער אבל זה מה שיש", היא אומרת.

עטיפת עצים במרחב העירוני נראית תמוהה במבט ראשון, אבל זהו פתרון סביבתי לקונפליקט הידוע בין צמחייה ותיקה לאיכות חיי התושבים. עצי הפיקוס, שנשתלו באופן נרחב בישראל באמצע המאה הקודמת, מעניקים צל כבד וערך אקולוגי רב. מצד שני, הפירות השופעים שלהם מושכים בעלי חיים כמו עורבים ועטלפי פירות, ויוצרים מפגע תברואתי ובטיחותי. בעבר הרשויות נטו לפתור מטרדים כאלה באמצעות כריתה מהירה או גיזום אגרסיבי שהיו הורסים את העץ. כיום גישת הגינון האורבני מעדיפה "אגרונומיה משמרת", כלומר שימוש ברשתות הגנה ובדי עיטוף שמונעים מבעלי החיים גישה לפירות, ועל הדרך חוסמים את לכלוך הנשורת על המדרכות ושומרים על חיי העץ ועל השקט של השכנים.