אחרי תשע שנים מתברר: החיסול של שי שירזי לא היה חיסול

הכותרות היו גדולות מאוד, מדממות מאוד וברורות מאוד: שי שירזי, "היורש של עולם הפשע" כהגדרת מדורי הפלילים, חוסל בצפון תל אביב. על פי הדיווחים בעיתונים ובאתרים, שירזי ואדם נוסף נורו במאזדה לבנה בשכונת המשתלה; בתחילה דווח שהירי בוצע ממכונית, אבל כשהחקירה התקדמה התברר שהיורה רכב על אופנוע שנצמד למאזדה כשזו נעצרה ברמזור. ארבעה משמונת הכדורים שירה פגעו בפלג גופו העליון של שירזי.

מה שקרה באותו לילה, 7 במאי 2016, הכניס ללחץ את המשטרה וטלטל את העולם התחתון. אחרי הכל, הקורבן לא היה רק עבריין מוכר אלא גם בנו ויורשו המיועד של אריה "ריקו" שירזי – ראש ארגון הפשיעה ששלט ללא עוררין בנתניה בשנות ה-90. שירזי האב שמע את החדשות על מות בנו בכלא רימונים כשהוא מרצה 11 שנות מאסר; על פי דברים שסיפרו אסירים שישבו איתו, זאת הייתה הפעם היחידה שבה איבד את עשתונותיו מאחורי הסורגים. בכל האגף שמעו אותו שואג שהוא רוצה לנקום את הרצח.

מיכאל לוי יצא באותו לילה לתל אביב כשהוא רכוב על אופנוע ימאהה T-Max שחור וחמוש באקדח, אבל כעת מתברר שבכלל לא היה לו מושג שהוא עומד לפגוש את שירזי

כשנה וחצי לאחר מכן הורשע העבריין מיכאל לוי בהריגתו של שירזי ונידון ל-24 שנות מאסר. זה היה חלק מהסדר טיעון שבמסגרתו הורשע בהריגה במקום ברצח; התובעת בתיק, עו"ד שרית שמש מפרקליטות מחוז תל אביב, אמרה אז ש"העונש משקלל את הקשיים הראייתיים אל מול חומרת מעשיו של הנאשם […] מדובר בירי מתוכנן בנשק חם". במילים אחרות, בפרקליטות האמינו שזה היה חיסול-עולם-תחתון קלאסי, רק התקשו לבסס את זה משפטית. אלא שהשבוע, שמונה שנים לאחר ההרשעה, הגיעו לידינו פרטים חדשים על הלילה האחרון בחייו של שי שירזי – והם חושפים שהן המניע של לוי והן נסיבות האירוע היו שונים לחלוטין ממה שחשבו כו-לם, החל בריקו שירזי וכלה בעו"ד שמש. קבלו, אם כן, את הסיפור המלא על החיסול שלא היה. 

חמוש, אבל למה

השעה הייתה 8 בערב. שי שירזי היה בדירתו בשכונת המשתלה, מעביר ערב שגרתי עם מי שהייתה אז בת זוגו, הדוגמנית והמשפיענית פרסיליה קשתי. ארבע שנים לאחר מכן תורשע קשתי בדריסת הקשיש דוד מזרחי ובהפקרתו; שעתיים וחצי לאחר מכן יירצח שירזי. אבל בשלב הזה הם פשוט נהנו ממנעמי דירת היוקרה בשכונה האקסקלוסיבית. בעל הבית היה רק בן 32, אבל מחושב מאוד מבחינה פיננסית ומבוסס יותר מעבריינים בני דורו; לא סתם היו מי שכינו אותו "הנסיך".

כשקשתי ביקשה לחזור הביתה התקשר שירזי לנהג שלו, ערן (שם בדוי). השלושה נכנסו ביחד לרכב והורידו את קשתי, שמאוחר יותר אישרה את הדברים בעדות במשטרה. בסביבות 21:30 התקשרה לשירזי ידידה שביקשה ממנו לקנות לה מארז של בירות בוטיק; הוא חיפש בכמה פיצוציות וחנויות בסביבת ביתה של קשתי, וכשלא מצא את הבירות המבוקשות נסעו הוא וערן לרמת השרון כדי לקנות אותן שם. "שי התכוון לחזור הביתה", מספר השבוע גורם המעורה בפרטים, "ובסופו של דבר עצר בשני קיוסקים ברמת השרון, השיג את הבירות וקנה גם נרגילה. אחר כך הוא עצר בכספומט והפקיד צ'ק. משם הוא וערן נסעו בחזרה לכיוון הדירה שלו".

את הלילה האחרון שלו החל שירזי בדירתו עם בת זוגו דאז, הדוגמנית והמשפיענית פרסיליה קשתי, שנסעה לביתה לפני שהחלה הדרמה. קשתי אישרה את הדברים בעדות במשטרה

מיכאל לוי היה באותה עת על אופנוע ימאהה T-Max שחור שהשאילה לו קרובת משפחה. העבריין הנתיינתי, שהיה אז בן 27, עשה את דרכו לתל אביב כשהוא חמוש באקדח – אלא שבניגוד למתואר בכתב האישום שהוגש נגדו, שלפיו החליט לחסל את שירזי מפני שהיה חייב לו כסף שלא הייתה לו יכולת להחזיר, כעת מתברר שהייתה לו סיבה אחרת ללחוץ על ההדק. ויותר מזה: בכלל לא היה לו מושג שהוא עומד לפגוש באותו ערב את שירזי. 

לוי ושירזי היו חברים שאכן הסתכסכו בגלל חוב כספי – ככל הידוע לאחר שלוי הסכים לשמש ערב ללווה שלא החזיר כסף שלקח משירזי. אבל א', גורם המצוי בפרטי הפרשה, אומר שלוי נשא אקדח בלילה הגורלי לא כדי לפגוע בשירזי, אלא להפך: כדי להגן על עצמו מפני "הנסיך". "מיכאל לא התכוון אף פעם לרצוח את שי", אומר א'. "הוא היה חמוש מתוך חשש ששי או מישהו שמקורב אליו ינסו לפגוע בו".

לוי רכב מכביש החוף לצפון תל אביב בשעה ששירזי וערן עשו את דרכם למשתלה. בשעה 22:34 עצר ערן ברמזור אדום בכניסה לשכונה, ברחוב משה סנה. לוי, שעבר שם באותו רגע, הבחין בשירזי במכונית – ועל פי המידע החדש בפרשה, החליט רק אז לבצע את הרצח.

אולי קשה להאמין שלוי עבר במקרה ליד מי שחשש שיפגע בו, אבל האמת היא שתיאוריית החיסול המתוכנן דורשת מאיתנו להאמין במשהו מופרך בהרבה: היכולת של לוי לדעת איפה ומתי תהיה המכונית של שירזי – בערב שבו הוא עצמו נסע ממקום למקום בהחלטה של רגע.

שי שירזי היה בנו ויורשו המיועד של ריקו שירזי, ראש ארגון הפשיעה ששלט ללא עוררין בנתניה בשנות ה-90. לא סתם היו מי שכינו אותו "הנסיך"

"מה שקרה לא היה מתוכנן", אומר השבוע גורם במשטרה. "גם החוקרים שלנו הבינו מאוחר יותר שללוי לא הייתה שום אפשרות להגיע אל שירזי בטיימינג כל כך מדויק ולחסל אותו, הרי הוא בכלל לא ידע איפה הוא נמצא. הוא חד-משמעית נתקל במכונית שלו לגמרי במקרה, וגם הרצח היה מקרי לחלוטין. ההגעה של לוי לתל אביב, החזרה של שירזי וערן למשתלה – זה היה אחד למיליון, אבל זה באמת מה שזה היה. פשוט מקריות".

על מהלך הדברים אין ויכוח: לוי נצמד למאזדה, ירד מהאופנוע, שלף אקדח וירה שמונה פעמים. שירזי המופתע ניסה לחמוק והתכופף, אבל נפגע מארבעה כדורים. החמישי פגע ברגלו של ערן. 

שירזי, שנפצע באורח אנוש, ביקש בשארית כוחותיו מערן להזמין אמבולנס. שניות לאחר מכן איבד את הכרתו. פרמדיקים של מד"א פינו אותו לבית החולים איכילוב כשהם מבצעים בו החייאה, אבל זמן קצר לאחר שהובא לבית החולים קבעו הרופאים את מותו. ערן, שנפצע באורח בינוני, שרד את האירוע. ולוי? הוא ירד למחתרת, ויחד איתו נעלמה גם הסיבה האמיתית לכל מה שהלך שם.

האיש שחשף את המניע הכפול

לוי הסתתר במשך כמה ימים בביתה של קרובת משפחה בדרום. לפני שנמלט מהזירה הוא השליך את האקדח שלו לתוך שיח סמוך, ואת האופנוע נטש לא הרחק ממנו. שוטר עירוני שהגיע למקום זמן קצר לאחר הירי הבחין באופנוע נטוש לצד הדרך, הגדיל ראש, ערך חיפוש בשיחים ומצא את האקדח. מכאן התבייתה חקירת המשטרה על לוי. "אם מיכאל היה מתכנן את הרצח", טוען א', "הוא היה מעלים את האקדח והאופנוע ככה שאף אחד לא היה מוצא אותם. כל ההתנהלות שלו הצביעה על אקראיות".

ימים אחדים לאחר מכן כבר נעצר לוי כחשוד ברצח. הוא מעולם לא סיפר לחוקרים על המניע שלו; למעשה, הוא לא סיפר כלום. כמו עבריינים מנוסים רבים, הוא שמר על זכות השתיקה במשך כל חקירתו. החשד כאמור היה שמדובר במניע כספי, אבל לוי העלים את הטלפון שלו, כך שלא היו מסרונים או התכתבויות שיוכיחו כך או אחרת. אלא שהממצאים מהשטח היו מובהקים דיים, ופרקליטות מחוז תל אביב הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד לוי בגין רצח שירזי וניסיון רצח של ערן.

במהלך המשפט גילו סנגוריו של לוי, עורכי הדין דורון נוי ויהלי שפרלינג, שאחד מחבריו – עבריין שהופלל על ידי סוכן סמוי בפרשת סמים – ניהל איתו התכתבות וואטסאפ זמן קצר לפני הירי בשירזי. ההתכתבות, שתוכנה לא פורסם עד היום, תמכה בטענה של לוי שהוא לא תכנן לבצע רצח: כששירזי וערן היו ברמת השרון, הוא קבע עם החבר המדובר פגישה בתל אביב ויצא לכיוון. הפגישה במשה סנה, הסיקו הסנגורים, התרחשה פשוט מפני שהרחוב נמצא בתפר שבין רמת השרון לצפון תל אביב. איך אמר איש המשטרה? "אחד למיליון".

הסנגורים פנו לפרקליטות בטענה שבידיהם ראיה המנתצת את תיאוריית החיסול המתוכנן. בשלב זה הועבר התיק להליך גישור בידי השופט בני שגיא, שהציע לצדדים להגיע להסדר טיעון. הפרקליטות התעקשה על 30 שנות מאסר, הסנגורים התנגדו, ולבסוף סוכם: לוי יורשע בהריגה ובחבלה בכוונה מחמירה וירצה 24 שנות מאסר, וכן יפצה את משפחתו של שירזי בסכום של 50 אלף שקל. בכך למעשה חילצו כמה מסרונים את לוי ממאסר עולם.

שירזי, שנפצע באורח אנוש, ביקש בשארית כוחותיו מהנהג שלו להזמין אמבולנס. פרמדיקים פינו אותו לבית החולים איכילוב, וזמן קצר לאחר שהובא לבית החולים נקבע מותו

כל זה לא מספק תשובה לשאלת המניע – וכאן נכנס לתמונה אותו סוכן סמוי שהפליל את החבר של לוי ופשפש בטלפון שלו. אותו סוכן, נ', הכיר היטב את לוי, את שירזי ודמויות אחרות בסצנת הפשע בנתניה; בעדותו במשטרה, שחלק ממנה מתפרסם כאן לראשונה, חשף את המניע האמיתי לרצח, או ליתר דיוק את המניע הכפול. לא רק חוב כספי, אלא גם חשש מנקמה על הפרת התחייבות לחיסול. 

שירזי, סיפר נ' בעדותו, דרש מלוי לרצוח את העבריין אבי אבוטבול בעקבות סכסוך ביניהם. אלא שלוי היה חברו הטוב של אבוטבול, והוא עשה סוג של שביתה איטלקית: נקט סחבת מתוך תקווה ששירזי יירד מהעניין. אלא שהאחרון התעקש בכל מחיר על ראשו של אבוטבול, ולוי נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית (אגב, אבוטבול עצמו נעצר בפרשת רצח שירזי; הוא שוחרר לאחר שהתברר שלא היה לו קשר למעשה).

"אבי אבוטבול ידע שאם שי שירזי מתהפך על מישהו, נגמר השיר שלו", אמר נ' במשטרה וסיפר שהכיר בכלא צלע נוספת בפרשה: רועי בונקר, עבריין מוכר מנתניה. לדברי נ', בונקר הוא זה שחיבר לראשונה בין לוי לשירזי. "מיכאל היה משגע את בונקר שיכיר לו את שי כדי לעבוד איתו, ובסוף שי הסכים לפגוש אותו. רועי הזהיר את מיכאל מראש לא להתחיל לדבר עם שי על פשעים, כי שי יכול לשלוח אותו לעשות דברים – ואם הוא לא יעשה מה ששי ידרוש, הוא יתהפך עליו".

שירזי, סיפר הסוכן הסמוי נ', דרש מלוי לרצוח את העבריין אבי אבוטבול - שהיה חברו הטוב. לוי מצדו עשה סוג של שביתה איטלקית ונקט סחבת מתוך תקווה ששירזי יירד מהעניין

בעדותו סיפר נ' שלוי החל לגבות כספים עבור שירזי. כש"הנסיך" סיים תקופת מאסר בכלא שאטה, בשנת 2015, לוי שמע ממנו את הדרישה לעלות מדרגה ולבצע בשליחותו חיסול. "אני יודע ממיכאל וגם מרועי בונקר ששי ביקש מהם בנפרד 'להדביק' מטען חבלה לאבי אבוטבול", העיד נ'. "אבל מיכאל מרח את הזמן, ושי התחיל להתבאס עליו. עד אז דווקא הייתה תקופה ששי נפגש איתו המון, הם נהיו חברים של בילויים".

לוי ידע שששירזי יראה כפגיעה אישית, כמעילה באמון, את הסירוב שלו לפגוע באבוטבול; מהדברים של נ' עולה שהוא הרג את שירזי בבחינת "הקם להורגך השכם להורגו". בנוגע לחוב הכספי של היורה לקורבן, כל מה שידע הסוכן להגיד היה ש"לווה שאני לא יודע את שמו ביקש ממיכאל להיות ערב לו בסכום של 100 אלף שקל".

חמישה חודשים והוא חופשי

בתחילת תקופת המאסר שלו נשלח לוי לאגפי ההפרדה בבתי כלא במרכז הארץ, מחשש ששירזי האב או מי מאנשיו ינקמו בו על הרצח. "בהתחלה היה חשש ממשי שיחסלו את לוי", אומר גורם בכיר בשירות בתי הסוהר. "היה ברור לנו, ובעצם לכל המערך המודיעיני שלנו ושל משטרת ישראל, שריקו שירזי לא יעמוד מהצד וישתוק על רצח בנו. זה למעשה מה שמנע מאיתנו לאורך כל השנים לאפשר לו לצאת לחופשות, מה גם שהייתה אפשרות שעבריינים יריבים ינסו לפגוע בו בחוץ".

ריקו שירזי מצדו הצהיר פעמים רבות שאין לו שום כוונה לנקום או לפגוע בלוי; עוד כשנחתם הסדר הטיעון הוא לא מחה על כך ורק העביר לפרקליטות מסר, "תעשו את העבודה שלכם ושהכסף של הפיצויים ילך לצדקה". 

בהלוויה של בנו לא נכח שירזי. הוא ביקש להשתתף בה, אבל המשטרה התנגדה נחרצות מחשש שינסו לפגוע בו. המשטרה טענה גם – ולמעשה ממשיכה לטעון – ששירזי האב ינקום את מות הבן ברגע שהתנאים לכך יבשילו, בעוד שגורמים המקורבים לו אומרים שזה לא על האג'נדה שלו.

במרוצת השנים הועבר לוי לאגפים שמורים. באחרונה, לאחר מאבק משפטי של עורכי הדין נוי ושפרלינג, הוא הועבר לאגף כללי כשהתברר שאין מידע מודיעיני על כוונה של אסירים לפגוע בו. 

בפברואר 2026 אמור ריקו שירזי להשתחרר מהכלא לאחר 11 שנות מאסר שנגזרו עליו בעקבות הרשעות שונות – עבירות של הלבנת הון והפצת חשבוניות פיקטיביות, קשירת קשר לניסיון חיסול של העבריין אסי אבוטבול, וסיוע להריגתו של העבריין גיא יחזקאל בשנת 2003 בגרמניה. למרות הצהרות כאלה ואחרות שלו – שהוא רוצה לפתוח דף חדש, שמעניין אותו רק הבן שנולד לו השנה מבת זוגו, עורכת דין במקצועה – במשטרה יפקחו עליו עין בתקופה שלאחר שחרורו. הרי גם אם המניע היה שונה ממה שדווח, גם אם העניין עצמו היה מקרי לגמרי, מיכאל לוי בכל זאת הרג את הנסיך לבית שירזי.