האנשים השקופים בהליכי חדלות הפירעון

הלוואות, ערבויות וחובות משותפים – המציאות שמטשטשת גבולות

במשקי בית רבים, במיוחד כאשר מדובר בעסק משפחתי, נוצרת מעין “שותפות כלכלית בפועל” – גם אם אינה כתובה או מוסדרת בחוק. בן או בת הזוג מוצאים עצמם חותמים על ערבויות, לוקחים הלוואות אישיות לתמיכה בעסק, ולעיתים אף מעניקים ייפויי כוח, כותבים צ’קים מחשבון משותף או מאפשרים שימוש בכרטיס אשראי.

המשמעות של חוב בחשבון בנק משותף:

בחשבון משותף, כל חוב שצבר אחד מבני הזוג – נחשב כחוב של שניהם מבחינת הבנק. גם אם בן/בת הזוג כלל לא היו מעורבים ביצירת החוב, הבנק יוכל לתבוע את החוב מהשני. במקרים כאלה, בן הזוג שאינו מצוי בהליך חדלות פירעון עלול לשאת בנטל כלכלי משמעותי – ללא כל הגנה משפטית.

חתימה על ערבות לעסק של בן הזוג:

ערבות היא התחייבות חוזית לכל דבר. גם אם ניתנה בתום לב, מתוך תמיכה זוגית או אופטימיות – בית המשפט יתייחס אליה כהתחייבות משפטית מחייבת. אם העסק קורס – הערב נדרש לפרוע את החובות. במקרים רבים, בן/בת הזוג אף אינם מודעים להיקף הערבות או לסיכון שטמון בה.

רמת החיים – לא תמיד יש התאמה

גם אם בן הזוג של החייב/ת אינו מצוי בהליך, המציאות הכלכלית שלו משתנה באופן דרמטי:

• חשבונות בנק מוקפאים
• גישה מוגבלת למקורות אשראי
• מעבר לדירת מגורים זולה יותר או ויתור על נכסים
• פגיעה במוניטין וביכולת הפרנסה

אך בעוד שהחייב עצמו עשוי לזכות בהפטר ובשיקום, בן/בת הזוג – שלעיתים ניזוקו באותה מידה – אינם נהנים ממנגנון הגנה דומה. החוק מתמקד בחייב בלבד, ומתעלם לעיתים מההשלכות על התא המשפחתי כולו.

דירת המגורים – קו פרשת המים

אחת השאלות הקשות והכואבות ביותר בהליכי חדלות פירעון היא שאלת דירת המגורים:

• כאשר הדירה רשומה על שני בני הזוג – יידרש ביהמ”ש להחליט אם ניתן לממש את חלקו של החייב.

• בן/בת הזוג יכולים לטעון ל”זכות למגורים חלופיים” או לזכויות שביושר – אך מדובר בהליך מורכב שיש לנהל במקצועיות ובמיומנות על מנת להגן על דירת המגורים ויש לו סכום כספי לפידיון.

• גם כאשר הדירה רשומה רק על שם בן הזוג שאינו החייב, ייתכנו טענות מצד הנאמן בדבר הברחת נכסים או ניסיון להבריח נכסים מהליך חדלות הפירעון.

הפסיקה הכירה בצורך להגן על התא המשפחתי, אך פעמים רבות – בן/בת הזוג נותרים להיאבק לבד במערכת המשפטית. דוגמה קלאסית לכך היא כאשר בני הזוג גרושים והאישה היא זאת שנשארה בדירה ואילו הגבר/החייב אדיש למה שהולך לקרות לדירה והאפשרות כי תמומש בהליכי כינוס נכסים בתיק.

ומה לגבי השיקום?

למרבה האבסורד, החוק מדבר רבות על שיקום החייב – אך אינו מתייחס כלל לשיקום בן/בת הזוג. במקרים רבים, הם סופגים את המכה הקשה ביותר:

• נאלצים להחזיק את התא המשפחתי כלכלית

• מתמודדים עם נושים, עורכי דין והוצאה לפועל

• סובלים מחרדות, דיכאון ומצוקה כלכלית – אך ללא הכרה או ליווי

• נאלצים לשלם חובות שלא ידעו על קיומם

• נדרשים לעבור חקירות מקיפות בנושא נכסים ו/או הרחת נכסים

לסיכום: הגיע הזמן לראות גם את האנשים השקופים ולייצר להם הגנה מתאימה

ההליך המשפטי בחדלות פירעון מתמקד, ובצדק, בשיקום החייב. אך אם אנחנו רוצים לראות שיקום אמיתי – כזה שאינו נקטע כשהחייב חוזר לבית בלי חשמל, בלי דירה ובלי בן זוג – אנחנו חייבים לשים זרקור גם על האדם שלצדו.

לא מדובר ב”מלווה” או “שותף שקט”, אלא בחלק בלתי נפרד מהמשבר – ולכן, גם מהשיקום.

סיכום והצעה לעתיד - שינוי חקיקה

החוק כיום שם דגש על שיקום כלכלי אישי, אך מתעלם מבן או בת הזוג – שהם חלק בלתי נפרד מהמציאות הכלכלית של החייב.הם לא רק “נפגעים משניים” – אלא לעיתים הקורבן הראשי של הכשל הכלכלי.

על המחוקק לבצע שינויים מהירים בחוק ולהתאימו גם לזכות השיקום של בן/בת הזוג ובין היתר:

• ליצור מנגנון לבחינת זכויות בני זוג שאינם חייבים בתוך ההליך

• עיגון מפורש של זכות למגורים חלופיים במקרים של בני משפחה תלויים

• הגנה חלקית לערבים בני משפחה מדרגה ראשונה, במיוחד במקרים של ערבות “רגשית” או לא מקצועית

לסיום

הליך חדלות פירעון אינו מתרחש בחלל ריק. הוא מתרחש בתוך משפחה.

בן או בת הזוג אינם רק “צופים מהצד” – הם שותפים מלאים להשלכות, אך כמעט ללא זכויות בהליך עצמו.

הגיעה העת לתקן את העיוות, ולהכניס את “האנשים השקופים” – למסגרת המשפטית, לעין הציבורית – ובעיקר – לשיח השיקומי

מאת עו"ד לירום סנדה עוסק בלטיגציה מסחרית והליכי חדלות פירעון מורכבים, לירום סנדה, להב ושות' חברת עורכי הדין