לאן נעלמה מיכל אנסקי?

שלטי פרסומת לרשת רמי לוי ועליהם פניהן של מיכל אנסקי ושר סנדה, הבעלים של רשת שר פיטנס, הושחתו בירושלים - כי לא מוכנים לראות שם נשים על שלטים. בעקבות ההשחתה הוחלפו השלטים, ובמקומם נתלו שלטים חדשים ללא פניהן של אנסקי וסנדה. רמי לוי החליט לא "להתעסק" עם החרדים והעלים את הנשים, שבחר בהן בעצמו כדי לפרסם את המותג שלו.

ואם זה נשמע לכם מוכר - זה פשוט כי זו ממש לא הפעם הראשונה שמעלימים נשים. השחתת שלטי פרסומות עם נשים עולה כל כמה זמן לכותרות. האמת, ברוב המקרים בטח לא שמעתם על זה אם לא מדובר במפורסמים. כמו המקרה בו חברת "אגד" החליטה לא לפרסם על האוטובוסים שלה שלטי פרסומת בהם רואים את אנה אהרונוב בגופייה - כי זה לא היה מספיק צנוע.

באחת מחברות הפרסום הגדולות ביותר בארץ, חברת נור, אפילו לקחו את זה צעד קדימה ובחוזים עם המפרסמים מציעים, פשוט, לא לפרסם נשים. לא מדובר כאן על שכונה חרדית בבני ברק או מאה שערים. יש כאן תהליך מסוכן מאוד - כאשר כוחות חזקים בשוק פשוט מחליטים "לוותר" ולהעלים נשים.

אחרי הרצח הנוראי בליל שבת בירושלים, אתרים חרדיים פרסמו את תמונות הנרצחים, רק שגם משם נעדרו התמונות של הנשים הנרצחות. אבסורד: גם נשים ששילמו בחייהן רק כי הן יהודיות, אינן צנועות מספיק שנראה את פניהן במותן.

כתבו לי לא מעט ברשתות החברתיות שמדובר בקיצונים, שצריך להבין של"רוב" זה לא מפריע. אבל בינתיים מי שמנתב פה את השיח זה אותו "מיעוט", זה שלא מעוניין בנשים במרחב הציבורי וסוחף אחריו לחשכה את כולנו.

אם אתם נמצאים ברוב השפוי, אז תדרשו שיקחו אתכם ואותנו הנשים בחשבון, בדיוק כמו שהמיעוט הקיצוני הזה דורש. המרחב הציבורי לא שייך רק לגברים - הוא שייך גם לנו, וגם למיכל אנסקי.