הדיפלומטים הבריטים קיבלו הודעה: יש לכם 7 ימים לעזוב | פרטים חדשים על צעדי הנגד של ישראל

העימות החריף בין בריטניה לישראל סביב סוגיית ההתיישבות ביהודה ושומרון הגיע אתמול (שלישי) לשיא עם הטלת עיצומים מצד בריטניה על ישראל - ואיסור סחר עם ההתנחלויות. בתגובה, שר החוץ גדעון סער הודיע על שורה של צעדי נגד, ובראשם סגירת הקונסוליה הבריטית בבירה וסילוק הנציגים הבריטים מהמפקדה הבין-לאומית בקריית גת.

ממש תוך כדי הנאום של סער, קיבלו הבריטים 3 אגרות:

1. בתוך 30 יום על הקונסוליה הבריטית בירושלים לסגור את שעריה, והדיפלומטים יאבדו את כתב ההסמכה שלהם. מדובר במהלך חסר תקדים ברמה המדינית: ישראל מעולם לא פעלה נגד קונסוליה בירושלים.
2. איגרת נוספת נשלחה לדיפלומטים הבריטים בקריית גת - ועליהם לעזוב את הארץ בתוך שבעה ימים. הגנרל הבכיר יאלץ לעזוב עוד לפני כן.
3. איגרת שלישית התקבלה אצל הדיפלומטים הבריטים ברמאללה, וגם הם יעזבו את הארץ בתוך שבעה ימים.

בתוך כך, ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם, התייחס לראשונה לסנקציות בפוסט שפרסם ברשת X: "במשך זמן רב מדי היססנו לפעול, מחשש שייאשמו אותנו באנטי-ישראליות. לא אעמוד מנגד בזמן שהסבל הנורא ממשיך לגדול והסיכוי לפתרון שתי מדינות - התקווה הטובה ביותר לשלום ויציבות באזור - מותקף".

לדבריו, חבילת הצעדים כוללת את איסור הסחר, שינוי של עמדת הממשלה לפיה "הכיבוש הישראלי אינו חוקי" וסנקציות על יחידים. "אנו נוקטים צעדים אלה משום שזה הדבר הנכון לעשות. הם נועדו להגן על הפתרון היחיד שיכול לראות את העם הישראלי והפלסטיני חיים זה לצד זה בשלום ובביטחון - משהו שאנשים ברחבי בריטניה רוצים נואשות לראות".

ההבנה: הבריטים החליטו להפוך לשחקן פוליטי ולבצע את הצעד בכוונה לפני הבחירות

שר החוץ גדעון סער הגיב בהצהרה מיוחדת על ההחלטה הבריטית, ואמר כי הצעד הוא "אבסורדי" וכי הפרקטיקה "בזויה".

בתוך כך, הודיע סער על צעדים חריפים נגד בריטניה: סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, סילוק הנציגים הבריטים מהמפקדה הבין-לאומית בקריית גת, הפסקת הפעילות הבריטית באימון כוחות פלסטיניים ברמאללה ומניעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים אחרים, המעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית.

הסיבה שעיקר האש מופנית כלפי בריטניה, למרות שעוד שורה של מדינות באירופה ובמערב תמכו בהחלטה להטיל סנקציות על ישראל היא מתוך ההבנה כי הם יזמו והובילו את המהלך, ונקטו את הקו הכי קיצוני - ולכן עיקר האש מופנה כלפיהם.

בנוסף, גורמים בישראלים מעריכים כי העיתוי של ההחלטה הבריטית היה לא מקרי, והוא נבחר דווקא עכשיו כדי להשפיע על הבחירות בישראל ולהפוך לשחקן פוליטי באזור.

צעדי הנגד של ישראל כלפי בריטניה לא נבחרו במקרה. ההיגיון המסדר היה שהבריטים מנסים להגביר את המעורבות שלהם בסוגיה הפלסטינית, ולכן הצעדים שצריכים לנקוט נגדם יהיו במישור הזה. כאלה שירחיקו אותם דווקא מטיפול ועיסוק בסוגיה: הדיפלומטים שעוסקים בעזה, והקונסוליה שמתעסקת עם הערבים ביו"ש.

ההצהרה של שר החוץ הבריטי - והבנייה ב-E1 שהביאה לעימות המדיני

במוקד המחלוקת בין בריטניה וישראל עומדת הבנייה באזור E1, שלטענת מדינות במערב פוגעת ברצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית ומקשה על מימוש פתרון שתי המדינות. במסגרת הצעדים שעליהם הכריז שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הוא הודיע כי בריטניה תנהיג משטר סנקציות מקיף חדש נגד גורמים המעורבים בהרחבת ההתנחלויות.

• משטר סנקציות חדש על חברות ועל יחידים המספקים שירותים להרחבת ההתנחלויות, ובהם בנייה, תשתיות, מימון ונדל"ן.
• איסור יבוא של סחורות ממה שהגדיר "התנחלויות בלתי חוקיות בשטחים הכבושים".
• הגבלות על יצוא נשק ויצוא נוסף: בריטניה תסרב לבקשות לרישיונות יצוא שלדבריו תורמים באופן מהותי ל"כיבוש".
• לוח הזמנים: החקיקה צפויה להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים.

לדבריו, ההחלטה מצטרפת לצעדים "חד-צדדיים" שאימצה ממשלת הלייבור מאז כניסתה לתפקיד ביולי 2024, ובהם הכרה ב"מדינה פלסטינית", חידוש המימון לאונר"א וסנקציות על שרים ישראלים. "אבהיר מראש - אין לנו דבר נגד העם הבריטי. לצערנו מכהנת ממשלת לייבור עוינת שפועלת באופן שיטתי נגד מדינת ישראל והיא לא הותירה לנו שום ברירה אלא להגיב למהלכים העוינים שלה", אמר.