הסיפור מאחורי השיר "פרי גנך", שנכתב לזכרו של חן ברוד ז"ל
השיר "פרי גנך" שכתב והלחין יוני רועה נחשב לאחד משירי הזיכרון המרגשים בישראל • מי היא האם המשתוקקת שבנה יחזור אליה, כיצד גילתה שהיא עצמה מושא השיא – ואיך הוא כמעט שלא הוקלט? • הפרק השלישי בסדרת הכתבות "האנשים שמאחורי השירים"
השירים שמאחורי השירים: "פרי גנך" נולד אחרי הלוויה של חן ברוד ז"ל, שנהרג בפעולה בלבנון במהלך שירותו הצבאי. "יצאנו מבית הקברות והדבר הראשון שעלה לי בראש זה לכתוב, להנציח אותו", סיפר יוני רועה שכתב והלחין את השיר, אותו ביצעה במקור אביבה אבידן. "כמה שניסיתי, לא מצליח".
מספר שנים אחר כך, ישב רועה ב"קפה תמר", ובעיניו ראה את עליזה חן פפו, אימו של חן. "פתאום היא ניראתה לי קטנה כזאת, עם שיער אפור", סיפר. "הדמות שלה לא עזבה אותי, נסעתי הביתה – לפסנתר. הייתי מעורער מאוד, עליזה בראש שלי, וחן". ומשם – הטקסט נכתב בעצמו.
עליזה חן פפו, עליה נכתב הטקסט, כלל לא ידעה על היותה מושא השיר. "לא ידעתי שחן ואני בתמונה", סיפרה עליזה. "אני פשוט הייתי המומה". במסיבת תקליט ביצעה אותו הזמרת אביבה אבידן עם אלי לוזון – והשניים הוציאו ביצוע דואט. "שרנו את השיר והקהל נדהם", סיפר אלי.
"לשירי שכול עד 'פרי גנך' לא הייתה לגיטימציה לשירים מזרחיים", אמר רועה. "כאילו שהיה איזושהו מונופול שכול רק לצד אחד במדינה הזאת. קיבוצניקים, מוזיקה מערבית. פרי גך יש בו את המוטיב שמחבר את המזרח והמערב באופן הנכון".