הישראלי מאחורי להיטי האנימציה: "לא ידענו שזה מה שיקרה כשעבדנו על הסרט"

כשהאנימטור ניר אביטל עולה לשיחת הזום מביתו שבוונקובר, קשה שלא להבחין ברקע שמספר את סיפור חייו. מאחוריו תלוי פוסטר של "מלך האריות", הסרט שעליו גדל ("בתור ילד ידעתי לדקלם אותו בעל פה"). מהצד השני של החלון מופיע פוסטר אחר של וולברין מסיפורי הקומיקס האהובים עליו של אקס-מן. בין לבין פזורות בובות של דמויות שעד לא מזמן היו רק קווים ושרטוטים על מסך המחשב שלו, כמו החתול דרפי טייגר מ"ציידות השדים של הקיי-פופ", הג'ירף טוני בלוני מהסרט "בחלומות שלך", וגם בובה של מונצ'י, כלב הפאג מהסרט "משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות".

אביטל בן ה-39, במקור מקיבוץ מצר שליד פרדס חנה-כרכור, בוגר המכללה הישראלית לאנימציה ועיצוב IAC, הבין בשלב מוקדם שתקרת הזכוכית בישראל נמוכה עבור מי שרוצה להגיע לפסגה. זה לא סוד שתחום ההנפשה בארץ אינו מפותח דיו, וברוב הפעמים מדובר בסדרות ובסרטים הנרכשים מחו"ל. מהרגע שהחליט לפתח קריירה בתחום, הוא עבר לקנדה, שבה השמיים הם הגבול לאנימטורים, בעיקר בהפקות הפונות לקהל של ילדים וצעירים. גם שם הוא למד בבית ספר מקומי לאנימציה, שנחשב מוקד מרכזי לאולפני אנימציה וחברות אפקטים חזותיים, ואחרי שנה לצד אנשי מקצוע מהתעשייה, החל לעבוד באולפני האנימציה הקנדיים "ברון".

ההימור אכן התברר כמשתלם כשמצא את עצמו בלב הפועם של תעשיית האנימציה. כבר קרוב לעשור שהוא עובד בסוני פיקצ'רס אימג'וורקס, בית ההפקה של ענקית הבידור, שבמסגרתו הוא עבד בין היתר על סרטי "ספיידרמן: ממד העכביש", "ציידות השדים של הקיי-פופ", להיט האנימציה שנמכר לנטפליקס, ו-GOAT (בישראל: "להעז בגדול"), סרטו החדש שעולה בימים אלה לאקרנים.

בתפקידו כאנימטור, אחד מתוך כ-80 אנשי צוות במקרה של הסרט החדש, אביטל נכנס לתמונה תרתי משמע בשלב ההנפשה. "כשאנחנו מדברים על אנימציה, זה מורכב מהרבה תפקידים שונים שיש בכל לייב אקשן. אני מקבל את החפצים והדמויות שנבנו על ידי אנשים אחרים ועוסק בהזזה שלהן כדי לגרום להן להרגיש כמו דמויות שחיות, נושמות וחושבות. שחתול יתנהל כמו חתול ועז תנוע כמו עז. המשחק של הדמויות זה בעצם החלק שלי. אחריי יש מחלקות אחרות שמוסיפות את התאורה, טקסטורה, צבעים ואפקטים. אני חלק קטן בשורה הארוכה שמרכיבה את התוצר הסופי ומקווה בכל פעם לתת הרגשה של משהו חדש לצופה".

הסרט GOAT, ששמו בעברית עושה עוול לדו-המשמעות באנגלית, מעמיד במרכזו את ויל האריס, עז צעיר שמקבל הזדמנות חד-פעמית להשתלב בליגת המקצוענים ולשחק ב"רוארבול", גרסה אינטנסיבית של כדורסל הנשלטת בידי החיות הכי מהירות וחזקות בטבע. הוא מצטרף לקבוצה המפגרת מאחור בליגה, בזמן שאוהדים רבים מתחילים לסכם את תהילתה של הפנתרה ג'ט פילמור, השחקנית המובילה בקבוצה שמאבדת את זוהרה. למרות שחבריו האתלטים לא מתלהבים מהרעיון שיצטרף אליהם, ויל נחוש לשנות את חוקי המשחק ולהוכיח שגם חיות קטנות ורכרוכיות יכולות להיות "הגדולות מכולן", Greatest of all time, או בקיצור GOAT.

בסוף השבוע האחרון הסרט גם הוביל את טבלת הסרטים המכניסים ועקף אפילו את "אנקת גבהים", הדרמה הגותית המדוברת בכיכובם של מרגו רובי וג'ייקוב אלורדי. בעידן שבו הכנסות סרטי קולנוע מצויות בירידה מתמשכת מאז הקורונה, בהוליווד מדגישים את חשיבותם של סרטים לכל המשפחה כמו זה הנוכחי, ההמשכון "זוטרופוליס 2" או "לילו וסטיץ'", שמדרבנים את הקהל לנהור לאולמות.

לכך גם נלווים שבחים על הסגנון הוויזואלי ב-GOAT, בדיבובם של קיילב מקלאפלין ("דברים מוזרים"), כדורסלן ה-NBA סטף קרי (שגם הפיק את הסרט), ניקולה קוכלן ("ברידג'רטון") ועוד שחקנים מוכרים. הסרט מציג חיות מואנשות בעולם של תחרות והישגיות, ואביטל מסביר כי "זה אפשר לנו לעשות משהו שונה מבדרך כלל. בהרבה סרטים שאנחנו עושים הדמויות הן של בני אדם וכאן הייתה לנו הזדמנות לעבוד על דמויות שהן חיות עם תכונות אנושיות".

אחד השיאים בקריירה של ניר היה העבודה על הסרט "ציידות השדים של הקיי-פופ", המרענן הרשמי של הקיץ על להקת הבנות HUNTR/X ששולפות נשקים זוהרים ומכסחות שדים רעים במקביל להיותן זמרות מבוקשות בעולם המוזיקה עם מעריצים משולהבים. הסרט עלה לנטפליקס ביוני האחרון וסיים את השנה כנצפה ביותר בתולדות ענקית הסטרימינג. בין הלהיטים שבלטו מתוכו היה Golden שחרך את המצעד האמריקני לצד שירים נוספים, וגם הועמד לפרס גראמי - למרות שמדובר בלהקה פיקטיבית.

"לא ידענו שזה מה שיקרה כשעבדנו על הסרט, תמיד אתה מקווה שאנשים יאהבו את מה שאתה יוצר", אומר אביטל על הסנסציה. "הבנתי שזה הולך לכיוון הזה בשבוע-שבועיים הראשונים אחרי שהסרט יצא. אפשר היה לראות איך הוא הופך לוויראלי ועוד ועוד אנשים מגלים עליו. הדבר הכי כיף היה לשמוע אנשים נותנים ביקורת ומספרים 'אה, לא ידעתי כלום על הסרט, אבל חבר המליץ לי אז ישבתי לראות' - ופתאום הם גם אוהבים בטירוף וממשיכים להמליץ גם לחברים שלהם. הוא הפך לוויראלי באופן אורגני, לא היה קמפיין מסחרי מסיבי".

מה הפך אותו למצליח כל כך בעיניך? הרי בסופו של דבר, אלה אותם מסרים של "למצוא את הקול שלך".

"היו כמה דברים שעבדו לטובת הסרט הזה, לדעתי. המסר היה חזק ודחף אותו קדימה, אנשים היו צריכים לשמוע אותו בתקופה שבה הוא יצא. יש משהו בתזמון שמקשה לדעת. את 'ציידות השדים' פיתחו במשך 8 עד 9 שנים, אז כשמתחילים לעבוד על פרויקט כזה לא תמיד יודעים מתי הוא ישתחרר בדיוק ואיך יתקבל בעולם. מבחינת אנימציה והלוק של הדמויות, אני חושב שזה נתן להרבה אנשים את האפשרות להרגיש שהן כמוהם. מצד אחד, אלילות קיי-פופ הכי גלאמור ונוצצות שיש, אבל גם סופר גופי שעושות שטויות ודברים רגילים ביום-יום, ולפעמים הן בלי איפור בכלל. גם המוזיקה תרמה חלק גדול להצלחה".

"כמובן שכתיבת הסרט ומה שקורה בו מבחינה עלילתית זה לא משהו שתלוי בי, אלא בא מהכותבים והבמאים. התפקיד שלי הוא להעביר את הדברים בצורה הכי טובה ומשכנעת ולשרת את החזון של הבמאים. בעיניי, גם אם הסוף הוא צפוי יחסית, יש משהו כיפי בפשטות של עלילה שנותנת לך לפעמים ליהנות יותר מהמסע וכל הדברים הקטנים המפתיעים שקורים בדרך".

גיבורי על, כוכבות פופ או עז שמציל את הקבוצה, כאנימטור בעולם שבו סופים טובים הם בדרך כלל חלק בלתי נפרד מהדנ"א, אביטל מודע לחשיבות של אופטימיות בעלילה, במיוחד כשהוא מסתכל על המציאות בישראל מרחוק.

"אנחנו חיים בעולם שיש בו הרבה שליליות מסביב, ובארץ אנחנו מכירים את זה היטב עם החדשות שפתוחות 24/7 ולאו דווקא משאירות תחושה טובה אצל הצופים", הוא אומר. "אז זה טוב שיש גם מסרים חיוביים ושכן יש ניצחונות. אם אתה רודף אחרי החלומות שלך, עובד קשה ומוכיח את עצמך, אז כן יש לזה תשואה בסוף ולא הכל לחינם. בסוף צריך למצוא את האיזון בין המציאות לעולם פנטסטי שדברים טובים כן קורים בו. גם בעולם שלנו קורים דברים כאלה, לא תמיד מפסידים במשחק האחרון".