שמיעה אבסולוטית | מה שקרה השבוע במוזיקה
שיר מחאה חדש של "הבוס" וטראמפ שוב על הכוונת, עשור לאלבום האחרון והטוב ביותר של ריהאנה (ומה הסיכוי שנתברך בקאמבק מוזיקלי), והארי סטיילס בא להרים והצית מחדש את הביקורת על כך שהופעות הופכות למוצר יוקרה לעשירים בלבד. מה שקרה השבוע במוזיקה
- "טרור שמפעילה המדינה": השיר החדש של ברוס ספרינגסטין
אנחנו שקועים כאן בצרות משלנו, אבל גם בארצות הברית נדמה שהחלום האמריקני הולך ונסדק מיום ליום. הזמר והיוצר הוותיק ברוס ספרינגסטין, שנחשב לסמל מעמד הפועלים ושומר המצפון של אמריקה, שחרר השבוע את השיר Streets of Minneapolis לאחר שסוכני ICE (רשות אכיפת המכס וההגירה) ירו למוות ברנה ניקול גוד ואלכס פרטי, שניים מתושבי העיר מיניאפוליס.
המחאה המתעצמת במדינת מינסוטה בעקבות הריגתם של השניים, אם לשלושה ילדים ואח בבית חולים מקומי, הובילו את "הבוס" להוציא את המניפסט. "כתבתי את השיר הזה בשבת, הקלטתי אותו אתמול ושחררתי אותו אליכם היום כתגובה לטרור שמפעילה המדינה על העיר מיניאפוליס", כתב ספרינגסטין. "הוא מוקדש לאנשי מיניאפוליס, לשכנינו המהגרים החפים מפשע, ולזכרם של אלכס פרטי ורנה גוד. תישארו חופשיים".
במרכז השיר, שמרפרר ללהיט Streets of Philadelphia של ספרינגסטין, נשמעת כמו קריאת קרב: "ICE, צאו ממיניאפוליס". השיר גם מתאר "עיר בוערת שנאבקה באש ובקרח מתחת למגפיים של כוח כובש", אותו מתאר ספרינגסטין בתור "הצבא הפרטי של המלך טראמפ ממשרד ביטחון המולדת". זוהי כמובן לא העקיצה הראשונה שהוא משגר לעבר נשיא ארצות הברית, שכינה בעבר את ספרינגסטין "לא מוכשר". Streets of Minneapolis הוא לא רק שיר מחאה נקודתי, אלא תזכורת לכוח של ספרינגסטין לקחת סיפור של האנשים השקופים ולהפוך אותו לכתב אישום נוקב נגד אמריקה שאיבדה את דרכה.
- למה את אנטי: עשור לאלבום האחרון והטוב ביותר של ריהאנה, ומה הסיכוי שהיא תחזור
עשור חלף מאז שרובין ריהאנה פנטי הוציאה את Anti, והתחושה היא שלא רק שהיא לא מיהרה לחזור, אלא שגם לא באמת היה לה צורך. האלבום, שיצא השבוע לפני עשר שנים (עם עטיפה שעיצב האומן הישראלי רועי נחום), סימן תפנית בקריירה שלה: פחות להיטי רדיו מיידיים, יותר חופש יצירתי, ניסיוני ומופנם לעיתים, כזה שמסרב להתחנף לציפיות מתעשיית הפופ ופוזל למחוזות ה-R&B. עם שירים כמו Kiss It Better, Consideration, Needed Me, Work ו-Love on the Brain (בסוף אפילו יצא להיט!), היא ביססה בו מעמד של יוצרת שלא צריכה להוכיח שום דבר, ובדיעבד זה גם היה אלבומה הטוב והשלם ביותר. האלבום הזה, שלא מדלגים בו כמעט על אף שיר, גם השפיע על דור של אומניות שבאו אחריה. סיזה (SZA), למשל.
מאז, ריהאנה חתכה למסלול אחר: מעצמת האופנה והאיפור "פנטי", זוגיות, אימהות, והופעות אורח מדודות, כמו זו בחתונת בנו של האיש העשיר בהודו תמורת מיליונים. בלי חומרים חדשים אבל עם טונה רמיזות והבטחות מעורפלות, שאלת חזרתה למוזיקה ולבמות מרחפת כבר שנים (בינתיים היא הספיקה לרחף על במת הסופרבול), כשגם בשבועות האחרונים צצו בפעם המי-יודע-כמה דיווחים על קאמבק מוזיקלי עם סיבוב הופעות עולמי בין אצטדיונים בקיץ הקרוב. אנחנו סקפטיים. התשובה אולי טמונה דווקא בשתיקה: Anti נשאר נקודת סיום מושלמת לעשור שבו שלטה ללא עוררין, וסטנדרט של כוכבת פופ שכמעט בלתי אפשרי לעמוד בו.
ב-2022, אחרי שש שנים נטולות מוזיקה, היא הוציאה את בלדת הפסנתר העדינה Lift Me Up כחלק מפסקול "הפנתר השחור", ובשנה האחרונה שוב שיחקה ברגשות המעריצים עם שיר לפסקול "דרדסים", שבו היא מדבבת את דרדסית. אם היא תחזור על אמת, זה כנראה יהיה רק כשיהיה לה משהו באמת חדש להגיד. - הזעם על הכוכב, התגובה של טראמפ
ואפרופו קאמבקים, חזרתו של כוכב הפופ הבריטי הארי סטיילס הייתה אמורה להיות סיבה למסיבה: שיר חדש, אלבום שבדרך וסיבוב הופעות ראשון אחרי כמעט שלוש שנים. אלא שפתיחת מכירת הכרטיסים השבוע למופעים בניו יורק, לונדון ואמסטרדם (וזה הכל באירופה ובארצות הברית) הפכה במהרה לשיחת היום ולא מהסיבות הנכונות. מחירי הכרטיסים, שהגיעו גם לאלפי שקלים, הציתו זעם בקרב המעריצים הצעירים, וזאת על רקע ביקוש עצום. לפי ענקית הכרטיסים טיקטמאסטר, כ-11.5 מיליון איש ניסו להשיג כרטיסים להופעות במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, כשבפועל ישנם רק כחצי מיליון בסך הכל.
צילום: John Phillips, Getty Images
וגם הפעם עלתה השאלה האם חברת הכרטיסים שבבעלות לייב ניישן, אחד התאגידים המאיימים והמונופוליסטיים ביותר בעולם המוזיקה וההופעות הבין-לאומיות, עושה שימוש בתמחור דינמי, טענה שהחברה מכחישה, אף שגולשים דיווחו על עליות מחירים בזמן אמת. הוויכוח המתחדש על כך שמוזיקה חיה הופכת בהדרגה למוצר לעשירים בלבד, הגיעה לממשל טראמפ ולמשרד המשפטים האמריקני, שהודיע השבוע לבית משפט פדרלי על דרישתו לפרק את ענקית המופעים - ששולטת באופן הדוק וכמעט בלעדי בתעשייה זו, בין היתר באמצעות דחיקה הצידה של אולמות ומתחמי מופעים שלא משתמשים בטיקטמאסטר, שירות הכרטיסים שהתמזג עימה ב-2010.