n12_resposiv_ros
פרסומת

בג"ץ ביטל את סגירת גלצ: "ההחלטה התקבלה על יסוד שיקול זר ופסול"

בית המשפט העליון קיבל את ההחלטה פה אחד ותקף בחריפות: "השלטון לא יכול להחליט 'לסגור את המיקרופון' משום שדברי השדרן לא מוצאים חן בעיניו" • השופט כשר כינה את המהלך "בלתי דמוקרטי בעליל" • השר כ"ץ: "נטפל בזה אחרי הבחירות"

יעל יפה
פורסם:
חייל גלי צה"ל
חייל גלי צה"ל | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
הקישור הועתק

החדשות בקצרה:

  • בג"ץ קבע פה אחד כי יש לקבל את העתירות נגד סגירת גלי צה"ל ולבטל את ההחלטה.
  • השופטים קבעו כי לא ניתן לסגור כלי תקשורת בשל דעות פוליטיות של שדרנים.
  • השופט כשר: "השלטון אינו רשאי להשתמש בכוחו כדי להשתיק את מי שדעותיו אינן לרוחו".
  • נקבע כי הצהרות השרים קרעי וכ"ץ חושפות שמטרת המהלך הייתה פוליטית.
  • פסק הדין הצביע על פגמים בהרכב הועדה המייעצת ועל זיקה פוליטית של חבריה.
  • השופטים הבהירו כי ניתן להחליט על הפרדת האקטואליה מהתחנה למען צבא ממלכתי.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע פה אחד כי יש לקבל את העתירות נגד החלטת הממשלה על סגירתה של תחנת הרדיו גלי צה"ל ולהורות על פסילתה. השופטים ציינו כי הממשלה יכולה לסגור את גלי צה"ל, אך לא בגלל הטיעונים שהציגה, אלא מנימוק ענייני.

השופטים הבהירו כי אפשר להחליט להפריד את האקטואליה משידורי התחנה, כדי לשמור על צבא ממלכתי, אבל לא ניתן לסגור כלי תקשורת בגלל הדעות הפוליטיות של שדרן כזה או אחר. יש לציין כי רובו של הרכב השופטים שדן בהחלטה אינו אקטיביסטי. כשר שכתב את פסק הדין נחשב לשמרן, יחד עם שטיין.

השופט יחיאל כשר כתב: "החלטה על סגירתה של תחנת שידור שהתקבלה בשל חוסר שביעות רצונם של מקבלי ההחלטה מן התכנים המשודרים בה, מן העמדות הפוליטיות המובעות בשידוריה, או מן הביקורת המושמעת בה כלפי מי שמצוי אותה עת בשלטון - הינה החלטה שהתקבלה על יסוד שיקול זר, ומכאן שהיא פסולה מיסודה".

השופט יחיאל כשר
השופט יחיאל כשר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עוד כתב השופט כשר בהחלטה: "לא ניתן להסכים לכך שבעל סמכות שלטונית יחליט שמשום שדברי שדרן אינם נושאים חן בעיניו, יש 'לסגור את המיקרופון' של השדרן. שלטון הפועל כך פועל באופן בלתי דמוקרטי בעליל, שהרי אבן היסוד שעליה נשען כל שלטון דמוקרטי היא ההכרה בכך שהשלטון אינו רשאי להשתמש בכוחו כדי להשתיק את מי שדעותיו אינן לרוחו".

פרסומת

שר הביטחון ישראל כ"ץ מסר: "אני חולק לחלוטין על החלטת בג"ץ לפסול את החלטת הממשלה על סגירת גלי צה"ל, בתירוץ כי 'ההחלטה שהתקבלה על יסוד שיקול דעת זר ופסול', ועל כך שבג"ץ שם את שיקול דעתו מעל זה של שרי הממשלה הנבחרים - שסברו פה אחד שאין מקום לתחנת רדיו אזרחית בעלת תכנים פוליטיים בתוך צה"ל.

"מאחר ובג"ץ קבע כי הממשלה הייתה מוסמכת לקבל את ההחלטה ודחה את הטענה שסגירת גל"צ הצריכה חקיקה ראשית - *כאשר נזכה בבחירות בע"ה ונקבל את אמון הציבור מחדש - נשלים את הטיפול בנושא".

מדוע בג"ץ החליט לבטל את סגירת גלצ?

השופט כשר נתן דוגמאות למה שהוא הגדיר "שיקולים זרים" בהחלטה לסגור את התחנה

התבטאויות והצהרות השרים המובילים

  • בית המשפט קבע כי מכתביהם והצהרותיהם הפומביות כי שר התקשורת שלמה קרעי ושר הביטחון ישראל כ"ץ שהובילו את המהלך חושפים כי מטרתם האמיתית לא הייתה מקצועית או תקציבית, אלא פוליטית:
  • מכתבו השר קרעי לשר הביטחון במכתב זה, שפתח את מהלך הסגירה, קרא השר קרעי לקדם את סגירת גלצ לצורך "מימוש סדר היום הימני ליברלי שאנחנו חולקים". הוא טען כי התחנה הפכה ל"מעוז פוליטי, מנותק מייעודה המקורי" וכי חיילים נאלצים לשמוע תכנים ש"לעיתים מבקרים קשות את פועלם". בית המשפט הדגיש כי זהו ביטוי מובהק לשיקול פסול של השתקת דעות שאינן לרוח השלטון.

  • התבטאויות קודמות של השר קרעי ברשתות החברתיות: השר כינה בעבר את גלצ "תחנה שמאלנית" ו"תחנה פוליטית".

  • הצהרות שר הביטחון כ"ץ: שר הביטחון הצהיר מראש כי "מה שהיה לא יהיה", עוד לפני שהוועדה שמעה עדות כלשהי, מה שהעיד כי דעתו הייתה "נעולה". בנוסף, הוא נימק את החלטתו בכך שהתחנה מהווה "במה להשמעת דעות אישיות שרבות מהן תוקפות את צה"ל וחיילי צה"ל עצמם".

  • ריאיון השר כ"ץ כחצי שנה לאחר קבלת ההחלטה: שר הביטחון הצהיר כי התחנה עוסקת באקטואליה פוליטית "ב-99% מכיוון מאוד מסוים". הוא הציג כדוגמה מקוממת השמעת הספדים למוחמד בכרי יוצר "ג'נין ג'נין", וטען כי "התחנה הזו תמכה באויבים, נתנה פתחון לאנשי חמאס. היא תקפה חיילים ואת צה"ל".

  • השופט כשר ציין כי דברים אלו מוכיחים שהמניע המכריע לסגירה היה חוסר שביעות רצון מתוכן השידור ולא עניין מבני או תקציבי.

גלי צה"ל
גלי צה"ל | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

פגמים בהרכב הוועדה המייעצת ומינוי חבריה

  • בית המשפט קבע כי הרכב הוועדה הוקם מלכתחילה כדי להכשיר תוצאה שסומנה מראש, תוך בחירת חברים בעלי "דעה קדומה" מובהקת וזיקה פוליטית ישירה למפלגת השלטון.
  • שרה העצני-כהן: מונתה לחברת ועדה למרות היותה חברת מרכז הליכוד ויו"ר ארגון "ישראל שלי" שניהל בעבר קמפיינים לסגירת התחנה. היא התבטאה בעבר בחריפות נגד גלצ ברשתות החברתיות, כינתה אותה "הבית של המחבלים" וכתבה "גלי צה"ל נגד מדינת ישראל".
  • אלעד מלכא מזכיר הוועדה: כיהן כמשנה למנכ"ל משרד התקשורת (משרת אמון של השר קרעי), נכלל ברשימת הליכוד לכנסת, ושימש כסגן יו"ר תנועת "הליברלים בליכוד". בעיצומה של עבודת הוועדה, אמר מלכא בריאיון לפודקאסט בהתייחס לסגירת התחנה: "רגע, עוד לא חיסלנו, לא צועקים 'יש' לפני הגול".
  • ניגוד עניינים של היו"ר המקורי: האלוף במיל' יפתח רון-טל מונה ליו"ר הוועדה אך נאלץ לפרוש בשל חשש חמור לניגוד עניינים, היות ששימש כפרשן בערוץ 14, אשר בעליו שולט גם ברדיו "קול חי" הצפוי להרוויח כלכלית מסגירת גלצ.
  • הדרה מכוונת של אנשי מקצוע: מהוועדה נעדרו לחלוטין נציגים בכירים מצה"ל, ממערכת הביטחון או עיתונאים ואנשי תקשורת בעלי ניסיון רלוונטי.
פרסומת

מטעם באי כוחם של ועד עובדי גלי צה"ל ארגון עובדי צה"ל וההסתדרות, בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה נמסר: "התוצאה המשפטית שאליה הגיע בג"ץ מוצדקת וראויה. גלי צה״ל תמשיך לשרת את הציבור בישראל בשגרה ובחירום, באמצעות שידור ציבורי מקצועי ומהימן. גלי צה"ל הייתה ותמשיך להיות הבית של החיילים, אנשי המילואים וכל החברה הישראלית".

מטעם ארגון העיתונאים והעיתונאיות נמסר: "זה בדיוק מה שטענו בעתירה שהגשנו יחד עם ההסתדרות וועד עובדי צה״ל, מועצת העיתונות, התנועה לאיכות השלטון ועוד השימוש בכוח שלטוני כדי לסגור כלי תקשורת בגלל התכנים שהוא משדר או משום שהעיתונות בו אינה נוחה לשלטון".