N12
פרסומת

הזמרת האגדית קרלי סיימון חושפת: "אני מתמודדת עם פרקינסון"

יוצרת הלהיט "You're So Vain" חשפה כי אובחנה בפרקינסון ובסרטן עור, והסבירה כי זו הסיבה להיעלמותה היחסית מהעין הציבורית בשנים האחרונות • "זה קשה, מתסכל ולפעמים גם מפחיד", סיפרה

נועם כהן
פורסם: | עודכן:
קרלי סימון
קרלי סימון | צילום: Joe McNally, getty images
הקישור הועתק

אחרי שנים של היעדרות יחסית מאור הזרקורים, הזמרת והיוצרת האמריקנית קרלי סיימון בת ה-83 חשפה היום (שני) כי היא מתמודדת עם מחלת הפרקינסון.

בהצהרה שפרסמה, הסבירה סיימון כי זו הסיבה ל"שתיקה היחסית" שלה בשנים האחרונות. "האמת היא שלמדתי איך לחיות עם מחלת הפרקינסון", כתבה. "יש ימים שאני כל כך עייפה שאני לא מצליחה בכלל להניע את היום. בימים אחרים יש לי קצת יותר מרחב לזוז, לחשוב, לעבוד ולהרגיש כמו עצמי".

לדבריה, התסמינים הראשונים הופיעו לאחר שעברה ניתוחי החלפת מפרקים. היא החלה לחוות ירידה חדה באנרגיה, קושי לקום מישיבה ובהמשך אף התקשתה ללכת ללא עזרה. "המשפחה שלי ואני ידענו שמשהו עמוק יותר קורה", סיפרה, מה שהוביל אותה לפנות לצוות רפואי ולקבל את האבחנה.

קרלי סימון
קרלי סימון | צילום: AP

במקביל להתמודדות עם הפרקינסון, חשפה סיימון כי אובחנה גם בסרטן עור מסוג BCC (Basal Cell Carcinoma) בפניה. הגידול הוסר בניתוח, אך לדבריה ההליך השפיע על המראה שלה ופגע בביטחונה העצמי.

"הניתוח השפיע על המראה שלי וגרם לי להיות מודעת יותר לעצמי כשאני יוצאת לציבור", כתבה. "תמיד הייתי ביקורתית כלפי המראה שלי יותר ממה שמישהו יכול היה לדמיין - יש אירוניה מסוימת בכך שכתבתי את 'You're So Vain' - והמצב הזה סיפק למבקרת הפנימית שלי הרבה חומר חדש".

פרסומת

סיימון הודתה כי השילוב בין בעיות הניידות, מחלת הפרקינסון, הניתוח וההשפעה הרגשית של כל אלה גרם לה להתרחק מהחיים הציבוריים. "להסתגר היה הפתרון שהרגיש לי הכי נכון. אם מותר לאדם להיכנס לתרדמת חורף וגם לתרדמת קיץ - אז הפכתי לדובה של כל עונות השנה", כתבה בהומור. "אבל לא הפסקתי לחיות, ולא הפסקתי לעבוד".

לצד ההתמודדות הבריאותית, הזמרת חשפה כי ב-14 באוגוסט ייצא Comes in Waves, אלבום האולפן הראשון שלה עם חומרים חדשים זה כמעט שני עשורים.

לסיום ביקשה סיימון להבהיר כי אינה רואה במחלה "מתנה" או "ברכה". "היא לא. היא קשה, מתסכלת ולפעמים גם מפחידה. אני עדיין לומדת איך לחיות איתה ואיך לקבל אותה מבלי להרגיש שוויתרתי על חלק מהותי ממי שאני", כתבה. "אבל אני עדיין כותבת, שרה, מדמיינת, צוחקת, דואגת, נזכרת - ומדי פעם גם נתקעת בכורסה גדולה מדי".