עשרת הח"כים הכי מבריקים בישראל

חבר הכנסת הנשכח מנחם בן-ששון מקדימה כיהן בכנסת ה-17 כיו"ר ועדת החוקה. בן-ששון הוא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל ונשיא האוניברסיטה העברית, אדם מבריק לכל הדעות, אבל במשחק הפוליטי הוא שרד בקושי קדנציה אחת. כך גם פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, או הד"ר לפילוסופיה יובל שטייניץ, שבעיקר חוסה בצלו של נתניהו ועדיין לא גיבש אישיות פוליטית מוצקה משלו. גם גנרלים מתוחכמים ומבריקים לא תמיד שרדו את המעבר לשדה הקרב הפוליטי והצליחו להותיר חותם עמוק ומשמעותי: רק נציין את אמנון ליפקין-שחק, עמרם מצנע או אהוד ברק, שהקדנציה שלו כראש ממשלה הייתה קצרה יותר מהזמן שלוקח לו לפרק שעון.

המשחק הפוליטי דורש אינטליגנציה רבה, אבל איזה אינטליגנציה זו בדיוק? "חבר כנסת טוב הוא כזה שקודם כל מגיע ללמוד, ללמוד וללמוד", אומר יאיר פז, לשעבר יועץ התקשורת של גדעון סער ושל דוד רותם, יו"ר ועדת חוקה, וכיום הבעלים של חברת פז תקשורת. "כמו בכל מקום עבודה, אתה צריך זמן כמה חודשים להכיר את החוקים ואת האנשים להבין איך הדברים עובדים. מי שמגיע לכנסת ממקום מאוד נחשב, וחושב שהכל קטן עליו – לא יגיע רחוק. זה עולם שלם שצריך ללמוד את החוקים שלו".

אז מה בכל זאת הופך חבר כנסת למבריק? קשה להגדיר אינטליגנציה. היא כוללת יכולת הבחנה, ניתוח וחשיבה מהירה, ידע, אינטליגנציה רגשית וחברתית. עשרות מבחנים ותיאוריות שונות ניסו למדוד אותה. בכל זאת, רגע לפני שהבחירות נכנסות להילוך גבוה, החלטנו לאתר את הח"כים הכי חדים שיש. אלה שהפגינו ידע, חזון ומקוריות, בין אם בעבודה פרלמנטרית מעוררת הערכה ובין אם בהתנהלות פוליטית חכמה.

אנחנו לא מתיימרים לדרג כאן דירוג מדעי. לא ערכנו לחברי הכנסת מבחני איי קיו ולא שלחנו להם שאלוני ידע כללי; הניסיון מלמד שהם לעולם לא היו מסכימים. במקום, הלכנו אל האנשים שמלווים את הח"כים בכל הוועדות, הישיבות, המליאות מסביב לשעון, אלה שרואים אותם עובדים בשלוש בלילה ומקבלים החלטות בתנאי לחץ, נכשלים ומצליחים. פנינו ליותר משלושים עוזרים פרלמנטריים של חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית כדי לשאול אותם מי הח"כים שהכי הרשימו אותם וניחנו באינטליגנציה פוליטית גבוהה במיוחד.

העוזרים הצביעו לח"כים עם האינטליגנציה הפוליטית הגבוהה ביותר – שילוב בין ידע, ניסיון, רצינות, חריפות, יכולת למידה ומקצועיות, לצד התנהלות נכונה, טוויית קשרים וראיית המכלול, שהם הכרחיים במגרש הפוליטי. ובמלים אחרות – אלה שהכי הרשימו אותם בקדנציה האחרונה, לרבות ח"כים ממפלגות אחרות. התשובות היו מפתיעות. עוזרים של ח"כים בימין שמעריכים ומוקירים מאוד את העבודה של ח"כים בשמאל ולהיפך, עוזרים פרלמנטרים של ח"כים ערבים שמעריכים ח"כים חרדים. מסתבר שכל ישראל דווקא כן יכולים להיות חברים, כשמדובר בעבודה משותפת בכנסת.

הרשימה שהרכבנו היא הטרוגנית למדי, ומורכבת מכל הקשת הפוליטית. היא כוללת בתוכה ח"כים ותיקים מאוד, שלניסיון הפרלמנטרי שלהם יש משקל רב באינטליגנציה הפוליטית שלהם, אך גם ח"כים חדשים שכולם בטוחים שעוד יגיעו רחוק. היא מכילה גם מספר שווה של נשים וגברים, ובאופן לא מפתיע, אבל די מצער, כמו שבבית הספר אומרים על התלמידים הטובים שהם חכמים, אבל על התלמידות הטובות שהן חרשניות, גם היועצים שלנו נטו לציין אצל הגברים  תכונות כמו טקטיקה, חישוב מהלכים וטוויית קשרים, והנשים זכו בעיקר להערכה על יכולת למידה גבוהה, מקצועיות, יסודיות והעמקה. כמו כן, אין ברשימה מנהיגי מפלגות ושרים מכהנים. מטבע הדברים, הם לא עוסקים בפעילות פרלמנטרית יומיומית, והיועצים שלנו פחות רואים אותם בעבודתם. הוחרגו מהרשימה גם ח"כים שפרשו ובוודאות לא ימשיכו לקדנציה הבאה. אז הנה הם לפניכם, עשרת הח"כים המבריקים ביותר כפי שנבחרו על ידי משאל העוזרים הפרלמנטרים שביצענו.

1. זאב אלקין (ליכוד)

2. מרב מיכאלי (עבודה)

3. משה גפני (יהדות התורה)

4. דב חנין  (חד"ש)

5. משה פייגלין (ליכוד)

6. מיכל רוזין (מרצ)

7. גילה גמליאל (ליכוד)

8. אורלי לוי (ישראל ביתנו)

9. איילת שקד (הבית היהודי)

10. עפר שלח (יש עתיד)

11-19 - כמעט נכנסו

 לכל כתבות המגזין