יותר מחצי מיליון קשישים בישראל - חיים ללא מיגון נגיש

למעלה מחצי מיליון תושבים בני הגיל השלישי בישראל חיים ללא מיגון נגיש, זאת על רקע המלחמה עם איראן -שנכנסה לשבוע הרביעי.

חזי בן פורת, בן 84, נכה צה"ל שנפצע בלבנון, מתגורר לבדו בחולון. אשתו נפטרה לפני ארבע שנים מצער, אחרי שבנם האמצעי נפטר מסרטן. לפני כשבועיים קיבל ממשרד הביטחון מטפל צמוד שעוזר לו, ואת ימי המלחמה הוא מעביר בביתו, לבן פורת אין ממ"ד וגם לא מקלט קרוב או נגיש שאליו יכול להגיע, ובזמן אזעקה הוא נשאר על הספה מקווה שלא כך יסיים את חייו.

"ללכת עם הליכון או ללכת עם קביים, לאן אני אלך?", תוהה בן פורת שחי מקצבת נכות של משרד הביטחון, להם הוא גם קורא: "בואו תעזרו לי".

הרחוב שבו הוא מתגורר בחולון מאופיין בבתים ישנים, שברובם מתגוררים ותיקי השכונה שלא יכולים לרוץ למקלט השכונתי בזמן אזעקה. "הבתים האלה הם בתים בני 70 שנה. יש פה אנשים, שורדי שואה שחיים פה, בני 90, 80 פלוס שנשארים בבית. מי שגורלו לחיות אז הוא יחיה. מי שאין לו מזל אז הוא לא יחיה" אומר בן פורת.

לא רק חזי נאחז במזל. גם מימי ברודסקי, שמתגוררת בבית ליד, לא מסוגלת לבצע את ההריצות התכופות למקלט השכונתי. בשבועיים הראשונים היא ובעלה התפצלו בין הבנות - היא הלכה לבת אחת שגרה בדירה קטנה, בעלה, יחד עם הכלבה שלהם, התפנה לבת השנייה. הרצון לשפיות החזיר אותם לביתם במהלך היום.

בזמן אזעקה עומדים בני הזוג ברודסקי במסדרון פניתי בביתם. "זה מה שיש לי", היא אומרת, "כשיש אזעקה מתפללים שהכל יהיה בסדר".

לדברי התושבים ברחוב מיגונית שתמוקם קרוב לבניינים זה פתרון זמני מצוין, אבל בשביל זה הם צריכים שמישהו ממקבלי ההחלטות יראה אותם. "עליתי מארצות הברית לפני 40 שנה. באתי לפה ואני חושבת שמגיע לאנשים בגילי, שעברנו כל כך הרבה, שהממשלה תעזור לנו", סיכמה ברודסקי.