ניצחת איתי הכל: המסע הבלתי נתפס של אלי-ה וזיו מהשבי אל החופה
אלי-ה כהן היה בשבי חמאס בזמן שזיו עבוד נלחמה עליו בכל העולם עם השמלות שהפכו לסמל המאבק. עכשיו, אחרי פציעה קשה, שיקום מפרך ומחסומים רגשיים שהיה צריך לפרק חומה אחרי חומה, הם עמדו יחד תחת החופה. "התמונה של שנינו עומדים כאן היא הניצחון שלנו על הרעים"

היום לו הם חיכו הגיע, אלי-ה כהן ועומר שם טוב יושבים יחד ברכב, הפעם בדרך לחתונה, והדיסוננס מכה בהם בעוצמה. "בדיוק אלי-ה ואני נוסעים באוטו עכשיו, ואנחנו חושבים על הרכב של הצלב האדום שנסענו בו ביחד מאחור", אומר עומר שם טוב. הזיכרון ההוא, מהנסיעה ההיא משבי חמאס אל החופש, מלווה אותם גם ברגע הכי שמח. "לפני שבוע הייתי בחתונה של אחותי, ואני מרגיש עכשיו שאני מתרגש באותה רמה", הוא מוסיף בחיוך, "אולי אפילו טיפה יותר".

עבור אלי-ה כהן וזיו עבוד, הדרך אל החופה לא הייתה רק עניין של הפקה וארגונים, אלא מסע הישרדות של ממש שהחל במיגונית המוות ב-7 באוקטובר. בני הזוג חגגו בפסטיבל הנובה - כאשר אלי-ה נחטף לעזה ולא ידע עד השחרור שלו שזיו נשארה בחיים. בזמן הזה זיו נלחמה על שחרורו הביתה.
זיו, שזכורה לרבים מהמיצג בטיילת בתל אביב כשהיא יושבת בשמלה אדומה וחיכתה לאהובה, ומהמיצג בכיכר החטופים בשמלה צהובה, מספרת שהציעו לה לעשות שמלות בצבעים נוספים. "הייתה לי את השמלה, הצהובה, כשאמרו לי 'בואי נעשה עוד שמלה' סירבתי, השמלה הבאה שלי תהיה לבנה. ולפעמים חלומות מתגשמים".

"ההתמודדות האמיתית מתחילה כשההייפ נעלם"
אבל מתחת למעטפת החגיגית, המציאות של החזרה מהשבי מורכבת בהרבה ממה שנראה על המסך. אלי-ה כהן לא מהסס לדבר על הקשיים. "זו שאלה שלא פשוט לענות עליה", הוא משיב כששואלים אותו לשלומו. "אנשים ראו אותנו חוזרים הביתה, ראו הייפ מאוד גדול של אהבה ותמיכה. כשהדבר הזה התאדה ואנשים היו בטוחים שחזרנו לחיים שלנו, הם לא הבינו ששם באמת ההתמודדות האמיתית מתחילה".
הוא מספר על הרגע שבו הבין שהנפש שלו עדיין שם. "לפני חצי שנה הייתי בהרצאה בדנוור, ופתאום הרגשתי שאני לא מדבר, הרגשתי שאני ממש נמצא בתוך הסיטואציה. ראיתי את המחבלים, את הרגעים, את השרשראות. מאותו רגע הכול התעורר. פתאום כל רעש יכול להיות מפחיד, לצאת לרחוב נהיה מפחיד. לדבר על זה נהיה משהו מציף וכואב". החתונה עבורו היא לא רק טקס, היא נקודת ציון של בחירה בחיים מול הזיכרונות הקשים.

הקליע שבתוך המפרק: ללמוד ללכת מחדש
אחד המכשולים הפיזיים בדרך לחופה היה הקרסול של אלי-ה כהן. במהלך השבי והפציעה במיגונית, חדר קליע למפרק שלו. "הקליע היה בתוך המפרק", מסביר הרופא בבדיקה, "החזקנו אותו בטיפול שמרני עד שהמצב התזונתי והגופני שלו יאפשר ניתוח". המטרה הייתה ברורה וסימבולית כאחד: שאלי-ה יוכל לעמוד על רגליו ולשבור את הכוס.
לפני חודשיים בוצע הניתוח המורכב. אחרי ציפייה ארוכה לשמוע על מצבה של הרגל אחרי הניתוח הרופא מבשר את הבשורה הטובה שהם חיכו לה: "יש סימנים ראשונים של חיבור, אתה יכול להתחיל לדרוך על הרגל". אלי-ה, שמתנסה בצעדים הראשונים, מחייך בכאב: "זה מצחיק, בשלוש שנים פעמיים למדתי ללכת מחדש. כמו תינוק שדורך פעם ראשונה".

מחסומים בלב: "התאבלתי בלב שלם וקמתי מזה"
למרות סיפור ה"סינדרלה" שכולם רואים מבחוץ, זיו עבוד מבקשת להבהיר שזה לא היה פשוט לקום ולחגוג את אירועי החתונה אחרי השנים הלא פשוטות שהזוג עבר. "מי מספר לכם ששנתיים שלמות בניתי מחסומים כדי לא להרגיש? עכשיו כשאני צריכה להרגיש כל רגש, אני לא תמיד מצליחה. זה לא בלחיצת כפתור".
אלי-ה כהן משלים אותה: "בשביל כולם זה היה מובן מאליו - הייתם יחד שבע שנים, חזרת, אתם חייבים להיות יחד. אבל הדברים לא עובדים ככה. אני בשביל לשרוד התאבלתי. חוויתי את כל שלבי הכעס עד שהגעתי לרגע שאמרתי לעצמי שכנראה לא נחזור, אבל בחרתי להיות חזק". הגילוי שזיו בחיים היה השמחה הכי גדולה, אבל הוא הביא עימו צורך בעבודה קשה של פירוק חומות. "היה מאוד קשה להוריד חומה אחרי חומה, ועבדנו בזה מאוד קשה".

ערב החינה היה מלווה בזיכרונות כואבים. "פעם אחרונה שהייתי בחינה זה היה בחינה של שני אנשים שאנחנו הכי אוהבים בעולם, אמיר והדס. 12 שעות לפני שיצאנו לנובה", מספר אלי-ה כהן במהלך טקס החינה. "היום חסרים איתנו המון חברים, אבל אנחנו מרגישים אותם פה".
רגע לפני שהם צועדים אל החופה, עבוד וכהן הלכו לבית העלמין, אל קברו של עמית בן-אברהם ז"ל, האחיין של זיו שנרצח במסיבת הנובה. עמית לא היה רק בן משפחה, הוא היה הרוח החיה מאחורי הזוגיות שלהם. "אולי זה לא קרה ב-2023, היו כמה עיכובים בדרך. באנו להזמין אותך, למרות שאנחנו יודעים שאתה תהיה איתנו בכל רגע".

הכתובה של ענר שפירא ז"ל
מאחורי הכתובה של הזוג מסתתר סיפור מרגש. משה שפירא, אביו של ענר שפירא אייר וכתב את הכתובה של הזוג. "כשראיתי אותה לפני שנתיים וחצי עם האמונה שלה שאלי-ה, שעוד לא ידענו עליו כלום, לא ידענו בכלל אם הוא בחיים, לא ידענו דבר".
"היא אמרה 'הוא בחיים, הוא ישתחרר ואז אנחנו נתחתן'. אני בתגובה אמרתי לה אז באותו הרגע 'תשמעי כשאתם תתחתנו אני מבטיח לך שאני אעשה את הכתובה. אם ענר היה פה היום אז הוא היה מאייר את הכתובה. אז אני שליח של ענר".

"תמונת ניצחון על הרעים"
במהלך הצעידה לכיוון החופה החליטו הזוג שהם רוצים להנציח שני אנשים קרובים שלא יוכלו להיות איתם באותו הערב, יונתן ז"ל, חברו הטוב ביותר של אליה ועמית ז"ל האחיין של זיו. באמצעות AI הקול של שניהם היה בחופה. שניהם נשמעו מברכים את הזוג שצועד לחופה. "אלי-ה אהובי, אתם עוד רגע נשואים, אתה קולט? נראה לך שהיית הולך לשבור את הכוס בלי לשמוע את הקול שלי? תשמור על זיוה ותשמור גם על עצמך", נשמע קולו של יונתן ז"ל.
מתחת לחופה, אלי-ה כהן עומד בהבטחתו לקדוש ברוך הוא. "כל הזמן הייתי חולם על החופה. אמרתי שאם אזכה אי-פעם לעמוד במעמד הזה, אני מזמין את כולם לעשות 'שמע ישראל'". וכך היה. קריאת "שמע ישראל" הדהדה בחלל האירוע, והפכה לרגע של התעלות לאומית ואישית.

"התמונה הזו של שנינו עומדים יחד היא הניצחון שלנו על הרעים", אומרת זיו בנאום תחת החופה. "אני מקווה שגם באל-ג'זירה רואים את החופה הזאת. ניסיתם להפריד בין שתי נשמות ובסופו של דבר קיבלתם חופה וילדים שיתרוצצו על אדמת ישראל הקדושה שלנו". התוכניות לעתיד כבר כאן: "מינימום חמישה ילדים. אני רוצה בית שמח. אני זוכרת שאלי-ה אמר שזהו, מעכשיו רק מחייכים, בחדר הזה לא בוכים יותר".
אלי-ה כהן וזיו עבוד סגרו מעגל, אבל הם יודעים שזו רק ההתחלה. "זה כאילו הכול מתנקז לרגע אחד של להיות שם יחד איתה, ופשוט לדרוך על הכוס. שזה במקום להיות אני או זיו - זה שאנחנו הופכים להיות אנחנו. זה ניצחון מטורף - וזו רק ההתחלה".
המשפחה והחברים של אלי-ה וזיו מבקשים את עזרתכם לסייע לאלי-ה וזיו להתחיל דרך חדשה. לתרומות: לחצו כאן.
