הזרמת המים לחקלאים חודשה; המומחית מזהירה: "המערכות שלנו חשופות"

החדשות בקצרה:

• מומחית מזהירה כי המערכות בישראל חשופות ונמצאות בסיכון.
• לדבריה זיהום הביוב מרצועת עזה החמיר את הפגיעה במתקנים.
• ההשבתה נגרמה מחשש לפגיעה פיזית במתקני ההתפלה בשל הצטברות אצות.
• חודשה הזרמת המים לחקלאים בדרום בהוראת רשות המים.

משבר ההתפלה שפוקד את ישראל בימים האחרונים מעלה שאלות לגבי יכולת ההתמודדות של המדינה עם מצב של חוסר אקוטי במים. גלית כהן, לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה וחוקרת בכירה ב-INSS, הסבירה בשיחה עם N12 עד כמה ישראל ערוכה למצבי קיצון ומהם הנהלים שניתן להפעיל לפני הגעה למצב של הפסקת מים בבתים.

"במקרה האחרון ראינו כמה כל המערכות שלנו חשופות ונמצאות בסיכון", אמרה כהן, המנהלת כיום את קרן האקלים של ישראל (JCT). היא ציינה כי בישראל 80% מצריכת המים העירונית מקורה בהתפלה, דבר המדגיש את התלות העמוקה במתקנים הללו. לדבריה, למרות הניהול הטוב של משק המים, ישראל נותרת חשופה לתופעות שקשה לחזות מראש וקשה להתמודד איתן.

לדברי כהן, קיימת סדרה של פעולות שניתן לבצע לפני שפוגעים באספקה הביתית. "ייתכן שיורידו קודם לחקלאות, למרות שזה טומן בחובו מחיר כבד - השפעה על איכות המזון וביטחון המזון", היא הסבירה. "אבל ניתן לצמצם גם את הצריכה העירונית, לא להשקות מדשאות, לא להשקות גינות. יש דרכים להקטין בתוך העיר לפני שלוקחים את המים מהבית".

כהן הוסיפה כי ברשות המים פועלים לאיתור פתרונות נקודתיים לאזורים המסתמכים כמעט אך ורק על התפלה, כמו אזור הדרום. בין היתר, נבחנת האפשרות לפתוח קידוחים מקומיים שנסגרו בעבר כדי להשתמש בהם כגיבוי למקרה שהמשבר יחמיר או יחזור על עצמו בעתיד. "צריך לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות כדי להתכונן, לנהל את הסיכונים האלה, ולבנות על יתירות ועל גיוון", היא הדגישה.

גם ארגון "אדם טבע ודין" מתריע על מדיניות הנשענת באופן כמעט בלעדי על מתקני התפלה. לטענת הארגון, המדינה משקיעה מיליארדים בהגנה פיזית ובאבטחת סייבר סביב המתקנים, אך מתעלמת מאיומים קריטיים כמו זיהום ים העלול להשבית את האספקה באופן מיידי. "חוסן המים של ישראל הוא ביטחונה", מסבירים בארגון. "איננו יכולים להישען על מקור אחד בלבד".

הארגון דורש מהממשלה לאשר ולתקצב את תוכנית האב לשיקום מי התהום והבארות, ומזהיר כי רבות מהן נסגרות עקב זיהומים ללא פעולת שיקום. לטענתם, יש להגדיל את מספר הבארות המיועדות לשיקום ולקבוע לוחות זמנים מחייבים כדי להבטיח רזרבות חירום. "אנו דורשים מהממשלה לגוון את מקורות האספקה ולהבטיח את רזרבות החירום של אזרחי ישראל, כי כבר עכשיו זה מאוחר מדי", נמסר מהארגון.

תמונות הלוויין של חופי ישראל

במקביל, תמונות לוויין מראות פס אפור-ירקרק מאזור חופי עזה וצפונה עד למרכז. מדובר במים העכורים שלהם גרמו האצות. בימים האחרונים ניתן לראות כיצד החל ב-25 באוגוסט, רוחב הפס האפור עלה בהדרגה, עד שהגיע לשיא ב-1 בספטמבר.

הקשר לעזה וההסבר להשבתה

ההשבתה החמורה נגרמה בשל הצטברות אצות שהגיעו מהנילוס ואיימו לפגוע פיזית במתקני ההתפלה. כהן מעלה השערה כי להזנחת הטיפול בביוב הזורם מרצועת עזה לים יש חלק משמעותי במשבר. לדבריה, המים המזוהמים באזור עזה גרמו לאצות להפעיל אפקט גדול יותר על המתקנים, וייתכן שללא הזיהום הנזק היה קטן בהרבה.

"הזיהום מעזה גולש אלינו", אמרה כהן. "בין שזה זיהום לים, בין שזה זיהום אוויר, בין שזה אותם בעלי חיים משוטטים שחדרו לכל המקומות. צריך לטפל במה שקורה בעזה, זה לא בשביל העזתים, קודם כול בשבילנו". לדבריה, המקרה האחרון הוכיח כי לא איכות המים הירודה היא הבעיה המרכזית, אלא החשש מפגיעה חמורה במתקני ההתפלה עצמם שעלולה להוציא אותם מכלל פעולה לזמן ממושך.

חידוש האספקה לחקלאות

בתוך כך, חברת מקורות החליטה לחדש את הזרמת המים לחקלאים בדרום בהוראת רשות המים - כך פרסמנו לראשונה ב-N12. המהלך הגיע בעקבות זעקת החקלאים והחשש הכבד כי הגידולים באזור ייפגעו באופן בלתי הפיך. נכון לעכשיו, מתקן שורק 1 נותר מושבת, בעוד מתקני פלמחים ושורק 2 עובדים בחצי תפוקה. מתקן חדרה ממשיך לפעול כסדרו, וברשות המים מבהירים כי לא נשקפת סכנה למי השתייה.