בגלל מסמך בירוקרטי אחד: המדינה דורשת לגרש את תלמה - אם לבת ישראלית שחיה בארץ

"אני לא רוצה לכעוס על המדינה שלי, אני רק רוצה שמישהו יעצור את זה ויבין רגע מה ההחלטה הזאת עושה לי ולמשפחה שלי", אומרת ל-N12 עדי לב, בת 16 – שנולדה לאב ישראלי ולאם מהפיליפינים ששוהה בארץ כבר למעלה מ-20 שנה, גדלה כל חייה בישראל ומחזיקה באזרחות ישראלית. החודש רשות האוכלוסין וההגירה הורתה לגרש את אימה מהארץ עד השבוע הבא. המשמעות היא פירוק המשפחה וניתוקה של עדי מהאם הביולוגית שלה.

הסיבה להחלטת רשות האוכלוסין וההגירה היא חוסר ההצלחה של האם, תלמה קסאו, להתגרש ממי שהתחתנה איתו לפני כמעט 30 שנה. זאת, למרות שנערכו לה ולבן זוגה הישראלי, אייל לב, מבחנים מטעם הרשות – והם העלו כי הקשר ביניהם בלעדי. לאורך השנים, ביקשה הרשות מהאם להתיר את הקשר כדי להסדיר את מעמדה בישראל.

רשות האוכלוסין למשפחה: "הזכות לחיי משפחה אינה חזות הכול"

לפני שנתיים, אושר לתלמה רישיון זמני שבמהלכו דרשה הרשות להסדיר את מצבה האישי כפנויה, והאריכה לו אותו מעת לעת. במקביל, הבקשה שהגישה להתרת נישואיה בפיליפינים נדחתה. במכתב משגרירות הפיליפינים בישראל שנשלח לרשות בידי עורכי הדין שמייצגים את תלמה, ממשרד ורשה וייצן, נומק שבשל כך שהיא מתגוררת באופן זמני בחו"ל היא נדרשת להגיש את אישור הקונסוליה.

עורך הדין מהפיליפינים ששכרה תלמה המליץ לה להישאר חצי שנה בפיליפינים. מכיוון שהיא אם לשתי בנות שחיות כל חייהן בישראל – היא לא יכלה, לטענתה, למלא אחר הדרישה הזו. היא אף טסה בשנה שעברה עם בן זוגה הישראלי, אייל לב, אבי בתה עדי – לפיליפינים, אך בקשתה להתגרש מבן זוגה הקודם, כאמור, נדחתה.

הרישיון הזמני של תלמה פקע, והרשות דחתה את בקשתה להאריך אותו שוב והודיעה לה כי עליה לעזוב את הארץ. במכתב קר, כתבה מנהלת אגף אשרות ומעמד ברשות האוכלוסין רונית אליאן, לעורכי הדין של תלמה כי "במשך תקופה ארוכה לא המציאו המבקשים מסמכים עדכניים לפיהם פועלת המבקשת להסדיר את מעמדה האישי כפנויה כפי שנדרשו, ולא עשו מאמצים ניכרים לצורך התרת נישואיה בפיליפינים. למעלה מן הצורך יצויין כי לא פעם נפסק כי הזכות לחיי משפחה של הישראלי הינה יחסית ואינה חזות הכול".

"לא חשבתי שיגיע יום בו יחליטו שאימא שלי תעזוב אותי"

תלמה קסאו ואייל לב מגדלים יחד את בתם המשותפת עדי, ואת אשלי בתה של תלמה. אשלי היא בת 18, שנאבקת כדי להתגייס לצה"ל. "אני רוצה להגיד למי שכתבה את המשפט הזה, שזכותו של אבא שלי לחיי משפחה היא יחסית ואינה חזות הכול, שאיפה אני בסיפור הזה?", שואלת עדי.

"זאת אימא שלי. היא כל העולם שלי. אני מתחננת שמישהו במדינה הזו יבין ויעצור את הטירוף הזה, שבעוד שבוע אני אקלוט שמדינת ישראל באמת לקחה את אימא שלי", היא הוסיפה. "מה אני אמורה לעשות פה בלעדיה? אף פעם לא חשבתי שיכול להגיע יום שבו מישהו יחליט שאימא שלי תעזוב אותי".

עדי, שכאמור נחשבת לאזרחית ישראלית, בהיותה בת של אזרח ישראלי, מרגישה שהיא מושפלת בעקבות ההחלטה, בגלל שהיא ישראלית לכל דבר ועניין: "נולדתי כאן, גדלתי כאן, זו המדינה שלי, זה הבית שלי, בגלל זה כל כך קשה לי להבין איך המדינה שלי יכולה להחליט שאימא שלי צריכה לעזוב. המחשבה הזו שאולי יום אחד במקום לחבק אותה, אני אוכל לראות אותה רק דרך מסך. אני רק רוצה שמי שקיבל את ההחלטה הזאת יזכור שמאחורי כל המסמכים האלה יש ילדה בת 16. אני לא מבקשת יחס מיוחד, רק שאימא שלי תישאר איתי".

אביה של עדי, אייל, הוסיף: "ההחלטה הזו לא מגרשת רק את תלמה, אלא פוגעת בי ובבת שלנו, ומאיימת לפרק את המשפחה שלי. אף אזרח ישראלי לא צריך לעמוד בפני בחירה בלתי אפשרית בין המדינה שלו לבין אם ילדיו. איך יכול להיות שבירוקרטיה חשובה יותר מחיי משפחה אמיתיים שנמשכים שנים?".

"בלב ההחלטה צריכה לעמוד טובתה של עדי"

עו"ד תומר ורשה ממשרד ורשה וייצן המייצגים את המשפחה: "יש רגעים שבהם החוק צריך לפגוש גם את השכל הישר ואת הלב. מדינה נועדה לשרת את אזרחיה ולהגן על המשפחות שלהם, לא להציב אותם בפני הבחירה האכזרית בין המדינה שלהם לבין אימא ובת זוג. עדי היא ילדה ישראלית, ואייל הוא אזרח ישראלי, וזכותם לחיות כאן עם המשפחה שלהם אינה פרט שולי בתוך תיק מנהלי. שום הליך בירוקרטי שמתמשך במדינה אחרת לא יכול להצדיק תוצאה שבה ילדה בת 16 עלולה להיפרד מאימא שלה. אפשר וצריך למצוא פתרון. זה בדיוק המקום שבו רשות ציבורית צריכה להפעיל לא רק סמכות, אלא גם אחריות, מידתיות ואנושיות".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "מדובר באזרחית זרה הנשואה במדינת מוצאה. המבקשת קיבלה לאורך השנים רישיונות ישיבה, במטרה לאפשר לה לפעול להתרת נישואיה במדינת המוצא, תנאי סף הכרחי להמשך ההליך לקבלת מעמד בישראל מכוח זוגיות. תקופה ארוכה לא הוצגו המסמכים המבוקשים. הזכות לחיי משפחה כפופה לעמידה בנוהלי המדינה והערר נדחה כדין. יצויין כי התהליך והתנאים להמשכו מוכרים היטב גם לעורך דינה".