כדי להיאבק על השארת המטפלת שלה בארץ: צעירה הגיעה באמבולנס מיוחד לדיון בבית המשפט

החדשות בקצרה

• לירי לואיז קרנט הסובלת מתסמונת רט הגיעה היום באמבולנס מיוחד לדיון בית המשפט.
• הדיון עסק בערעור של לירי ומשפחתה נגד רשות האוכלוסין וההגירה, במסגרתו הדרישה לאפשר למטפלת של לירי להמשיך ולטפל בה.
• המטפלת, קומארי בודהטוקי אדהיקארי, מטפלת בליר ברציפות מאז 2008 - ובין השתיים נרקם קשר משפחתי של ממש.
• במשך ארבע שנים נבחנה הבקשה ההומניטרית להסדרת מעמדה של קומארי בישראל.
• בחינת הבקשה מונעת כעת את חידוש אשרת העבודה של קומארי, ודורשת ממנה לעזוב את הארץ בתוך 14 ימים - מה שמייצר סיכון ממשי לרצף הטיפול בלירי.

צעירה עם תסמונת רט הגיעה היום (שני) באמבולנס מיוחד לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי להיאבק על הישארות המטפלת שמלווה אותה מאז גיל שבע. בית המשפט המחוזי בירושלים דן הבוקר בערעור נגד רשות האוכלוסין וההגירה. לירי לואיז קרנט, בת 25, הסובלת מתסמונת רט ותלויה בטיפול סיעודי מורכב, היא הגיעה לדיון באמבולנס מיוחד. במוקד הערעור: הדרישה לאפשר למטפלת קומארי בודהטוקי אדהיקארי להמשיך לטפל בה כדין ולהביא את בקשתה ההומניטרית לדיון בפני הוועדה הבין-משרדית.

קומארי מטפלת בלירי ברציפות מאז שנת 2008, מאז שהייתה לירי ילדה בת שבע. על פי בית המשפט, מדובר בטיפול אינטנסיבי סביב השעון ובקשר יוצא דופן שהפך במהלך השנים לקשר משפחתי של ממש.

בשנת 2020, לאחר שנים של טיפול וקשר עמוק, הגישה המשפחה בקשה הומניטרית להסדרת מעמדה של קומארי בישראל. במשך כארבע שנים שבהן הבקשה נבחנה, אשרת העבודה הסיעודית שלה המשיכה להתחדש. אלא שלטענת לירי ומשפחתה, בשנת 2024 נמסר להן בעל פה כי האשרה לא תחודש בשל עצם קיומו של ההליך ההומניטרי, ללא החלטה כתובה, ללא שימוע וללא התראה מוקדמת.

בהמשך נדחתה הבקשה ההומניטרית על הסף, והמטפלת נדרשה לעזוב את ישראל בתוך 14 ימים. בערעור נטען כי בכך נוצר סיכון ממשי לרצף הטיפול בלירי.

אורלי זיגדון, אימה של לירי, סיפרה ל-N12 על הקשר העמוק שנרקם לאורך השנים בין בתה המונשמת לבין המטפלת הסיעודית: "קומרי מטפלת בלירי כבר 18 שנה, מגיל ינקות, צמודה אליה 24/7. לירי גדלה איתה, לא מכירה פנים אחרות ומתקשרת איתה רק במבטים של הערצה ואהבה. מדובר בטיפול מורכב ומסביב לשעון – לירי מונשמת ומוזנת דרך הבטן, וקומרי הפכה לאחות טיפול נמרץ עבורה, ומעבר לזה – לאימא שנייה. אף אחד אחר לא ירצה ולא ידע להיכנס לנעליים האלה. כשאנשים שואלים מי המטפלת, קומרי עונה בחיוך 'אני האימא, אורלי היא המטפלת', וזה בדיוק המצב".

בדבריה יצאה זיגדון בחריפות נגד ההחלטה לחייב את המטפלת לעזוב את הארץ: "לא ייתכן שפקידה במשרד הפנים, בלי להכיר את המקרה מקרוב ובלי שזה יזיז לה, תקבע כלאחר יד שקומרי צריכה לעזוב. אחרי 18 שנה היא ישראלית לכל דבר ועניין, החיים שלה כאן ואנחנו המשפחה שלה. הן פשוט לא יכולות להתקיים אחת בלי השנייה".

אחת הטענות המרכזיות בערעור היא כי הבקשה כלל לא נבחנה בפני הוועדה הבין-משרדית, אף שעל פי פסיקת בית המשפט העליון די בכך שבקשה הומניטרית מעלה "סיכוי מסוים" לקבלתה כדי להצדיק את העברתה לוועדה. לטענת לירי ומשפחתה, בית הדין החיל למעשה רף גבוה יותר, כאילו כבר נדרש להכריע אם יש להעניק מעמד בפועל.

הערעור מצביע גם על נתון חריג במיוחד: בית הדין עצמו קבע כי אילו רשות האוכלוסין הייתה מכריעה בבקשה בתוך פרק זמן סביר ולא לאחר שנים, אשרתה של קומארי לא הייתה פוקעת. לירי ומשפחתה טוענות כי לא ניתן מצד אחד להכיר בכך שהשיהוי של הרשות גרם לאובדן האשרה, ומצד שני להותיר את לירי להתמודד עם תוצאותיו.

עוד נטען כי האפשרות לחדש את אשרת המטפלת הותנתה בוויתור על ההליך ההומניטרי ובהתחייבות שלא להגיש בעתיד בקשה להסדרת מעמד. לירי ומשפחתה טוענות כי מדובר בלחץ פסול לוותר על זכויות כתנאי להמשך הטיפול הסיעודי.

מצבה של לירי עומד בלב ההליך. הרופא המטפל, ד"ר עמיר הראל הרי, כתב כי מדובר בטיפול רפואי וסיעודי מורכב וחריג וכי לירי קשורה למטפלת בקשר לא מילולי יוצא דופן. לדבריו: "יש לאפשר לה להישאר בישראל ולא לגרשה בשום פנים ואופן, דבר שיגרום לנזק בלתי הפיך ללירי".

גם בדיון קודם, ביולי 2025, הובאה לירי במיוחד מרמת השרון לירושלים באמצעות אמבולנס וציוד החייאה, כדי לאפשר לבית הדין להתרשם באופן בלתי אמצעי ממצבה.

עו"ד תומר ורשה, המייצג את המשפחה, מסר: "לא ייתכן שלירי תשלם בבריאותה על שיהוי של הרשות. בית הדין עצמו קבע שאלמלא השיהוי האשרה לא הייתה פוקעת. אנחנו לא מבקשים לעקוף את החוק אלא להפך, מבקשים שהדין יקוים במלואו, שהבקשה ההומניטרית תיבחן בפני הגורם המוסמך ושהרצף הטיפולי של לירי, שנמשך מאז ילדותה, לא ייפגע. היום בית המשפט יראה מול עיניו את האדם שמאחורי התיק ואת המחיר האנושי שעלול להיגרם מההחלטה". בתום הדיון הוסכם שעורכי הדין של קומארי, תומר ורשה ממשרד ורשה וייצן, יגישו שוב בקשה להארכת הוויזה הסיעודית ושהרשות תבחן אותה, מבלי שהדבר יפגע בהליך הבקשה לקבלת מעמד הומניטרי.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "הדברים כפי שהוצגו בכתבה אינם מדויקים והוצאו מהקשרם. ​חשוב להבהיר: הבקשה שהוגשה אינה עוסקת בהסדרת מעמדה של העובדת כמטפלת סיעודית, אלא בבקשה למעמד בישראל מטעמים הומניטריים".

"אשרת השהייה של העובדת פגה עוד במאי 2024, ומאז היא לא פעלה לחדשה. ​לאורך הדרך בית הדין ובית המשפט הציעו לה להסדיר את מעמדה כמטפלת בסיעוד, אך היא בחרה לסרב. ​רשות האוכלוסין וההגירה שבה והסכימה לאפשר לה להסדיר את רישיונה בתחום הסיעוד כחוק, והדבר ניתן לשיקולה אם אכן תבחר לפעול בדרך זו".