"הייתה תחושה של חשש למלחמת אזרחים": ההקלטה הנדירה של ראש השב"כ הראשון על פרשת אלטלנה

בית בן-גוריון בתל אביב חושף הקלטה היסטורית נדירה של איסר הראל, מראשי מערכת הביטחון הישראלית ומי שכיהן כראש השב"כ הראשון וכראש המוסד השני.

בהקלטה, שתועדה במהלך מפגש עם תלמידים בביתו הפרטי של דוד בן-גוריון לאחר פטירתו, מעניק הראל עדות אישית יוצאת דופן על אירועי ראשית המדינה ועל אחת הפרשות הטעונות בתולדותיה - פרשת אלטלנה, שעלתה לכותרות בימים האחרונים בעקבות מציאת האונייה מתחת לפני הים.

בהקלטה מתאר הראל את החשש שעמד, לדבריו, בבסיס עמדתו התקיפה של בן-גוריון. "בן-גוריון האמין שאם היישוב הקטן הזה, עם הצבא הקטן הזה, לא יהיה נתון לפיקוד אחד, ואם יתהלכו שם כל מיני קבוצות או מפלגות, המדינה תיחרב", מספר הראל.

לדבריו, פרשת אלטלנה התרחשה ברגע רגיש במיוחד, כאשר מלחמת העצמאות עדיין הייתה בעיצומה והמדינה הצעירה הייתה זקוקה להפסקת האש. הראל מספר כי לאחר האירועים נוצר חשש ממשי מפני הידרדרות פנימית: "היה כאילו באוויר מצב של מלחמת אזרחים. עוד לא גמרנו את מלחמת השחרור, המלחמות הגדולות עמדו לפנינו וכבר יש סכנה של מלחמת אחים".

הראל מעיד בהקלטה כי באותם ימים עמד לצידו של בן-גוריון הן בהחלטה לעמוד על סמכותה הבלעדית של המדינה והצבא והן בצורך לפעול מיד לאחר מכן להרגעת הרוחות. "הראינו להם שהמשמעת הלאומית היא דבר שנעמוד עליו, ובשום אופן לא ניתן למישהו לפעול בצורה פרטיזנית", אמר הראל. "רק ממשלה אחת מחליטה וצבא אחד מבצע".

אלא שההקלטה חושפת גם צד אחר של התנהלות בן-גוריון לאחר המשבר. הראל מספר כי הציע לבן-גוריון לפנות לבכירי האצ"ל שנעצרו ולהציע להם להשתלב בתפקידים משמעותיים בצה"ל, במטרה להוכיח כי לא מדובר בנקמה אלא בניסיון לאחד את הכוחות לקראת המשך המלחמה.

הוא אמר: "באתי לבן-גוריון והצעתי לו שאנחנו נציע לאותם ראשי אצ"ל שנעצרו על ידינו להצטרף לצבא. בזה נוכיח להם שהכוונה העיקרית שלנו היא שכולנו נשתתף במלחמה ביחד ולא במלחמות פנימיות". הראל מספר כי בן-גוריון קיבל את ההצעה מיד.

לדבריו, הייתה בכך הוכחה לתפיסה שונה מזו שיוחסה לבן-גוריון במשך השנים: "בניגוד למה שאחרים חושבים, הוא תכף הסכים לדבר הזה. רבים רצו להדביק לבן-גוריון כאילו הוא היה נוקם, נוטר, מפלגתי מאוד וחד-צדדי מאוד".

בהמשך מספר הראל כיצד אותו עיקרון ליווה גם את ההתמודדות עם אנשי לח"י. לאחר שהמדינה פעלה נגד הארגון בעקבות רצח מתווך האו"ם פולקה ברנדוט, הציע הראל לבן-גוריון לשלב אנשי אצ"ל ולח"י במערכות המדינה ואף במוסד.

"אמרתי לו: 'אני מתכוון את האנשים האלה למשוך לדרך שלנו, שיתרמו את תרומתם למדינה. אני אקלוט כמה אנשים מאצ"ל ולח"י לתוך המוסד'", הוא מספר בהקלטה. לדבריו, בן-גוריון אישר את המהלך.

בין האנשים ששולבו היה יצחק שמיר, לימים ראש ממשלת ישראל. "כשצירפתי אותו למוסד, זו הייתה אפשר להגיד הסנסציה של המדינה באותו זמן", אמר.

לדברי הראל, השילוב בין נחישות ממלכתית לבין נכונות לשלב מחדש את היריבים הפוליטיים והארגוניים היה מבחינתו מאפיין מהותי של בן-גוריון: "מצד אחד הוא היה יכול להראות אגרוף ברזל כדי להבטיח את שלום המדינה ואת המשמעת החיונית לניהול מלחמה של מעטים נגד רבים, ומצד שני ליריביו, אם יסכימו לעלות על הדרך הנכונה, הוא לא ימנע מהם להתקדם".

נלי מרקמן, מנכ"לית בית בן-גוריון בתל אביב, מסרה: "הערך הגדול של ההקלטה הזאת הוא שאנחנו לא שומעים פרשנות שנכתבה עשרות שנים לאחר האירועים, אלא אדם שהיה בלב מערכת הביטחון של המדינה הצעירה ומספר בקולו כיצד הוא ראה את הדברים. איסר הראל מתאר רגע שבו ישראל נלחמת על עצם קיומה ובמקביל ניצבת בפני סכנה של קרע פנימי, ומעניק לנו הצצה נדירה לשיקולים שהעסיקו את בן-גוריון ואת סביבתו".

מרקמן הוסיפה: "אולי המשפט שמזקק יותר מכול את העדות הוא 'רק ממשלה אחת מחליטה וצבא אחד מבצע'. זהו ביטוי לעיקרון הממלכתיות שעליו התעקש בן-גוריון, אבל ההקלטה גם חושפת את הצד המשלים שלו אחרי העימות וההכרעה, הניסיון לחבר מחדש את חלקי החברה ולהכניס את מי שהיו יריבים אל תוך מערכות המדינה. דווקא בתקופה שבה החברה הישראלית מתמודדת עם מחלוקות עמוקות, יש משמעות מיוחדת לחזרה אל הרגעים האלה ולדיון בהם".