"אנחנו צריכים לקבל מה שמגיע לנו"
בשבוע שחלף מאז שודרה הכתבה על ניצולי שואה סוג ב', כאלו שעלו לישראל אחרי שנת 1953 ולא מקבלים מהמדינה קצבה חודשית מה שמדרדר רבים מהם לעוני, הוצפה המערכת בפניות של אזרחים שביקשו לסייע למקס, פאני ומטילדה. אך אל מול בקשות הסיוע, הרשויות והשרים דווקא מתנערים מאחריות ולא פועלים בנושא

הכתבה ששידרנו בשבוע שעבר על מצבם הכלכלי של ניצולי השואה שעלו ארצה אחרי 1953, לא השאירה את עם ישראל אדיש. מערכת "החדשות" ומוקד הפניות של הקרן לידידות קיבלו אלפי פניות מאזרחים דואגים שביקשו לעזור. בעקבות הפרסום, מקס, אחד מאותם ניצולי שואה שהתראיינו, קיבל תרומות רבות של מוצרי מזון וכסף. מקס גם זכה להתחיל לעבור טיפולי שיניים שיטיבו את מצבו. השרים, מנגד, לא גילו סימני מעורבות.
"מי שרוצה לעזור, שיהיה בריא. אני מאחל להם כל טוב ושלא יגיעו למצב שלי", הודה מקס גלברג - ניצול שואה בן 80 שהתדרדר לעוני. "אני אהיה שמח שיעזרו לי בהכל, אבל שגם אקבל קצבה".
גם מטילדה גונן, ניצולת שואה בת 85, קיבלה במהלך השבוע טלפונים נרגשים רבים המציעים עזרה. מנגד, למטילדה ברור כי הפתרון האמיתי לא יכול להסתכם בתרומות של אנשים טובים: "אני מרגישה נבוכה, אני מרגישה שמישהו צריך באיזה מקום להתבייש. לא אנשים פרטיים צריכים לעזור לנו, אנחנו צריכים לקבל מה שמגיע לנו ועם זה להתסדר. כולם תורמים, אבל בעוד חודש חודשיים ניכנס שוב לבוץ כלכלי. למה?".
מאז שידור הכתבה, לשרים ולחברי הכנסת שהיו עסוקים באישור התקציב לא הייתה בשורה של ממש עבור ניצולים. נראה שגם בתקציב הנוכחי, אותם עשרות אלפי ניצולי שואה "סוג ב'" שאינם זוכים לתמיכה מהמדינה, לא יתחולל שינוי משמעותי במצבם.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה לכתבה: "מאז כניסתו של כחלון למשרד האוצר עלה התקציב לניצולי שואה בכ-40%, שהם 1.4 מיליארד שקלים. בשנת 2018 יכנס לתוקף תכנית הסיעוד לקשישים שתקל גם על ניצולי שואה".
