מוטרדות באוניברסיטאות מעדיפות שלא להתלונן
מבקר המדינה יוסף שפירא קובע כי האוניברסיטאות לא מטפלות ביעילות בתלונות על הטרדה מינית בשטחן. רק חלק מזערי מהמוטרדות כלל מתלונן, וכשהתלונות מגיעות – הטיפול בהן רשלני ולקוי: תלונה באוניברסיטה העברית טופלה רק לאחר שנתיים, ובאוניברסיטת בר אילן תלונה שהוגשה לפני 3.5 וחצי עדיין נמצאת בטיפול
לצערנו מפורסם לא מעט כי הטרדות מיניות נפוצות במקומות בהם יש יחסי היררכיה ותלות, וכן שיעור המתלוננות הוא מזערי בקרב המוטרדות. מאחר והחוק רואה את היחסים במוסדות להשכלה גבוהה כיחסי עובד ומעביד והחוק דורש למנוע הטרדות מיניות במקומות שכאלה, בדק המבקר את הדרך בה התמודדו כמה מוסדות עם תלונות שכאלו.
המבקר מצא כי אמנם כל המוסדות להשכלה גבוהה קבעו כנדרש בחוק תקנונים למניעת הטרדה מינית המותאמים לתנאים המיוחדים שבהם ובכל המוסדות מונה אחראי לנושא. עם זאת, המבקר מצא כי רוב המוסדות לא קיימו בשנתיים וחצי שקדמו לתקופת הביקורת פעולות הדרכה והסברה לסגל האקדמי ולסטודנטים.
מספר הסטודנטים שהגישו תלונה על הטרדה מינית הוא מזערי - 0.014% בלבד (42 תלונות בממוצע לשנה), אך בסקרים שנערכו עבור התאחדות הסטודנטים השיבו לא פחות מ-2% מהנשאלים כי הוטרדו מינית על ידי סטודנטים אחרים או על ידי המרצים, ומתוכם רק 13% הגישו תלונות למוסד הלימודים. המבקר מציין כי מספרים אלו מעידים שעדיין לא קיימים במוסדות תנאים שיניעו נפגעים מהטרדות מיניות להתלונן לפני הגורמים המוסמכים.
האוניברסיטה העברית: תלונה טופלה רק לאחר שנתיים
המבקר כתב כי באוניברסיטה הפתוחה, המוסד להשכלה גבוהה בעל מספר הסטודנטים הגדול בישראל, אין כלל הסדר משמעת לסדר האקדמי ולא נקבעו הוראות המסדירות את הטיפול המשמעתי בחבר סגל החשוד בהטרדה מינית ובהתנכלויות. רוב האוניברסיטאות לא עסקו בהסדרי המשמעת שלהן באפשרות להשעות עובד במשך ההליך המשמעתי ולא קבעו הוראות שיבטיחו שמירה על יחסים פורמליים בין השופטים בבתי הדין של המוסדות לבין אלו שהוגשה תלונה נגדם.
בביקורת נבדק הטיפול של האוניברסיטה העברית בירושלים בתלונה על הטרדה מינית שהגישה סטודנטית נגד חבר סגל אקדמי בכיר. בסופו של ההליך שילמה האוניברסיטה פיצוי כספי למתלוננת, והמבקר מציין שככלל, תשלום פיצוי מסוג זה על ידי מוסד להשכלה גבוהה יכול להצביע על גיבוי לאיש הסגל נגדו הוגשה התלונה, מה שעלול לגרום לפגיעה נוספת במתלוננת ולפגוע בהרתעה נגד מטרידים פוטנציאליים.
במקרה אחר, האוניברסיטה קיבלה תלונה שאיש סגל אחר משתמש בשפה לא נאותה בעלת הקשרים מיניים גסים. הטיפול בעניין תועד במכתב ששלחה האחראית לנושא שנתיים תמימות לאחר הטיפול לנשיא המוסד, וגם זאת בעקבות תלונה של איש סגל נוסף כי הנושא אינו מטופל. הסברי האוניברסיטה למשרד מבקר המדינה לא עולים בקנה אחד עם המכתב של האחראית.
אוניברסיטת בר אילן: התלונה בבירור במשך 3.5 שנים
במקרה נוסף באוניברסיטה העברית העלה איש סגל בכיר בפני האחראית כי יש חשש למקרה של הטרדה מינית; המבקר לא מצא מסמכים המעידים שהאחראית או כל גורם אחר פעלו לבירור המקרה.
המבקר בדק גם את אופן טיפולה של אוניברסיטת בר אילן בתלונה על הטרדה מינית. תלונה נגד עובד מנהלי בכיר הוגשה על ידי מנהלת לשכתו שטענה שהוטרדה מינית על ידו הוגשה ב-2009 - אך הטיפול בה טרם הסתיים, יותר משלוש שנים וחצי מאז הוגשה. האחראית לענייני הטרדה מינית לא ביצעה את תפקידה כראוי, לא ביקשה את תגובת הבכיר ורק לאחר שהאישה פנתה אליה שוב, תשעה חודשים אחרי המקרה לכאורה היא החלה בבירור התלונה.
המבקר מציין כי תקנון המשמעת הנוגע לחברי סגל אקדמי לא עודכן מאז 1978 ולא פורטו התנאים או הניסיון הדרושים לצורך איוש ועדות המשמעת השונות. לוועדת המשמעת לא הוגדר תקציב, ואישור מנכ"ל האוניברסיטה נדרש לכל הוצאה, מה שפוגע ביכולת של הוועדה לקיים הליך הוגן ובלתי תלוי. עד מועד סיום הביקורת לא דווח המקרה לשום מוסד מהמוסדות המנהלים את האוניברסיטה ולא נבחנה השפעת התלונה על המוסד האקדמי.
גם עם משרד המשפטים להתערב
המבקר גם מעיר כי הארגונים האחראיים על האקדמיה בישראל, המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתקצוב ותכנון לא קיימו דיון בנושא השפעת החוק למניעת הטרדה מינית על המוסדות שבפיקוחן, לא גיבשו מדיניות בנושא ולא קבעו קווים מנחים לפעולותיהם. קריאה שהגיעה מצד הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת לפעולה ליצירת נוהל אחיד לגבי הטיפול בהטרדות מיניות בכל המוסדות להשכלה גבוהה לא נענתה עד לסיום מועד הביקורת.
בנוסף, קורא המבקר למשרד המשפטים להתערב בנושא: מאחר ושרת המשפטים ממונה על ביצוע החוק יש על משרד המשפטים לפעול לתיקון התקנות בהתאם לממצאי הדוח, ובכלל ליצור מנגנון אפקטיבי יותר ועדכני יותר להטמעת הנושא.
בהכנת הכתבה השתתף יונתן בייסקי
דוחות נוספים מטעם מבקר המדינה:
תוחלת החיים קצרה יותר בפריפריה
חשש מביצוע ניתוחים שאינם משיקולים רפואיים
מבקר המדינה: טובות הנאה ברשויות המקומיות
חוסר שוויון בהנצחת ראשי המדינה