יעל, צעירה על הרצף האוטיסטי, ישבה בבית קפה לבד כשהנאשם, רפאל שרגא, בן ה-51, לקח אותה למלון. אחיה הבין מה קורה והזעיק את המשטרה: "הפרעתי לו לאנוס את אחותי", הוא אומר. "חשוב שיכירו את הסיפור, את הסכנות לאנשים עם מוגבלות. רוע כזה צריך להיות מאחורי סורגים"

"היום אני בת 19", אומרת לי יעל בתמימות מתוקה בשנייה הראשונה שהיא פוגשת אותי, "אבל אני לא שמחה ביום הולדת הזה". רק לפני כשבועיים עברה הצעירה, שנמצאת על הרצף האוטיסטי ובעלת 100 אחוזי נכות ומתמודדת גם עם אפילפסיה, טראומה קשה. על פי כתב האישום שהוגש אתמול לבית המשפט, רפאל שרגא, גבר בן 51 מבת ים, פיתה אותה לבוא איתו למלון דירות בעיר וביצע בה אונס אלים. כתב האישום מייחס לשרגא עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות שלא בהסכמה ותוך ניצול לקות שכלית, ומעשים מגונים נוספים.
הנאשם, שאותו לא הכירה, יצר קשר עם יעל (שם בדוי, כמו כל השמות במשפחתה) בזמן שהיא ישבה בבית קפה. זהו מנהג שסיגלה לעצמה מדי פעם בשלוש השנים האחרונות, מאז הלכה לעולמה אימה - מי שהייתה החברה הכי טובה שלה וטיפלה בה במסירות כל השנים. "אני כל הזמן חושבת על אימא - אימא לא הייתה מסכימה שזה יקרה", היא אומרת בעיניים כבויות.

לצד יעל יושב אחיה, אלון, שמעיד כי מאז המקרה הקשה חיי כל המשפחה השתנו. כולם עסוקים מסביב לשעון בטיפול ובפיקוח על מצבה הנפשי והגופני. גם לפני האירוע, היו אביה ואלון עם האצבע על הדופק בכל מה שקשור ליעל: "אנחנו כל הזמן בקשר איתה, אין דבר כזה 20 דקות חצי שעה שאבא שלי או אני לא משוחחים איתה - בגלל זה שמענו על האונס בזמן אמת".
"הוא זיהה טרף קל"
ב-6 באוגוסט, בשעות אחר הצוהריים, פגשה יעל גבר זר בבית הקפה. "הוא ראה אותה יושבת לבד, התחיל לשאול איפה אימא ואיפה אבא, הבין שאין מי שיגן עליה באותו רגע וזיהה טרף קל", שוטח אלון את הסיפור הקשה. "מדובר בילדה תמימה לחלוטין שלא מבינה בזה כלום. הוא שיקר לה שהוא מעסה, הבטיח 'לפנק אותה' ופיתה אותה לבוא איתו".
בינתיים, אביה התקשר כהרגלו לבדוק את מצבה של הבת, ושמע ברקע קול של גבר לוחש. הוא הבין מיד כי משהו אינו כשורה וצלצל לאלון. "התקשרתי אליה ישר כי באותו רגע הבנתי מה קורה, את מבינה", הוא אומר ולוקח נשימה, "אני כאילו 'הפרעתי' לו לאנוס את אחותי".

בהקלטת השיחה הבלתי נתפסת נשמע אלון צועק על שרגא לשחרר את אחותו ולעצור את מה שהוא עושה לה במלון הדירות בבת ים, שאליו לקח אותה. "שחרר אותה מיד!", הוא צועק לו ובמקביל הוא מתקשר למשטרה ובהיסטריה של מי שמבין שאחותו חסרת הישע עוברת כעת את הנורא מכל הוא מתחנן: "אונסים את אחותי! עכשיו, עכשיו!".
"צרחתי את הנשמה שלי שייקח את הידיים שלו ממנה וייתן לה ללכת", משחזר אלון. "הוא לקח את הטלפון ואמר לי 'דבר איתי יפה, לא באתי לריב'. היא פחדה ממנו פחד מוות, קפאה ולא יכלה להתנגד. היא אמרה לי 'אני לא אשמה'. הוא הרס לה את הנשמה".
"אני מפחדת שהוא יבוא שוב"
התושייה של אלון ואביו, שפעלו באופן מיידי כדי להציל את יעל, מביאה את שוטרי תחנת בת ים לצאת למרדף בזמן אמת. הגבר יוצא ממלון הדירות ומנסה לברוח, בעוד יעל יוצאת אחריו. גם היא מצידה מפגינה תושייה רבה ומצלמת את מספר הרכב שלו - מה שמסייע לכוחות לעצור אותו כעבור זמן קצר בעיר.
העובדה שהאיש במעצר לא גורמת ליעל, שמתקשה עקב מצבה הנפשי להבין את המשמעות, להפסיק לפחד והיא חוששת שהוא יפגע בה שוב. "אני לא יכולה לישון כי אני מפחדת ממנו, אני מפחדת שהוא יבוא עוד פעם", היא אומרת בזמן שאלון מזכיר לה בקול מלא דאגה, פעם נוספת, שהוא לא יכול לפגוע בה שוב.

לדבריה הפנים שלו חקוקות אצלה בזיכרון, מאיימות, נוכחות בכל רגע. "לא הכרתי אותו לפני כן", היא משחזרת במילותיה את התחושות הקשות, "אבל אני זוכרת את הפרצוף שלו, ראיתי אותו, אני זוכרת אותו - הוא כל הזמן מולי. אני מרגישה את הגועל הזה".
האירוע הקשה ממשיך להדהד בחייה בכל יום ובכל לילה. אחיה מתאר את המציאות החדשה והמטלטלת שאיתה היא מתמודדת, מציאות של פלאשבקים תחושתיים ונפשיים בלתי פוסקים, שבהם האירוע הטראומטי חוזר ומציף אותה. "היא שומעת קולות מהאירוע", הוא מספר, "ממש כאילו היא נמצאת שם שוב, אבא שלי שומע אותה צועקת מתוך שינה 'עזוב אותי, עזוב אותי', ורץ אליה בפחד לחדר. אנחנו שבורים ולא מעכלים שזה קרה".
"צרחתי את הנשמה שלי שייקח את הידיים שלו ממנה וייתן לה ללכת"
במהלך השיחה חוזרת יעל שוב ושוב על הקושי הנפשי והפיזי שהיא חווה מפאת חוסר שעות השינה. הלילות שלה, הפכו לזירת מאבק של ממש מול הסיוטים והקולות. "בעיקר בלילה קשה להירדם. אני לא יכולה לישון", היא מעידה בקול שבור. "אני יכולה להגיד שכל הלילה הזה בכלל לא ישנתי, כבר כמה לילות שאני לא ישנה".
"איך אפשר לפגוע כך בבחורה חסרת ישע?"
כדי להתמודד עם העומס הנפשי והסיוטים הקשים, היא החלה לאחרונה לקבל טיפול תרופתי. אך לצד הטיפול, התחושות הקשות ממשיכות להציף. "יש לי מצב נפשי שבו אני כועסת מאוד, אני לא שולטת בזה. אני עצבנית, עצובה, בוכה", היא מעידה ואז לפתע נעצרת, משירה מבט ואומרת בטון חד אך מלא בכאב: "אני מתגעגעת לאימא".
אם המשפחה נפטרה לפני כשלוש שנים מסרטן. עד שהלכה לעולמה הייתה אימה הדמות המשמעותית ביותר בחייה של יעל. היא דאגה לה, טיפלה בה במסירות אין קץ והייתה לה לחברת נפש אמיתית. מאז אובדן האם, חווה הצעירה געגוע בלתי נגמר למי שהגנה עליה כל החיים. "אני מתגעגעת לאימא הרבה. מה אימא הייתה אומרת עכשיו? מה היא הייתה עושה? אימא לא הייתה מסכימה שזה יקרה".

"את יודעת?", נכנס אלון לשיחה, "בדיוק כשהיה נדמה שאנחנו איכשהו מצליחים קצת לאסוף את השברים מהמוות של אימא - הגיעה המכה הזאת. בדיוק כשהצלחנו לעלות בחזרה לחיים נורמליים הוא בא והרס הכול. פשוט הניף יד וריסק את כל מה שהיה על השולחן, באכזריות".
הכאב שלך כל כך מורגש.
"תראי, כשמסתכלים עליה - מבינים. אי אפשר להתבלבל. היית מצפה שאנשים לא ינצלו מצב כזה ולא יפגעו כך בבחורה חסרת ישע. איך אפשר? איך?".
"אני לא רוצה יותר מטפלים בנים", אומרת יעל משום מקום אך מתחילה להסביר את דבריה מיד: "יש לי ריפוי בעיסוק, ודיקור ורופא והרבה שמטפלים בי בנים - אבל החלפתי את כולם. לא רוצה בנים לידי יותר. ראיתי גבר במעלית לפני כמה ימים ופחדתי. הוא הרס לי את הנשמה".
"בדיוק כשהיה נדמה שאנחנו איכשהו מצליחים קצת לאסוף את השברים מהמוות של אימא - הגיעה המכה הזאת"
"היום יש לי יום הולדת 19, ואני לא מצליחה לחגוג אותו מבחינה נפשית", היא מספרת בגילוי לב. "בדרך כלל בימי הולדת אני שמחה, יוצאת למסעדות, חוגגת... השנה זה נהיה עוד יום שפשוט עובר. אמרו לי מזל טוב, וזהו - עוד יום הלך. לא קניתי עוגה ולא כלום, זה כבר לא מעניין אותי. אני בשיא הדיכאון שלי עכשיו ולא אכפת לי מכלום. יאללה, אז אני בת 19, וזהו".
"כשהחברות שלי גילו שזאת אני שפגעו בה מינית, הן התקשרו אליי ופשוט התחילו לבכות לי בטלפון", משחזרת יעל בכאב. "שאלתי אותן מה קרה, והן אמרו לי: 'אנחנו יודעות. אנחנו יודעות מה קרה'. אמרתי להן שזה היה קשה, וזה עדיין קשה ולא פשוט בכלל. גם הן קיבלו את זה מאוד קשה. הן מדברות איתי מאז ומנסות לעזור, והן רוצות להגיע לבקר - אבל לי פשוט אין את הכוח הנפשי לזה".
אלון מדגיש לאורך כל השיחה כי הם מתכוונים להילחם ששרגא יורשע ויקבל עונש משמעותי: "זאת הסיבה שאנחנו יושבים ומדברים. אנחנו לא נוותר - אסור שאדם כזה יסתובב חופשי. בנוסף חשוב לנו שיכירו את הסיפור, את הסכנות, שאנשים יידעו. למען אנשים בעלי מוגבלויות, למען נשים ולמען הציבור - רוע כזה צריך להיות מאחורי סורגים".
נעצר בחשד לאונס אלים
לאלון חשוב לציין את התנהלות המשטרה מאז האירוע ועד ליום שבו הוגש כתב האישום. "המשטרה התייחסה אלינו בצורה הכי מדהימה שיכולתי להעלות על הדעת", מסכם האח. "מפקד התחנה עדי ברקוביץ' והחוקרות בתחנה היו פשוט מלאכים בדמות אדם. הם עטפו אותנו, הנגישו את החקירה ברגישות למצבה הנפשי, והפגינו מקצועיות שיא. היה נראה שהם לקחו את זה באופן אישי ממש".

מהמשטרה נמסר כי הנאשם, רפאל שרגא בן 51 מבת ים, נעצר בחשד לאונס אלים של יעל במלון דירות בעיר. "עם קבלת הדיווח, הגיעו למקום שוטרי תחנת בת ים, יחד עם חוקרי הזיהוי הפלילי של מרחב איילון, והחלו בביצוע פעולות חקירה ואיסוף ממצאים בזירה, במטרה לאתר את החשוד. בתוך זמן קצר, אותר החשוד על ידי שוטרי תחנת בת ים, כשהוא שוהה בשטח פתוח בעיר והועבר לחקירה בתחנת המשטרה בבת ים".
במהלך החקירה המורכבת והרגישה, הצליחו חוקרי המשטרה לאסוף ראיות נגד החשוד בביצוע עבירות מין חמורות המיוחסות לו. מעצרו של החשוד הוארך לקראת הגשת כתב אישום חמור עם בקשה לעצור אותו עד תום ההליכים. אתמול, כאמור, הגישה הפרקליטות כתב אישום נגדו.

"בחורה צעירה עם לקות יושבת בבית קפה ותוך דקות ניצודה על ידי טורף מין שמשחר לטרף וקולט טרף קל", מתארת עורכת הדין גבי ליברמן המייצגת את המשפחה את המקרה. "לנאשם היו את כל האינדיקציות לכך שהנפגעת בעלת לקות שכלית ושהיא לא מבינה את הסיטואציה. זה לא עצר אותו והוא ביצע בה עבירות אונס מזוויעות וקשות תוך הפעלת אלימות, השפלות ומניפולציות".
"המשטרה והפרקליטות פעלו במהירות ובמקצועיות והכירו בחשיבות תגובתם ועמדתם, במיוחד נוכח המציאות שבה בדרך כלל נפגעים בעלי לקות מתקשים מאוד לעמוד בהליך הקשה של חקירה, עדויות ועוד. מאז האירוע, הנפגעת במצב נפשי קשה ביותר ולא תהיה זו הגזמה להגיד שהתוקף פשוט הרס את חייה וצפוי לה הליך שיקום ארוך וכואב. אנחנו מקווים שגם בית המשפט יראה חשיבות במיצוי הדין עם הפוגע למען יראו וייראו, ויעצור את התוקף עד לתום ההליכים למען שמירה על הנפגעת, שלומה הנפשי וביטחון הציבור. החברה צריכה לשמור ולהגן על אוכלוסיות מוחלשות שמנסות להשתלב ולנהל חיים נורמטיביים עד כמה שאפשר בעולם אלים וקשה".

