רופא משפחה ממרכז הארץ הורשע בביצוע עבירות מין בשתיים מבנותיו במשך כ-23 שנה
הבנות סבלו מפגיעות מיניות ומעשי אונס מתמשכים מצד אביהן לאורך השנים מאז שהיו ילדות ועד הגיען לגיל 18 • האב הכחיש את המיוחס לו וניסה לטעון כי בנותיו פעלו ממניעים אישיים, אך טענותיו נדחו על הסף • הפרשה נחשפה רק לאחר שהבת הצעירה ביקשה צו הרחקה עם עזיבתה את הבית • האם בחרה לעמוד לצדו של האב, גם לאחר שבנותיה שיתפו אותה בפגיעות
בית המשפט המחוזי בלוד הרשיע היום (שני) רופא משפחה ממרכז הארץ בעבירות מין חמורות שביצע לאורך שנים ארוכות בשתיים מבנותיו – מאז שהיו ילדות ועד הגיעו לגיל 18. לפי הכרעת הדין, מדובר בפרשה מזעזעת שבה נחשפו עשרות מקרים של אונס, מעשים מגונים ועבירות מין נוספות שבוצעו בידי האב במשך כ-23 שנה במצטבר.
במוקד ההרשעה עומדות עדויותיהן של שתי הבנות שנחשבו לאמינות ומהימנות על ידי הרכב השופטים. הבנות תיארו בפני בית המשפט מסכת ארוכה של פגיעות קשות שהחלה בילדותן והמשיכה עד שבגרו. "מדובר בנשים חכמות, ישרות, שנפגעו קשות – אך העדיפו תחילה שלא להתלונן", נכתב בפסק הדין.
מנגד, האב הכחיש את המיוחס לו, וטען כי בנותיו מעלילות עליו עלילות שווא. בנוגע לבתו הבכורה, טען האב שהיא סובלת מ"הפרעת אישיות" שהובילה אותה "להמציא" את הפגיעות בעקבות טיפול נפשי כושל. לדבריו, עימותים ביניהם בנושאי דת ואמונה גרמו לה לשנוא אותו – וזה מה שהוליד את ההאשמות. לגבי בתו הצעירה טען שהיא "מחקה את אחותה", רצתה לעזוב את הבית ולכן בחרה להאשים אותו בפגיעות מיניות.
השופטים לא קיבלו אף אחת מטענות ההגנה של האב. הם קבעו באופן חד משמעי שלא נמצאה כל עדות לכך שהבת הבכורה סובלת מהפרעת אישיות, ואף ציינו שהיא אובחנה כסובלת מפוסט טראומה מורכבת כתוצאה מהפגיעות המיניות שעברה על ידי אביה. בנוסף, מהכרעת הדין עלה כי כל עדי ההגנה שביקשו להטיל ספק בגרסתה – כלל לא פגשו אותה, והסתמכו על גרסה שהציג להם הנאשם.
המקרה נחשף רק כשהבת הצעירה עזבה את הבית בגיל 18 ופנתה לבית המשפט בבקשה להוצאת צו הרחקה מהאב – כדי להפסיק את הפגיעות, שהתמשכו לדבריה עד לעזיבתה את הבית. רק אז הועבר המידע למשטרה והיא מצידה פנתה לנפגעות. גם אז הן סירבו להתלונן נגד אביהן, עד שלבסוף שוכנעו לעשות כן.
בית המשפט קבע שהאב הוא אדם מניפולטיבי בעל שני פרצופים שונים וקוטביים: רופא מקצועי וחומל, מטפל ובעל משפחה, מצד אחד, ופוגע מינית מהצד השני. הדימוי שבית המשפט מצא כמתאים הוא מה שמכונה בספרות "ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד".
עוד נקודה מרכזית שהודגשה בהכרעת הדין היא עמדתה של האם, אשתו של הנאשם, שבחרה לאורך כל הדרך להאמין לגרסת האב ולהתעלם מההאשמות הקשות של בנותיה. בית המשפט קבע שהאם "עצמה עיניה", גם כשהובאו בפניה טענות ישירות מצד בנותיה, והסתמכה על "חוש נשי" והיכרות עם האב – כדי לדחות את דבריהן.
בית המשפט גם ציין שהאם הודתה שהבנות אינן שקרניות, והיא לא יכלה להעלות על דעתה סיבה שבגללה ימציאו טענות כה חמורות נגד אביהן – ובכל זאת, היא בחרה להפנות להן עורף.