חשש מהתפשטות החצבת במתחמים הממוגנים: המטופלים נשלחים לאשפוז ביתי

לאחרונה דיווחנו ב-mako בריאות על החשש במערכת הבריאות מהדבקה נרחבת של חצבת במרחבים צפופים ובהם ממ"דים, מקלטים ומתחמים תת-קרקעיים בבתי החולים. בשל הסיכון להתפשטות מהירה של הנגיף, בשיבא BEYOND (בית החולים הווירטואלי) החלו להפעיל מערך אשפוזי בית לחולי חצבת, כדי לצמצם חשיפה ולבודד את הנדבקים מהמחלקות הצפופות.

בשבועות האחרונים כבר נרשמו מקרי הדבקה גם בתוך מתחמים ממוגנים בבתי חולים, ובהם ילדים. לפני כשבוע נפטר נער עם מחלות רקע לאחר שאובחן עם חצבת בזמן שאושפז במתחם התת-קרקעי, וכמה ילדים נחשפו אליו בזמן ששהה שם.

על פי נתוני משרד הבריאות, מאז תחילת ההתפרצות אובחנו למעלה מ-3,500 חולי חצבת ברחבי הארץ. עם זאת, ההערכה היא כי קיים תת-דיווח משמעותי, וכי מספר החולים בפועל עשוי להגיע לכ-16 אלף. נכון לעכשיו מאושפזים 32 חולים, ובהם שבעה במצב קשה שעדיין מטופלים בטיפול נמרץ. מתחילת ההתפרצות נפטרו בישראל 17 ילדים, רובם מאותו אזור מגורים בירושלים.

"בתנאים כאלה, זה כמו שריפה בשדה קוצים"

ד"ר אסף ביבר, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל האשפוז הפנימי בשיבא "BEYOND", מסביר את החשש: "חצבת הוא הווירוס המידבק ביותר שיש. הצפיפות במתחמים הממוגנים והתת-קרקעיים בבתי החולים מעלה משמעותית את הסיכוי להדבקה, ובתנאים כאלה, זה כמו שריפה בשדה קוצים".

לדבריו, מערך אשפוזי הבית - שפועל בשיבא מזה כמה שנים והורחב בתקופה האחרונה והוא מאפשר לבודד חולים כבר בשלבים מוקדמים של חשד למחלה, לעתים עוד באותו היום. "ברגע שמתעורר חשד לחצבת אנחנו שואפים להעביר את המטופל לאשפוז ביתי כמה שיותר מהר, גם אם זה באמצע הלילה, כדי למנוע חשיפה לאחרים", הוא אומר.

המערך, שהחל לפעול כבר בשבוע הראשון לאחר פרוץ המלחמה, כולל בשלב זה מקרים בודדים של חולי חצבת המטופלים בביתם. במסגרת האשפוז, המטופלים מקבלים מעקב רפואי וסיעודי הכולל ביקורי אחות לפי הצורך, ניטור מדדים כמו סטורציה ולחץ דם, בדיקות דם וטיפול תרופתי, לצד שיחה יומית עם רופא באמצעות וידאו. במקרים מסוימים ניתן גם טיפול תומך כמו חמצן, בהתאם למצב החולה.

ביבר מדגיש כי לא כל חולה מתאים לאשפוז בית. "אחד הדברים החשובים הוא יכולת בידוד אמיתית בבית", הוא אומר. "אנחנו דורשים שלמטופל יהיה ממ"ד ביתי ולא מרחב משותף, כדי שלא יירד למקלטים בזמן אזעקות וייחשף לאנשים נוספים. בנוסף, רק מטופל שלא זקוק לניטור לב רציף, או אינו זקוק להנשמה חודרנית או לא חודרנית, יתאשפז בביתו".

לגבי החשש מהדבקת בני המשפחה הוא אומר: "אם מישהו אומת לחצבת, אז למעשה המשפחה שלו כבר נחשפה אליו". לדבריו, בשיבא לא מסתפקים בטיפול בחולה עצמו, אלא עוקבים גם אחרי בני הבית. "אנחנו מלווים גם אותם - בודקים סטטוס חיסוני, מחסנים במידת הצורך, ובמקרים מסוימים נותנים טיפול מונע לאוכלוסיות בסיכון כמו מדוכאי חיסון או תינוקות".

לדבריו, גם בקרב משפחות שאינן מקפידות על חיסונים קיימת הבנה של הסיכון. "גם הורים שמתנגדים לחיסונים מבינים שמדובר במחלה מידבקת מאוד, והם לא רוצים להזיק לאחרים", הוא אומר.

עוד הוא מציין כי ייתכן שחלק ממקרי ההדבקה כלל אינם מאובחנים, בין היתר בשל הימנעות מהגעה לבתי חולים בתקופת המלחמה. "אנשים נמצאים במרחבים צפופים, ולא תמיד מגיעים להיבדק, כך שקשה להעריך את היקף התחלואה בפועל", הוא אומר.