לא אכל פירות וירקות במשך שנים: בן ה-9 חלה בצפדינה בעקבות מחסור חמור בוויטמין C

לפני כמה שבועות, הוריו של נדב (שם בדוי), בן 9 וחצי המאובחן על הרצף האוטיסטי, הבחינו כי בנם צולע בזמן ששיחק עם חבר בגן שעשועים. בתחילה הם לא ייחסו לכך חשיבות מיוחדת. "חשבנו שאולי הוא נפל או עשה איזו תנועה עם הקורקינט ולא שמנו לב. ציפינו שזה יעבור מעצמו", מספר אביו. אלא שהצליעה הלכה והחמירה, ובתוך שבועות התקשה נדב יותר ויותר ללכת. במקביל הבחינו הוריו גם בדימומים בחניכיים. "בשלב מסוים כבר ממש כבר נלחצנו. כשהיינו צריכים ללכת 100 מטר מהחניה לבית היה לו קשה והייתי לוקח אותו על הגב".

נדב עבר שורת בדיקות ובירורים רפואיים, אך בתחילה לא נמצא הסבר להידרדרות במצבו. הכאבים החמירו עד שלבסוף הפסיק ללכת לחלוטין. לאחר בדיקת MRI הוא הופנה להמשך בירור במחלקת אשפוז יום במרכז שניידר לרפואת ילדים. "כשהגענו לשניידר הוא כבר לא הלך בכלל. הוא לא עמד ולא עשה אפילו צעד. אם הוא רצה ללכת לשירותים הייתי לוקח אותו. בבית היינו מרימים אותו, ובבית החולים התניידנו בכיסא גלגלים", מספר אביו.

במהלך הבירור סיפרו הוריו על פרט משמעותי נוסף: במשך שנים נדב כמעט שלא אכל פירות וירקות. "התזונה שלו מאוד מונוטונית ואחידה. הוא היה אוכל למשל טונה, כריך עם גבינה ועוגה, אבל לא הצלחנו לתת לו פירות וירקות. העובדה שהוא על הרצף הקשתה עלינו לגרום לו לאכול דברים שלא אהב", מספר האב. השילוב בין התזונה המצומצמת, כאבי הרגליים והדימומים בחניכיים הוביל את הרופאים לכיוון אחר לחלוטין.

ד"ר עידו נבון, רופא במחלקת אשפוז יום במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, מספר כי כבר כשראה את נדב חשד שמדובר במחסור חמור בוויטמין C - ובמחלת הצפדינה. "בפעם הראשונה שראיתי אותו הוא היה בכיסא גלגלים ומאוד כאוב. הוא כבר הילד הרביעי שאני פוגש על הרצף עם כאבי רגליים, שבסופו של דבר התברר כי הוא סובל ממחסור בוויטמין C. כשההורים סיפרו שהוא על הרצף, יחד עם הדימומים בחניכיים, הנקודות התחברו הרבה פעמים הצילומים יכולים להיראות תקינים אך זה לא אומר שנשללה האבחנה".

צפדינה נחשבת למחלה די נדירה כיום. היא נגרמת מתת-תזונה ממושכת של ויטמין C, ובמקרים נדירים היא עדיין מתגלה אצל קשישים, אנשים עם הפרעות אכילה או אנשים במצב כלכלי קשה. שורדי השבי בעזה חלו במחלה הזאת, כתוצאה מהרעבה ממושכת.

לדברי נבון, צפדינה עלולה להופיע אצל ילדים עם תזונה מוגבלת ובררנות אכילה משמעותית, בין היתר בקרב ילדים על הרצף האוטיסטי או עם אכילה סלקטיבית על רקע חושי. "במחלקה אנחנו תמיד שואלים על תזונה והאם הילד אוכל מכלל קבוצות המזון. זו שאלה קצרה שיכולה לגלות לנו דברים חשובים", הוא אומר. האבחנה, לדבריו, היא בעיקרה קלינית ולא מסתמכת רק על בדיקת ויטמין C, שדורשת תנאי לקיחה ושמירה מיוחדים. לאחר שהתעורר החשד נלקחו הבדיקות ונדב החל מיד לקבל ויטמין C, תחילה דרך הווריד ובהמשך דרך הפה.

השיפור לא איחר להגיע. "אחרי יומיים-שלושה כבר ראינו שזה עוזר לחניכיים. הוא עדיין לא הצליח לקום, אבל אחרי כשבוע וחצי הוא הצליח לעמוד", מספר אביו. כחודש לאחר תחילת הטיפול נדב כבר חזר ללכת וכיום, לדברי אביו, מצבו השתפר לכ-85%, כשנותרה צליעה קלה בלבד. "מצד אחד אתה רואה הידרדרות שמביאה ילד למצב שהוא לא הולך, ומצד שני הטיפול כל כך פשוט. הוא כבר רץ וקופץ".

לדברי ד"ר נבון, מחסור חמור וממושך בוויטמין C עלול לפגוע בעצמות ובכלי הדם ולהוביל בין היתר לכאבים ולדימומים בחניכיים ובעור. במקרים נדירים של חסר חמור ועיכוב משמעותי באבחנה עלולות להיגרם פגיעות בשלד ובלוחות הגדילה ואף נשירת שיניים. כיום מנסים הוריו של נדב להרחיב בהדרגה את התפריט שלו. "הצלחנו קצת יותר לשכנע אותו לאכול פירות וירקות. אנחנו מקפידים שיאכל גמבה, גם אם בכמויות קטנות. הוא שואל אותי: 'זה באמת בגלל שלא אכלתי גמבה?', ואני צריך להסביר לו מדוע ויטמין C כל כך חשוב לגוף".