מחקר ישראלי: "האם ההורים יכולים להירגע?" - מגע של מזון אלרגני עם העור אינו מסכן את הילדים

מחקר ישראלי חדש שנערך במרכז הרפואי מאיר ובמרכז שניידר לרפואת ילדים מפריך את אחד החששות המרכזיים של הורים לילדים עם אלרגיות למזון. הממצאים, שפורסמו בכתב העת הבין-לאומי Acta Paediatrica, קובעים כי מגע מקרי של מזון אלרגני עם עור שלם אינו גורם לאנפילקסיס (תגובה אלרגית חריפה ומסכנת חיים).

במחקר, אותו הובילה ד"ר עידית לחובר-רוט, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ברמב"ם, השתתפו 192 ילדים עם אלרגיה מוכחת למזון. במהלך הבדיקה נחשף עור הזרוע של הילדים למזון האלרגני למשך 15 דקות תחת השגחה רפואית. המזונות שנבדקו כללו חלב פרה, ביצים, שומשום, בוטנים, אגוזים ושקדים.

תוצאות המחקר היו עקביות: ב-84% ממקרי החשיפה לא התפתחה כל תגובה, גם לא באזור המגע. ב-15% מהמקרים נרשמה תגובה מקומית קלה בלבד שהתבטאה באודם או נפיחות מקומית. רק שלושה ילדים פיתחו תגובה עורית רחבה יותר, שהוגבלה לעור בלבד וחלפה לאחר טיפול אנטי-היסטמיני.

החוקרים ציינו בנוסף כי המחקר לא בחן מצבים של מגע עם עור פצוע או עם ריריות, שבהם ייתכן שהסיכון שונה. "כל עוד נשמרות ההנחיות המקובלות, ניתן להוריד את סף החרדה מהמגע האקראי", סיכמה ד"ר לחובר-רוט.

"הסיכון נמוך ביותר עד אפסי"

הנתון המשמעותי ביותר שעלה מהמחקר הוא שבאף אחד מהמקרים לא נרשמה תגובה של אנפילקסיס ולא הופיעה תגובה רב-מערכתית. החוקרים מצאו כי ילדים צעירים נטו יותר לפתח תגובה עורית מקומית, וכי אלרגיה לחלב הייתה קשורה לשיעור גבוה מעט יותר של תגובות מקומיות.

"משפחות רבות חיות בתחושת דריכות מתמדת מחשש שמגע אקראי עם העור יוביל לאנפילקסיס", הסבירה ד"ר לחובר-רוט. "המחקר שלנו מראה שבחשיפה לעור שלם הסיכון לכך נמוך ביותר, עד אפסי. הממצאים מאפשרים לנו לתת למשפחות ייעוץ שמבוסס על ראיות מדעיות ולהפחית חששות שאינם נתמכים בנתונים".

למרות הבשורה המרגיעה, החוקרים מדגישים כי אין בתוצאות כדי לשנות את ההנחיות הרפואיות הקיימות. ההמלצות לגבי הימנעות מאכילת המזון האלרגני, נשיאת מזרק אדרנלין והקפדה על מניעת חשיפה דרך הפה נותרות ללא שינוי.

באיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית מברכים על פרסום תוצאות המחקר המוכיח כי מגע של מזון אלרגי או הרחה, לא גורם לאנפילקטיס. "הידיעה שדרך החשיפה המסוכנת היא אכילה (לא מגע או הרחה), וההבנה שנוכחות המזון בסביבה כשלעצמה, אינה מהווה סכנה, ממחישה כי השליטה היא בידי המטופל", נכתב בהודעת האיגוד. "הבנה זו יכולה לסייע לגיבוש ההתנהלות המומלצת באלרגיה למזון במרחב הציבורי בכלל, ובמערכת החינוך בפרט.
ראשי האיגוד מבהירים כי התנהלות זו צריכה להיות בטוחה לציבור האלרגיים מחד, ולא מגבילה מידי לציבור הכללי מאידך והיא מסתמכת גם על המקובל בעולם (בשונה מההתנהלות בישראל) ועל עבודות מחקר וניירות עמדה בין-לאומיים".