בעקבות הפגיעות האיראניות האחרונות: הדילמה על השימוש ב"חץ 3"

שתי הפגיעות הישירות אמש (שבת) בדימונה ובערד, פצצת המצרר שנחתה אתמול בגן ילדים בראשון לציון - ואין-ספור הפצצות שהתפזרו היום מירי טיל בליסטי ברחבי תל אביב, הן דוגמאות מהיממה וחצי האחרונות בלבד לתהיות ההולכות וגוברות של הציבור הישראלי באשר לסוגיית היירוטים במלחמה הזאת.

איך בוחרים באיזה מיירט להשתמש? ואל מול התוצאה בשטח - מה מערכת השיקולים של קובעי המדיניות ושל חיל האוויר?

אמש חשפנו שלא ניתן לספק מענה אידיאלי לירי מאיראן, אבל לצד זאת, אין מחסור במיירטים - גם אם איראן תרוקן את כל מלאי הטילים שברשותה. במילים אחרות - ישראל מנהלת כלכלת חימושים. אולם באף רגע אין דילמה אם ליירט, ולעתים עם יותר ממיירט אחד, לא רק את הטילים עצמם, אלא גם את הרסיסים הגדולים מתוך הטילים המיורטים - וגם את פצצות המצרר, שם אחוזי הפגיעה נמוכים יותר. הדילמה היא - באיזה מיירט להשתמש.

באיזה מיירט להשתמש?

לא תמיד "חץ 3" הוא המענה הנכון לטיל מסוים, אבל בדרך כלל הוא המענה הטוב ביותר. יש לכך כמה סיבות: קודם כל, אחוזי הפגיעה של "חץ 3" (וגם של "חץ 2") טובים יותר מאלה של מערכות היירוט הנמוכות יותר, אם כי גם אחוזי הפגיעה שלהם גבוהים. אבל יותר מכך, "חץ 3" מיירט מחוץ לאטמוספירה - זה אומר שאם הוא פוגע בטיל בליסטי "רגיל", רוב הרסיסים והשברים נשרפים ומתאדים. אם יש רסיס ששורד - הוא ינחת בכלל במדינה אחרת.

מול טילי המצרר הוא יפגע בטיל לפני פיזור הפצצות, מה שברוב המקרים ימנע את פיזורן, אך לא באופן הרמטי. במילים אחרות, ל"חץ 3" יש סיכוי גבוה יותר ליירט, ואם אכן הצליח לעשות זאת - כמעט ולא נרגיש שהיה בכלל ירי.

מה מערך השיקולים של קובעי המדיניות?

אז איך מחליטים מתי כן להשתמש ב"חץ 3" ומתי לא? יש מערך של שיקולים: אלה מתבססים על פריסת הסוללות בשטח ועל החלטות שמתקבלות בזמן אמת על בסיס מטריצות מורכבות שקשורות לסוג הטיל שנורה - מה ידוע עליו בזמן אמת, איפה הוא מיועד ליפול ועוד.

מדינת ישראל לפני 7 באוקטובר לא נערכה במגוון השיקולים שלה לעימות ישיר ומאסיבי ברמה כזאת מול איראן, וגם לא לירי החות'ים. יש לציין כי כבר יותר מ-1,200 טילים בליסטיים שוגרו לכאן מאז אפריל 2024. ליל הטילים הראשון מאיראן, ולאחר מכן השני, הביאו להגברת הייצור של ה"חץ 3" - אבל לוקח זמן לייצר את טילי היירוט האלה.

ישראל כן ידעה את המשמעות של יציאה למבצע "עם כלביא" ולמלחמה הנוכחית מבחינת שיגור הטילים אליה, ובחרה לעשות זאת. לעזרתה הוצבו שורת אלמנטים, בין היתר סוללות יירוט אמריקניות שיושבות בישראל ובירדן עם מגוון מיירטים, כאלה שמקבילים לחץ 3. דרך אגב, מיירט אמריקני מקביל עולה פי 9 מזה הישראלי, שגם הוא יקר במיוחד. בנוסף, נעשה ניסיון להתאים את מערכות היירוט הקיימות השונות לאיום הנוכחי של הטילים הבליסטיים. התוצאה - יש מענה רב-שכבתי לירי הטילים, אך הוא לא מענה מושלם.

הטקסט בידיעה אושר בידי הצנזורה.