האזהרות נערמו בלשכת רה"מ, וגם השטח בער: אלה ההתרעות שהגיעו בזו אחר זו לאוזנו של נתניהו
לפני 7 באוקטובר הוזהרו רה"מ והדרג המדיני שוב ושוב מפני התעוזה הגוברת של הסכנה שבהידרדרות הביטחונית • הדיווח הבוקר ב"הארץ", שלפיו מוחמד בן זאיד התריע על מהלך משמעותי שמתכנן סינוואר, מצטרף לשורת פרסומים על התרעות חריגות שהועברו • החשש מהסלמה לא נשאר בחדרים הסגורים, והאזהרות נשמעו גם בפומבי • לפני הטבח רה"מ האשים את הסרבנות, ולאחריו רמז לאשמה של מערכת הביטחון


במשך חודשים ארוכים לפני טבח 7 באוקטובר הצטברה אצל ראש הממשלה והדרג המדיני שורה של התרעות על הידרדרות במצב הביטחוני. באמ"ן הזהירו כי אויבי ישראל מזהים את המשבר הפנימי כחולשה, ראשי מערכת הביטחון התריעו על מלחמה אפשרית ופגיעה בהרתעה ובכשירות, ובשבועות האחרונים לפני הטבח גברה גם המתיחות ברצועת עזה.
הפרסום הבוקר ב"הארץ", שלפיו נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד הזהיר את נתניהו מפני מהלך משמעותי שמתכנן סינוואר, מצטרף כעת לשורת האזהרות שנחשפו מאז - ולשאלה מה עשה הדרג המדיני עם המידע שהונח בפניו.

ארגוני הטרור מזהים חולשה, והחקיקה המשפטית מביאה לאזהרות חוזרות ונשנות
מתחילת שנת 2023, ואיתה קידום המהפכה המשפטית, החלו להגיע עוד ועוד אינדיקציות לכך שהאויבים מצפון, דרום ומזרח מזהים חולשה - ומרגישים ששעת הכושר מתקרבת. ב-13 במרץ חיזבאללה מרסק את כל הקווים האדומים, לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה נשלח מחבל לבצע פיגוע תופת בעומק ישראל.
שישה ימים לאחר מכן שלח ראש חטיבת המחקר באמ"ן עמית סער לנתניהו מכתב התרעה אסטרטגי ראשון - הסבירות למלחמה בשנה הקרובה גדולה. מיד לאחר מכן גם הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר פנו יחד לראש הממשלה וביקשו פגישה דחופה, בשש עיניים. הם רצו להתריע: סכנת המלחמה מוחשית. נתניהו סירב לפגוש אותם. הם נפגשו עם גלנט, ומה שנאמר שם מביא את שר הביטחון לצאת לתקשורת.

בנאום יוצא דופן, שר הביטחון דאז יואב גלנט קרא לעצירת החקיקה המשפטית. "בשבועות האחרונים נפל דבר. אני פוגש את המפקדים ואת הלוחמים, ושומע את הקולות שעולים מהשטח - ואני מודאג", אמר השר.
לדבריו, מקור עוצמתו של צה"ל הולך ונשחק: "אני אומר בבירור - השסע ההולך ונפער חודר אל תוך צה"ל ואל גופי הביטחון - זו סכנה ברורה מיידית ומוחשית לביטחון המדינה. לא אתן לדבר הזה את ידי. אני איש ימין, חבר ליכוד שמאמין בעקרונותיה ומחויב לערכיה המציבים את המדינה מעל הכול". גלנט טען כי יש לעצור את החקיקה כדי "לאפשר לעם לחגוג יחד את פסח ויום העצמאות, ולהתאבל יחד בימי הזיכרון".
אחרי הנאום, ראש הממשלה נתניהו החליט לפטר את שר הביטחון שלו. בעקבות מחאה נרחבת, רה"מ לא הוציא לפועל את הפיטורים.
החקיקה מתקדמת - ונתניהו מסרב להיפגש עם צמרת צה"ל
בחודש יולי מקדמת הממשלה את ביטול עילת הסבירות, ובמערכת הביטחון הולכות ומחריפות האזהרות מההשלכות הביטחוניות של המשבר הפנימי. ראש חטיבת המחקר באמ"ן עמית סער שולח לנתניהו מסמך התרעה נוסף ומצרף אליו חומרי מודיעין על האופן שבו נתפסת ישראל בעיני אויביה: "בחדרים סגורים ובדיונים מקצועיים של אויבינו באיראן, בלבנון וברצועת עזה מעריכים שמדובר במשבר עמוק ששם את ישראל באחת מנקודות החולשה מאז הקמתה. ישראל היא נטע זר, חברה חלשה ומפורדת שסופה להיעלם".
גם הרמטכ"ל הרצי הלוי מבקש להציג לנתניהו את תמונת המצב הביטחונית ואת הפגיעה בכשירות ובהרתעה. ערב ההצבעה על החוק מגיעים בכירי צה"ל לכנסת ומבקשים להיפגש עם ראש הממשלה לפני אישורו, אך הפגישה אינה מתקיימת. הלוי מעביר לנתניהו באמצעות המזכיר הצבאי מסמך המתריע על ההשלכות הביטחוניות של המשבר.

באותם ימים מגיעה גם אחת האזהרות החריפות ביותר. ראש השב"כ רונן בר מבקש לשוחח עם נתניהו ומבהיר לו: "אני מוסר לך כאן היום התרעה למלחמה. לא יודע לתת יום ושעה מדויקים. אך זו ההתרעה". בר מזהיר כי אויבי ישראל מזהים את הקרע הפנימי ואת הפגיעה בלכידות כחולשה - ועלולים לנצל אותה.
בדיעבד אישר צה"ל רשמית כי ההתרעות של אמ"ן לא היו אירוע חד-פעמי. במענה שנמסר במאי 2024 הבהיר הצבא כי בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר קיבל נתניהו ארבעה מסמכי התרעה שונים, שהמחישו "כיצד ראו אויבי ישראל בכלל הזירות את הפגיעה בלכידות במדינת ישראל ובצה"ל בפרט".
בחודש אוגוסט, האלוף במיל' גיורא איילנד מקיים סדרת פגישות באמ"ן, מקבל תמונת מודיעין שמזעזעת אותו ומחליט לפעול מיד. "ביקשתי להיפגש עם ראש הממשלה באופן אישי. נפגשתי איתו, ואמרתי לו שחמאס הוא חלק מהכוחות שאמורים אולי להסתער על ישראל כחלק מתוכנית כוללת איראנית ואני חשבתי שיש בזה סכנה קיומית כבר אז באוגוסט 2023".

באותו החודש כבר הפכו האזהרות על הפגיעה בכשירות מדיון תיאורטי לבעיה מבצעית מוחשית. אחרי שמפקד חיל האוויר תומר בר מתריע על "פגיעה שהולכת ומעמיקה", נתניהו מתקשר לרמטכ"ל ומצרף לשיחה גם את בר. "זה נראה כמו צבא שיש לו מדינה. התדרוכים פוגעים בהרתעה", מטיח נתניהו בהלוי. הרמטכ"ל משיב: "חובתנו להתריע כשהכשירות בסכנה".
בעקבות השיחה מוקדם דיון דחוף בקריה, שבו מוצגת לנתניהו תמונת הכשירות של צה"ל. אלא שגם אחרי הנתונים שהציגו בפניו ראשי הצבא, הנוכחים בדיון מתרשמים שעמדתו של ראש הממשלה נותרה בעינה.
גם בזירה הפוליטית מזהירים
המצב הביטחוני העסיק גם את חברי האופוזיציה. בעדותו בוועדת החקירה האזרחית טען ראש האופוזיציה לפיד כי נתניהו "היה נראה משועמם ואדיש לנושא" של עימות רב-זירתי. לדבריו, לפני טבח 7 באוקטובר הוא נפגש עם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, ונחשף לחומרים מסווגים.
הוא אמר כי בסוף חודש אוגוסט השתתף בעדכון ביטחוני אצל נתניהו. לפי עדותו, המזכיר הצבאי אבי גיל "דיווח על התחממות בכל הגזרות הביטחוניות". לפי העדות, "גיל אמר שאלה מזהים בצד הישראלי חולשה, קרע פנימי, מתחים ואובדן כשירות בצבא, לצד משבר מתהווה מול ארה"ב".

ב-20 בספטמבר, כשבועיים וחצי לפני הטבח, יצא לפיד בפומבי והזהיר את אזרחי ישראל: "אנחנו מתקרבים קרבה מסוכנת לעימות אלים, רב־זירתי". לדבריו, ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה והקבינט מפני התלקחות בגדה, בעזה ואולי גם בלבנון.
נתניהו מטיל את האשמה על הסרבנות
באותם הימים נתניהו הטיל את האשמה על ה"סררבנות", אותן קריאות בעיקר במערך המילואים להפסיק התנדבות בעקבות החקיקה המשפטית. "הסרבנות מאיימת על היסוד הקיומי הזה ולכן אסור שיהיה לה מקום בשירותנו", אמר באירוע קריאת מגילה עם לוחמי מג"ב בבית חורון במרץ 2023. "החברה הישראלית תמיד דחתה את הסרבנות וקידשה את צה"ל וזרועות הביטחון. מעולם לא נתנו לסרבנות דריסת רגל – לא במילואים ולא בסדיר".
התרעות הועברו גם ממדינות באזור
לפי הפרסום הבוקר בעיתון "הארץ", בסוף חודש ספטמבר 2023, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד מסר לראש הממשלה בנימין נתניהו אזהרה חריפה לגבי הכוונה של סינוואר לפגוע בישראל. לפי הדיווח, למרות שבן זאיד דחק בנתניהו לפעול נגד האיום, ראש הממשלה הגיב בשלווה יחסית למידע שהועבר לו. בדיווח נכתב שנתניהו העריך שחמאס מתכוון לפעול בגזרת יהודה ושומרון, והרגיע את בן זאיד שישראל ערוכה לכל תרחיש.
לפי הפרסום של שלומי אלדר ורות יובל, שבוע וחצי לפני 7 באוקטובר שוחחו נתניהו ובן זאיד במשך 45 דקות. האמיר, כך נכתב, אמר כי מנהיג חמאס בעזה מתכנן מהלך גדול נגד ישראל, והוא הביע חשש שהאירוע המדובר יביא לא רק לשפיכות דמים, אלא יטלטל את האזור כולו ויפגע בהסכמי אברהם.

יועץ קרוב של האמיר סיפר לעיתון כי בן זאיד הבהיר לנתניהו שעליו להיערך לאיום. "האמיר הסביר שלהערכתו, סינוואר מתכונן לאירוע משמעותי", הוא העיד. "הוא אמר לנתניהו שמוטב שישראל תהיה מוכנה. במקביל הוא המליץ לנסות למצוא פתרון כלכלי לרצועה ולהרגיע את הגדה, כדי למנוע הסלמה".
מטעם לשכת ראש הממשלה נמסר ל"הארץ": "שקר מוחלט! ראש הממשלה נתניהו לא שוחח עם נשיא איחוד האמירויות בתקופה המדוברת ולא קיבל ממנו כל אזהרה".
ביולי 2024 חשפנו ב"מהדורה המרכזית" כי סינוואר העביר מסר לישראל בצורה חשאית כמה ימים לפני 7 באוקטובר ש"בתי הכלא בישראל ירעדו בקרוב". ההבנה בישראל הייתה שהמסר נוגע לסוגיית השבויים והנעדרים, אבל אף אחד לא הבין שמדובר באזהרה לפני מתקפה.
ההנחה במערכת הביטחון הייתה שסינוואר מתכוון להשתלט על אליזבט צורקוב וידרוש שחרור מחבלים רבים עבור שחרורה. המידע הוגדר "רגיש" והיה ידוע למעגל מצומצם של שותפי סוד. הבוקר אפשר להבין למה - המידע הועבר מבן זאיד.
בעבר דווח ב"ידיעות אחרונות" כי גם ראש המודיעין המצרי הזהיר את נתניהו מפני מתקפה חריגה של חמאס.
הכתובת הייתה על הקיר
בינתיים, גם בגבול עזה הולכים ומצטברים סימני האזהרה. ב-12 בספטמבר מקיימים ארגוני הטרור ברצועה תרגיל צבאי ראוותני: המחבלים מתרגלים פשיטה על טנקים, חטיפת חיילים וחדירה לישראל מהים.
מיד לאחר מכן הגבול כבר בוער. במשך ימים ארוכים ברציפות מתקיימות הפרות סדר אלימות לאורך הגדר, בחסות חמאס. ראשי הרשויות בעוטף מזהירים בזמן אמת: "המחבלים מרגישים על הגבול כמו בטיילת, זה ייגמר באסון".
ישראל מגיבה בתקיפות מוגבלות של עמדות חמאס וסוגרת את מעבר ארז. אבל ב-28 בספטמבר, תשעה ימים בלבד לפני הטבח, מחליט הדרג המדיני לפתוח מחדש את המעבר ולאפשר לאלפי פועלים מעזה לשוב לעבוד בישראל, כחלק מהמאמץ להשיב את השקט לגבול.
ב-1 באוקטובר, 6 ימים לפני מתקפת חמאס, מתכנסת ישיבה של נתניהו עם ראשי מערכת הביטחון. ראש השב"כ מציג תוכנית פעולה לחיסול צמרת חמאס, גם את סינוואר ודף.
"סינוואר מרגיש יותר ויותר חופש פעולה, צריך לחסל אותו", אומר בר. הרמטכ"ל מצטרף לעמדתו: "צריך להתכונן למערכה גדולה מול חמאס, נדרש מהלך התקפי של סיכולים בעזה בשל הכוונת טרור לאיו"ש". נתניהו גם כאן מתעלם, הוא מעדיף לדבר על נושא אחר: "צריך לטשטש את בעיית הכשירות בצה"ל".
תגובות נתניהו להאשמות
מרגע שהחלו התחקירים שחשפו התרעות מסוגים שונים שקיבל נתניהו לפני 7 באוקטובר, הוא לרוב הכחיש, ולעיתים רמז לאשמה של מערכת הביטחון. כך למשל בסוף אוקטובר 2023, כמה שבועות אחרי הטבח, הכחיש נתניהו שקיבל התרעות על האפשרות שתיפתח מלחמה. "בניגוד לטענות השקריות, בשום מצב ובשום שלב לא ניתנה התרעה לראש הממשלה נתניהו על כוונת מלחמה מצד חמאס", כתב רה"מ בציוץ שמחק מאוחר יותר מחשבון הטוויטר שלו.
"להפך", הוסיף ראש הממשלה, "כל גורמי הביטחון, כולל ראש אמ"ן וראש השב"כ, העריכו שחמאס מורתע ופניו להסדרה. זאת ההערכה שהוגשה פעם אחר פעם לראש הממשלה ולקבינט על ידי כל גורמי הביטחון וקהילת המודיעין, כולל עד פרוץ המלחמה". סערה ציבורית התפתחה בעקבות הציוץ של נתניהו, וראש הממשלה התנצל על הדברים שכתב.
בדצמבר 2023 נתניהו אמר בוועדת החוץ והביטחון כי "אוסלו הוא אסון שהביא לאותו מספר קורבנות כמו 7 באוקטובר, במשך זמן ארוך יותר". הוא הגדיר את הסכמי אוסלו כ"טעות יסודית", והוסיף: "לקחו את הגורם הכי אנטי ציוני והכי אנטי יהודי והביאו אותו לכאן. אם אתה רוצה לעשות הסכמה לך אל תביא את הכי גרועים ותשים אותם בלב הארץ".
