מאחורי השיחות בין ארה"ב לאיראן: "טראמפ ירד מהעץ, אך המשטר לא ייכנע"

ההצהרה המפתיעה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ היום (שני) על המשא ומתן עם איראן מציבה סימן שאלה גדול בנוגע להתפתחויות הצפויות. הנשיא הכריז על "שיחות טובות ופרודוקטיביות" עם טהראן והקפאת התקיפות של תחנות כוח ותשתיות אנרגיה איראניות למשך חמישה ימים. מומחים לאיראן ששוחחו עם N12, הסבירו כי בטהראן פועלים מתוך תודעת הישג ומרחב גמישות מוגבל, שמכתיבים את אופי ההתנהלות ואת גבול המהלכים האפשריים.

ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), התייחס לתדרוכים בישראל שלפיהם יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף מנהל את המגעים עם ארה"ב. "לאריג'אני אינו בתמונה ולא ברור עד כמה מוג'תבא מצליח לשלוט בפועל. זה ללא ספק הופך את קאליבאף לדמות מפתח, במיוחד כמי שמנהל את המערכה הצבאית וסוג של מצביא", הסביר ד"ר צימט.

באשר לדמותו של קאליבאף והקווים שמאפיינים אותו לאורך השנים, צייר ד"ר צימט תמונה מורכבת יותר מהתדמית הנוכחית והנוקשה שלו. "נוצר רושם בשבועות האחרונים כאילו לאריג'אני יותר פרגמטי וקאליבאף יותר שמרן. שניהם שמרנים, קאליבאף לפחות בעבר, במיוחד כשהיה ראש עיריית טהראן, נחשב יחסית פרגמטי", הוא אמר.

"אחד הדיווחים על מוג'תבא היה שהתערב בבחירות לנשיאות איראן ב-2005 וגרם לאביו לשנות את עמדתו ולהעביר תמיכה, לא באופן גלוי, מקאליבאף לאחמדיניג'אד, בטענה שקאליבאף יותר פגרגמטי", המשיך צימט. "בראש המג'לס הוא נחשב שמרן והייתה עליו ביקורת מצד חוגים יותר רדיקליים, אבל הוא בהחלט מישהו שאפשר לעבוד איתו".

עם זאת, הדגיש צימט כי גם אם קאליבאף נתפס ככתובת שאפשר לעבוד מולה, מרחב התמרון שלו מוגבל מאוד בתוך המערכת האיראנית. "הבעיה המרכזית היא שמרחב הגמישות של כל מנהיג איראני באשר הוא – ולא משנה אם שמרן או מתון – די מצומצם בגלל תודעת הישג ותאוות נקם. השאלה עד כמה אפשר להשיג", הוא הבהיר.

בהתייחס להתנהלות האיראנית בשלב הנוכחי, הצביע ד"ר צימט על פער בין הציפיות המוקדמות לבין השיח בפועל שמגיע מטהראן. "עצם העובדה שהם מרשים לעצמם לבוא בדרישות מעבר למה ששמענו בימים הראשונים, שזה לשרוד – סדר אזורי אחר, הסדרים חזקים בנורמות, נסיגת כוחות אמריקניים, פיצויים וערבויות – ככה לא מדבר מישהו שאוטוטו נשבר", הוא אמר.

לדברי צימט, "הם הצליחו להשתמש בקלף של הורמוז אחרי שטראמפ לא משתמש באולטימטום שלו, כך שהינה לפחות כרגע הוא ירד מהעץ. השאלה שנותרה פתוחה היא עד כמה הם מוכנים להסכים למה שדרשו מהם לפני המלחמה".

שאלות פתוחות סביב המגעים

לדברי ד"ר רז צימט, גם כעת לא ברור מה באמת הוסכם ומה עומד על הפרק.
• לא ידוע מה כולל המו"מ ועד כמה איראן כבר הסכימה לוויתורים מהותיים.
• לא ברור אם הדרישות מטהראן נותרו ברף גבוה של אפס העשרה – או שמדובר בהשהיה של כמה שנים.
• סוגיית החומר המועשר ברמה של 60% (440 ק"ג) – שלא בהכרח ייצא מהמדינה, אלא אולי ידולל.
• לא ברור אם מדובר בהקפאה אמיתית של תוכניות הטילים או בעיכוב זמני בלבד.
• יכולות הטילים צפויות להישאר, גם אם תהליך השיקום יארך זמן בעקבות פגיעה במסלולי הייצור.
• ולצד כל אלו, ייתכן שמדובר בערוצי העברת מסרים שמייצרים תחושת התקדמות.

דני (דניס) סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" ב-INSS, סבור ש"טראמפ מצמץ ראשון". לדבריו, הנשיא "הציב אולטימטום, האיראנים לא נכנעו והוא הבין שצריך לחתור למשהו אחר. סביר להניח שהייתה היסטריה של מדינות המפרץ, ועומאן והקטארים פעלו מאחורי הקלעים כדי להוביל למצב של לפחות דחיית האולטימטום, ובהתאם, על רקע זה התקיימו המגעים".

סיטרינוביץ הסביר ש"האיראנים לא נכנעו כי מצר הורמוז עדיין סגור למי שהם לא רוצים. לכן, הדילמה של טראמפ עדיין קיימת – בין הסכמה לבין ויתור – כי האיראנים לא יזוזו. אין סיכוי שהאיראנים יסכימו לתנאים של טראמפ".

בהתייחס להתנהלות האמריקנית ולמשמעות הצעד של טראמפ, אמר סיטרינוביץ כי מדובר בתוצאה של לחצים אזוריים. "אין מו"מ באמת, אלו כנראה חילופי מסרים. המצמוץ של טראמפ מוביל לאפשרות של מסלול מדיני והגעה לעסקה. האיראנים לא יציעו יותר ויתורים ממה שהיו לפני המלחמה והדילמה מול טראמפ עדיין קיימת", הוא טען.

"המשטר האיראני לא באמת רוצה לנהל מו"מ, יש לו את התנאים שלו לסיום המלחמה שזה יצירת מציאות חדשה שכוללת פיצוי על המלחמה, הסרת הסנקציות והבטחה שאיראן לא תותקף שוב. המשטר האיראני בתודעת ניצחון ולא הישג. לראיה, הוא לא פתח את הורמוז", סיכם סיטרינוביץ. "האיראנים לא ייכנעו וחבל על הציפייה".