הדולר מתרסק, השקל מזנק: למה זה קורה ואיך נרוויח מזה?

הציפיות להפסקת המלחמה ברצועת עזה הפילו את הדולר האמריקני אל מתחת לרף ה-3.30 שקלים - מספרים שלא נראו בארץ זה שנים. לצד הזינוק הנוסף במדדים המובילים בבורסה, שרושמים לאחרונה שיאים חדשים כמעט מדי יום, עוד אפשר לחשוד שההבטחה של ראש הממשלה ושר האוצר שעם סיום המלחמה הכלכלה הישראלית תחזור ותתאושש, עוד רגע מתגשמת.

אלא שאלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב, מזהיר מפני אופטימיות מוקדמת מדי. "ברגע שהמלחמה נגמרת יש כוחות שפועלים לשני הכיוונים", הוא מסביר. "מצד אחד דברים שיכולים להוריד אינפלציה, מצד שני דברים שיכולים להעלות אינפלציה - צריך לראות איך זה מסתדר ומה יותר חזק".

למה הדולר צונח מול השקל?

"המהלכים האחרונים בדולר הם בעיקר על רקע האירועים שלנו - פוליטיים וגיאו-פוליטיים", מסביר זבז'ינסקי. "משא ומתן, עסקה כן או לא - השקל מגיב לאפשרות שזה יקרה". לדברי מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, האופטימיות בשווקים בציפיה לסיום המלחמה והחזרת החטופים בעקבות הצגת תוכנית טראמפ "הובילה להמשך התחזקות חדה של שער השקל לרמת שיא היסטורי כנגד סל המטבעות".

הבורסה מגיבה לאירועים בצורה דומה: "הדינמיקה של הימים האחרונים מאופיינת במסחר המושפע מהכותרות הנוגעות למו"מ במצרים", אומר סמנכ"ל המסחר של הבורסה בתל אביב יניב פגוט. "ניתן לראות בתנודתיות התוך-יומית ברומטר יוצא דופן למצב הרוח של המשקיעים ביחס להסתברות לסיום ההליכים".

מה היחלשות הדולר עושה למחירים?

ההשפעה על המחירים תלויה במוצר ובמועד הרכישה מסביר זבז'ינסקי. "יש סוגים של מוצרים ושירותים שההשפעה עליהם ממש ישירה ומיידית", הוא אומר ומציין כי הדוגמה הבולטת ביותר היא מחיר הדלק: "ברגע ששער החליפין משתנה, זה משפיע על מחיר הדלק. זה קורה פעם בחודש, כשמשרד האנרגיה מחשב את מחיר הדלק ושער החליפין הוא בתוך הנוסחה".

גם מחירי הטיסות מושפעים באופן מיידי. "המחירים נקובים במטבעות זרים, בעיקר בדולר", מסביר זבז'ינסקי. "אז אם אני קונה היום בשער חליפין של 3.27 - כמובן שאני אשלם בשקלים פחות מאשר לפני שבוע כשהשער היה 3.35". אותו דבר נכון גם לקניות באינטרנט מחו"ל - "ברגע שאני קונה, אני נהנה מהתחזקות של השקל".

האם צפויות עוד ירידות מחירים בהמשך?

כן, אבל זה יקח זמן. "שאר הדברים - אלו כבר השפעות לא מיידיות, כי יש פה גורמים מתווכים באמצע, יבואנים בדרך כלל", מסביר זבז'ינסקי. "העלות של היבואן יורדת והוא יכול - אבל לא חייב - להוריד מחיר לצרכן. בדרך כלל המחירים לא ממש יורדים, אלא אם זה תחום מאוד תחרותי, אבל זה לפחות מונע עליית מחירים".

לדברי זבז'ינסקי, במוצרים מיובאים ההשפעה על המחירים צפויה רק בעוד כשניים-ארבעה חודשים - כשהיבואנים יידרשו לחדש מלאי. "היבואן מייבא, שם במלאי, ועד שהוא לא מוכר את המלאי הוא לא קונה חדש".

עם זאת, בתחומים תחרותיים כמו מוצרי צריכה וטלפונים, סיכויי הירידה במחירים גבוהים יותר. "פה באמת יש השפעה על הצריכה, אבל זה לוקח זמן", הוא מוסיף.

איך עוד סיום המלחמה ישפיע על הכלכלה?

זבז'ינסקי רואה השפעות מורכבות משני הכיוונים: מחד, סיום המלחמה אמור לשחרר מגבלות היצע שקיימות כיום: "אנשים ישתחררו מהמילואים ויהיו זמינים לעבודה". בנוסף, "היבוא ארצה אולי יזרום חלק יותר, ישראל אולי תהיה פחות במוקד הדיון העולמי, אולי התנועה דרך הים האדום תתחדש". כל אלו צעדים שצפויים להקל על המשק.

במקביל, סיום המלחמה יביא לעצירה של כספים שהממשלה מזרימה למשק בשנתיים האחרונות, כמו פיצויים למיניהם ותגמולי מילואים. מדובר בסכומים גדולים שייגרעו פתאום ועשויים להוביל לירידה בביקוש לקניות - מה שעשוי למתן את עליות המחירים ולצמצם את קצב האינפלציה.

אלא שלצד הירידה בהזרמות הכסף מצד הממשלה, זבז'ינסקי מזכיר כי הרכישות מושפעות גם מרכיב פסיכולוגי: "המלחמה תסתיים, הסנטימנט ישתפר, אנשים ירגישו יותר ביטחון", הוא אומר. כהוכחה לאיפוק הרכישות של הישראלים הוא מצביע על נתוני סקר אמון הצרכנים, שמראה על רמה נמוכה ברכיב כוונות האנשים לבצע רכישות גדולות ב-12 החודשים הבאים.

"חלק מזה זה לא רק מצב כלכלי אלא מצב רוח", הוא מסביר. "אני לא יודע מה יקרה מחר, אני לא רוצה עכשיו לקנות רכב או לשפץ בית. ברגע שהסנטימנט עולה, הביקוש הזה יכול להשתחרר" - מה שעשוי להביא לגל של רכישות שיתרום לעליית האינפלציה. מדובר בתסריט דומה לזינוק באינפלציה שראינו עם היציאה ממשבר הקורונה.

האם זה אומר שהורדת ריבית מתקרבת?

לא בהכרח. "אם נגיע להסכם והשקל יתחזק, זה מעלה את הסיכוי להורדת ריבית מצד בנק ישראל", אומר זבז'ינסקי. "אבל עדיין השיקול העיקרי הוא לא השקל ולא הסיכון הגיאו-פוליטי - אלא האינפלציה". לדבריו, גם אם השקל יתחזק והמלחמה תסתיים - אם האינפלציה לא תרד או שתישאר מחוץ ליעד או שבנק ישראל יחשוש שהיא עלולה לחרוג מהיעד "הוא לא יוריד ריבית".

זבז'ינסקי מזכיר כי עד למועד החלטת הריבית הבאה צפויים להתפרסם עוד שני מדדי מחירים לצרכן - הראשון בהם כבר בשבוע הבא. "העיניים נשואות ליום רביעי הבא, כאשר יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, שיספק תמונה טובה יותר ביחס להסתברות להורדת ריבית כבר בחודש הבא", מסכים פגוט.

מה עושה צניחת הדולר להשקעות שלנו?

תיקי ההשקעות של הישראלים מוטים כיום מאוד לחו"ל על רקע הנהירה למדד ה-S&P. אך זבז'ינסקי מעיר כי מי שבודק את העליות שרשם מהשקעה במדד זה בשנה האחרונה ומחשב את התשואה בשקלים - מגלה שהתשואה בפועל נמוכה בהרבה. "התחזקות השקל מול הדולר שחקה מאד את התשואה", הוא מסביר.

קרנות הפנסיות פחות מושפעות מהתחזקות השקל - "אנשים לא מושכים משם כל יום", אומר זבז'ינסקי - אבל השקעות יותר נזילות, כמו קרנות נאמנות וקופות גמל להשקעה, נשחקו.

האם יש חסרונות להתחזקות השקל?

"שקל חזק הוא חדשות טובות ליבואנים, אבל פחות טובות ליצואנים", אומר זבז'ינסקי. "כשהם מקבלים הכנסות בדולרים ומשלמים הוצאות בשקלים, הרווחיות נשחקת. זה גם מקשה על השקעות חדשות בישראל – משקיע זר קונה שקל יקר יחסית".

לדבריו, ההשקעות בהייטק פחות מושפעות מהתחזקות השקל כי המשקיעים מתמקדים בטכנולוגיה ולא בגובה המטבע. עם זאת, ההשפעה על היצוא מורכבת יותר. "היום גם ליצואנים יש בעיות אחרות - של חרם וחוסר רצון לעשות עסקים עם ישראל", מחדד זבז'ינסקי. השילוב בין השחיקה של הרווחיות בגלל היחלשות הדולר, ובין הקושי להגיע לשווקים חדשים או לשמר קיימים, מקשה על התאוששות היצוא.