השרים יאשרו לעצמם: חירות מוחלטת לביצוע מינויים פוליטיים
שתי יוזמות חקיקה שצפויות לעלות היום לאישור השרים מבטלות לחלוטין כל דרישה לכשירות או מקצועיות בתפקידי מפתח • הראשונה תאפשר לשרים למנות לדירקטורים בחברות ממשלתיות את כל מי שהם רוצים • השנייה מייתרת את הבקרה המינימלית על מינוי "תפקידים בכירים" - תוך השארת פתח רחב להגדרה מה נחשב ל"בכיר"
הממשלה מגבירה את המאמצים להכשיר מינויים פוליטיים: שתי הצעות חוק שצפויות לעלות היום (ראשון) לדיון בוועדת השרים לחקיקה מבקשות להעניק לשרים חירות מוחלטת במינוי בכירים בשירות הציבורי ובמינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות. אישור ההצעות יעניק לשרים יכולת לבצע מינויים פוליטיים ללא בקרה או צורך לעמוד באמות מידה מקצועיות. החשש הוא שהמהלך יוביל לפגיעה משמעותית באיכות השירותים שניתנים לאזרחי ישראל.
מינוי דירקטורים: בלי צורך בכישורים
ההצעה הראשונה, שהגיש חה"כ אביחי בוארון (הליכוד) ומועלה לוועדה בידי השר דודי אמסלם, מבקשת לבטל לחלוטין את הצורך בכישורים מקצועיים כלשהם בעת מינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות. מדובר ביוזמת חקיקה משמעותית שמשנה כמעט מקצה לקצה את שיטת המינויים בחברות הממשלתיות - חברות שמגלגלות מדי שנה כ-90 מיליארד שקלים ומעסיקות 57 אלף אנשים.
בלשכת בוארון אומרים שההצעה מבקשת ליישם את מסקנות ועדת מידני, שהציעה לבטל את שיטת המינוי הנוכחית של הדירקטורים. אלא שההצעה לקחה בפינצטה מתוך מסקנות הוועדה רק את החלקים שמקלים על ביצוע מינויים פוליטיים - וזנחה לחלוטין את דרישת הוועדה לקבוע בחקיקה תנאי סף קשיחים ודרישות מומחיות לכל דירקטוריון.
עיקרי השינוי שמוביל אמסלם:
- ביטול השיטה הנוכחית של "נבחרת הדירקטורים", שבמסגרתה ממנים דירקטורים לחברות הממשלתיות מתוך מאגר שאושר מראש. חברי המאגר הזה הם אנשים שנבחנה ואושרה האיכות המקצועית שלהם, הרקע האקדמי והניסיון המקצועי, ונבדק גם שאין להם ניגודי עניינים.
- החקיקה תאפשר לשרים למנות לדירקטורים גם מי שיש להם זיקה פוליטית ברורה, לאחר תקופת צינון של חצי שנה בלבד. הדרישה תהיה להראות שאין זיקה פוליטית אישית לשר הממונה אך אין מגבלה על זיקה לשרים אחרים.
- החקיקה תאפשר לשרים למנות בעצמם ישירות את יושבי הראש של הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות - שינוי דרמטי מהמצב הקיים בו הדירקטוריונים עצמם בוחרים את יושב הראש מבין חבריהם.
- הוועדה המפקחת על המינויים בחברות הממשלתיות תעוקר: השרים ישלטו בהרכב הוועדה ובמינוי יושב הראש שלה והייעוץ המשפטי הוחלש.
במקום שיטת נבחרת הדירקטורים הנוכחית, יוזמת החקיקה תאפשר לשרים למנות כל אדם מעל גיל 25 לדירקטור בחברה ממשלתית, כל עוד הוא עומד בדרישות של "בקיאות חברתית" - מונח חדש שמוגדר בהצעת כ"נציג מקרב ציבור הלקוחות של חברה ממשלתית". בפועל מדובר בחופש מוחלט, שכן כל אזרח ישראלי הוא לקוח של חברה ממשלתית, בין שזו חברת החשמל, מקורות או חברת פארק אריאל שרון.
מינוי בכירים: ללא בקרה מינימלית
ההצעה השנייה, שיזם חה"כ אושר שקלים (הליכוד), מבקשת לקבוע כי "מינוי לתפקיד בכיר בשירות המדינה ייעשה על ידי הממשלה, לפי הצעת השר הממונה, ללא צורך בקבלת המלצת ועדה מייעצת".
ההצעה מגדירה "תפקיד בכיר" בצורה רחבה ביותר, באופן שפותח פתח לפוליטיזציה משמעותית של השירות הציבורי. זאת, תוך שהיא מבטלת לחלוטין כל מנגנון בקרה שיבדוק האם המינויים שמקדמים הפוליטיקאים הם של אנשים בעלי יכולת לבצע את תפקידם.
כיום רשאים השרים להביא את מי שהם רוצים לכהן בתפקידים כמנכ"לי משרדם, ראשי רשויות ממשלתיות (כמו רשות המיסים) או ראשי יחידות בכירות במשרדיהם (כמו אגף תקציבים באוצר) - אך מינויים אלו נדרשים לקבל את אישור הוועדה המייעצת. אישור יוזמת החקיקה החדשה יבטל את יכולת הפיקוח הזו, תוך השארת חופש פעולה גדול להרחיב את מגוון התפקידים שאליהם יוכלו השרים למנות את מקורביהם ללא כל בקרה.