"כסף לעשירים": הממשלה אישרה מענקים למשלמי משכנתאות שנפגעו מעליית הריבית

הממשלה אישרה הבוקר (שלישי) את הצעת החוק לסיוע למשלמי משכנתאות שנפגעו מעליית הריבית, חרף התנגדות חריפה מצד כל גורמי המקצוע: הייעוץ המשפטי, אגף התקציבים באוצר ובנק ישראל. ההצעה הוכנסה ברגע האחרון לסדר היום של הממשלה לפני פגרת הכנסת, תוך שהייעוץ המשפטי לממשלה תוקף אותה בחריפות. בין היתר מבקר הייעוץ המשפטי את ניסיון הממשלה לדחוף את יוזמת החקיקה בכנסת בהליך מהיר וחריג.

בנק ישראל יצא בנחרצות נגד קידום הצעת החוק. במכתב שעיקריו פורסמו לראשונה ב-N12 כותב מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק, ד"ר יוסי סעדון, כי מדובר בתוכנית ש"הכסף הולך לאלה שצברו עושר, לא לאלה שנפגעו". עוד הוא מוסיף כי "הפיצוי מתגמל נטילת סיכון ומעניש אחריות פיננסית" ומהווה "אפליה קשה כלפי שוכרים ולווים אחרים".

בנוסף, נכתב כי "בהינתן המציאות התקציבית המורכבת בעת הזאת, אין זה נכון חברתית וכלכלית להעביר חוק - שעלותו מוערכת בכ-10 מיליארד שקל - שמסבסד דווקא את מי שנהנה מהעליה החריגה במחירי הדירות בשנים האחרונות".

המטרה: לפצות רוכשי דירות על עליית הריבית

לפי דברי ההסבר להצעת החוק, היא נועדה לתת מענה למציאות של הזינוק בתשלומי המשכנתאות בעקבות הזינוק בריבית בנק ישראל בשנים האחרונות. בין 2022 ל-2023 העלה בנק ישראל את הריבית מ-0.1% לכ-4.75% על רקע הזינוק באינפלציה - עלייה תלולה ומהירה שהכבידה על החזרי המשכנתא.

בהצעת החוק מצוין שמשפחות שרכשו דירה יחידה בשנים שקדמו לכך, כשהריבית הייתה נמוכה, מצאו את עצמן עם הוצאה חודשית גבוהה משמעותית משתכננו. הפתרון לפי יוזמת החקיקה שקידם ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון: מענק חודשי מהמדינה שיכסה עד 75% מהעלייה בגובה ההחזר, למי שרכש דירה יחידה לפני סוף 2022, ובשווי שאינו עולה על פי שניים ממחיר דירה ממוצעת. לפי הערכתו משרד האוצר, גובה המענק הממוצע יעמוד על כ-500 שקל בחודש.

אגף תקציבים: "הענשה" של מי שנהגו באחריות

קידום הצעת החוק בממשלה לווה במכתבי התנגדות שהעבירו אגף התקציבים באוצר ונציגת משרד היועצת המשפטית לממשלה. לפי ראש אגף התקציבים מהרן פרוזנפר, "הצעת החוק מעלה קשיים מקצועיים רבים", בהם תעדוף שרירותי של בעלי נכסים ו"הענשה" של לווים שהפגינו אחריות - בדומה לטענות בנק ישראל.

למעשה, מי שנהג בזהירות ונטל משכנתה בריבית קבועה שתגן עליו מעליית ריבית הפריים - לא יקבל דבר . גם מי שמחזר את המשכנתא כדי להקטין את גובה ההחזר החודשי, תוך הגדלת הסכום הכולל שהוא יידרש להחזיר לבנק - לא יראה שקל.

במקביל ציין פרוזנפר כי עלות הצעת החוק מוערכת לכל הפחות ב-7 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות וב-2-1 מיליארד שקל ב-2026, אף שהתקציב שאישרה הכנסת בתחילת השבוע לא כולל מימון למהלך. הוא מוסיף כי קידום הצעת החוק דורש "פעולה מאזנת" - כלומר קיצוץ בגובה זהה במקום אחר, אך כזה לא הוצג.

נגיד בנק ישראל: "אין בהצעה היגיון כלכלי"

עמדת ד"ר סעדון מבנק ישראל מבטאת גם את עמדתו של הנגיד פרופ' אמיר ירון, כפי שהביע אותה בשבוע שעבר, עם הצגת דוח הבנק לשנת 2025. "אין בהצעה כל היגיון כלכלי", אמר ירון כשנשאל על יוזמת החקיקה של שמחון. "הנחת היסוד שגויה, הנטל על לווי המשכנתאות לא רק שלא עלה אלא אף ירד", הוסיף. "אף אחד לא אומר שאין אדם כזה או אחר [שנפגע] - אבל בנתוני המאקרו לא רואים את זה". ירון ציין כי גם קרן המטבע הבין-לאומית הזהירה מפני הצעד.

סעדון הוסיף במכתבו דוגמה שממחישה את הטענות: לפי הניתוח שביצע, בעל משכנתה שרכש דירה בשווי ממוצע כבר צבר מאז עליית הריבית יתרון עושר של כ-200 אלף שקל על פני שוכר דירה עם אותו הון עצמי הודות לעליית מחירי הדירות. "הצעת החוק מעבירה כספי ציבור לקבוצה שהרוויחה מהעלייה המהירה במחירי הדירות", כתב סעדון, "ולמעשה השוק כבר שיפה אותה".

היועמ"שית: "לא ניתן לקדם את הצעת החוק"

מכתב הייעוץ המשפטי לממשלה, שנשלח למזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס ולשר המשפטים יריב לוין, מתמקד בביקורת על אופן קידום החוק והצורה שבה הוא צפוי להתממש. בשורה התחתונה קובעת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד אביטל סומפולינסקי כי "לא ניתן לקדם את הצעת החוק בדרך הזו" בשל פגמים בגיבושו והיעדר מנגנוני פיקוח על תשלום המענקים לזכאים.

סומפולינסקי תיארה במכתבה את מה שהתרחש: ישיבה מקצועית שנקבעה כדי לבחון את ההתנגדויות הכבדות שהועלו על ידי האוצר ובנק ישראל בוטלה שעות לפני קיומה, לאחר שפרופ' שמחון הודיע כי הממשלה תקדם את החוק כפי שהוא, בלי לחכות לתשובות. "הליבון המקצועי נגדע בעיצומו," כתבה.

הביקורות המרכזיות של הייעוץ המשפטי:

• קיימות בחוק שאלות חוקתיות בנושא שוויון שטרם קיבלו מענה.
• ההצעה נעדרת לחלוטין מנגנוני פיקוח ואכיפה על תשלום המענקים - דבר חריג ביחס לכל חוקי הסיוע שנחקקו מאז משבר הקורונה.
• הממשלה מבקשת, בניגוד לנוהל המקובל, לאפשר את הקריאה הראשונה בכנסת עוד ביום הנחת החוק על שולחן המליאה.

בשל כל הפגמים הללו "נדרש לחזור לסדרי עבודה תקינים ומקובלים," קבעה סומפולינסקי.

הצעת החקיקה לפיצוי מקבלי המשכנתאות שנפגעו מעליית הריבית במשק מקודמת כבר חודשים רבים, אך היום החליטה הממשלה להאיץ משמעותית את המהלך, לאחר שאישרה סופית את תקציב 2026. כבר בשלבים המוקדמים של קידום היוזמה הזהיר מפניה פורום הכלכלנים למען דמוקרטיה, הכולל שורה של בכירים לשעבר במשרד האוצר ובבנק ישראל ובכירים באקדמיה. מדובר ב"הצעה פופוליסטית ומסוכנת שתפגע בכלכלה", מסר הפורום בעבר, והגדיר אותה כ"כלכלת בחירות מסוכנת".