N12
פרסומת

"הציפייה לתפוקה מלאה במציאות כזו פשוט לא ריאלית": איך נראית שגרת המלחמה בהייטק?

כבר 4 שבועות שהמשק מתפקד בשגרת מלחמה, וחברות ההייטק, שרובן פועלות במודל היברידי גם בימים כתיקונם, מציעות מגוון דרכי תמיכה לעובדים. מומחיות גיוס, מנהלות HR ועובדים בתעשייה משתפים בקשיים, במציאות החדשה ובטעויות הניהוליות שאסור לעשות במודל ההיברידי: "אם עובד השלים משימה מעולה בארבע שעות במקום שמונה, זו יעילות, לא עצלות", אומרת אילנית לוי-ביטון, מנכ"לית iTalent

דנה גוטרזון
פורסם: | עודכן:
עובד בממ"ד, אילוסטרציה
עובד בממ"ד, אילוסטרציה
הקישור הועתק

בין פורים לפסח, אזעקות והתרעות, המשק מתפקד כבר ארבעה שבועות בשגרת מלחמה. בעוד מערכת החינוך מושבתת כמעט לחלוטין, חברות ההייטק מיהרו להציע פתרונות: מהגדלת תקציבי הסיבוס והתן-ביס ועד מימון מלונות לעובדים ללא מרחב מוגן.

"כ-80% מחברות ההייטק פועלות במודל היברידי בשגרה, ולכן במלחמה לא נדרשה היערכות מיוחדת אלא המשכיות עסקית מהירה", אומרת שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה להייטק גוטפרנדס.

עם זאת, היא מצביעה על פערים בין סוגי החברות בתעשייה: "חברות AI וענן ממשיכות כרגיל מרחוק, אך בחברות חומרה ורובוטיקה יש לחץ לחזור למשרדים בגלל הצורך במעבדות, קווי ייצור ובדיקות פיזיות. חברות ביטחוניות נמצאות במצב מורכב במיוחד - בגלל ביטחון מידע לרוב אין עבודה מהבית, אך המלחמה מגבילה את ההגעה, ולכן נדרשים פתרונות ביניים יצירתיים".

היא מציינת כי הייתה האטה מסוימת בשוק מבחינת תהליכי גיוס, אבל לא נרשמו פיטורים משמעותיים והיקף המשרות נשאר יציב. בזמן המלחמה חברות רבות התאימו תהליכי עבודה, גיוס וראיונות למתכונת מרחוק כדי לשמור על רציפות תפעולית והמשך פעילות עסקית. "ההייטק לא עבר לעבוד מהבית בגלל המלחמה, הוא כבר היה שם", אומרת וקס.

שירי וקס
שירי וקס | צילום: עדו לביא

"ניהול היברידי הוא לא ניהול רגיל בפיג'מה"

אילנית לוי-ביטון, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי iTalent, מדגישה כי המעבר לעבודה מרחוק דורש הגדרה מחדש של גבולות. "ניהול היברידי הוא מקצוע חדש עם מלכודות, שאף ספר ניהול מהמאה הקודמת לא הכין אתכם אליהן", היא קובעת. "הפחד לאבד שליטה הופך לעתים לבדיקה אובססיבית של סטטוס ה-Teams או דרישה לדיווח שעתי. זה לא ניהול, זה פיקוח, ומדידת נוכחות דיגיטלית היא לא אמון – היא מעקב".

לדבריה, מנהלים רבים עדיין שבויים בקונספציות ישנות: "אם עובד השלים משימה מעולה בארבע שעות במקום שמונה, זו יעילות, לא עצלות. מנהל שמתייחס לגמישות כ'טובה' שהוא עושה לעובד - כבר הפסיד".

במקביל, היא מסמנת את הצורך באיזון בתקשורת: "גם מנהל שנעלם לשעות ומשאיר ואקום של אי-ודאות וגם מנהל שמפציץ בהודעות בשעה 22:00 ומצפה לתגובה מיידית – שניהם הורסים את האמון.

אילנית לוי ביטון מנכ"לית iTalent
אילנית לוי ביטון מנכ"לית iTalent | צילום: באדיבות iTalent
פרסומת

"בסוף, קל מאוד לשכוח שמאחורי הריבוע בזום יש אדם עם ילדים רועשים בפינה, עם שולחן עבודה בחדר שינה, ועם תחושת בדידות שנצברת. הטעות יכולה לקרות בשיחות אחד על אחד שכולן ביזנס - 'איך הפרויקט?' במקום להתחיל עם 'איך אתה?'", מסכמת לוי-ביטון.

המתח בין יעילות לפרטיות

העבודה מרחוק מציבה גם אתגרים משפטיים וביטחוניים. ד"ר עו"ד דן חי, מומחה להגנת הפרטיות וסייבר, מסביר כי לאורך זמן נוצרת שחיקה: "המעסיק הופך חשדן והעובד מתקשה לשמור על הילוך גבוה. לעתים יש בדיקה מתי העובד נכנס מרחוק למערכת המחשוב ומתי יצא ממנה, דרך חישוב משך הזמן שהעובד שהה במערכת באופן אפקטיבי, ועד אפילו רעיונות קיצוניים כמו התקנת מצלמות בבתים של העובדים כדי לפקח על מה שהם עושים שם בזמן העבודה".

זה מוביל לעתים לפתרונות קיצוניים כמו ניטור זמן אפקטיבי במערכת או אפילו רעיונות להתקנת מצלמות בבתים כדי לפקח על מה שהם עושים שם בזמן העבודה".

מעבר לפרטיות, קיימת סכנת סייבר ממשית. "סביבת העבודה הביתית מגדילה משמעותית את שטח התקיפה", מזהיר ד"ר חי. "השימוש ברשתות ביתיות לא מוגנות מעלה את הסיכון לדליפות מידע. המענה הוא לא פיקוח הדוק יותר, אלא נהלים מוסכמים ותרבות ארגונית שבה אבטחת מידע היא אחריות משותפת".

עו"ד דן חי
עו"ד דן חי | צילום: שחר פליישמן, יח"צ
פרסומת

"הציפייה לתפוקה מלאה במציאות כזו פשוט לא ריאלית"

בחברות השונות מנסים ליישם את התובנות הללו בשטח. בחברת הסטארטאפ הרפואי Navina, הגדילו את תקציב הסיבוס ל-2,000 שקל לחודש ואפשרו עבודה מהבית לכל מי שזקוק לכך.

"הציפייה לתפוקה מלאה במציאות כזו פשוט לא ריאלית", אומרת שני קסל, Chief People Officer בחברה. "יש לנו הורים שבן הזוג שלהם במילואים ועובדים שהפכו לנוודים. כחברה בתחום הרפואה כולם מבינים את חשיבות העבודה, ולכן כל אחד עושה את המקסימום וחברי הצוות מגבים זה את זה. אנחנו מבקשים מהעובדים והעובדות שלנו קודם כל לדאוג לעצמם ולמשפחות שלהם".

היא מוסיפה כי התובנות הללו מגיעות גם מתוך חוויה אישית: "חוויתי את זה מקרוב כשהייתי לבד בשבועיים הראשונים עם בן זוג שנתקע בחו"ל. אנחנו לא מצפים מהעובדים להגיע למשרד, והכי חשוב, אנחנו מבינים את גודל השעה ופועלים בהתאם כדי להקל כמה שאפשר, ומצד שני לשמור על החברה שלנו מתפקדת ויעילה ככל הניתן כדי להמשיך ולדלוור ללקוחות שלנו".

משלוחים חברת נבינה
משלוחים חברת נבינה | צילום: נבינה

גם בחברת SeatPick, שמפתחת פלטפורמה להשוואת מחירי כרטיסים לאירועים חיים, שוקמה הפעילות במהירות, למרות פגיעת הדף של טיל איראני במשרדי החברה. מאיה איסטון, VP Operations, מספרת כי העובדים עברו למודל עבודה מהבית מלא: "העובדים קיבלו יום חופש על חשבון החברה ובהמשך גם שי לחיזוק המורל", היא אומרת.

פרסומת

"לצד זאת, החברה נשענת על צוותים גלובליים הפזורים ברחבי העולם – מארגנטינה ועד הפיליפינים – מה שמאפשר לה לשמור על פעילות רציפה גם בתקופות של חוסר ודאות. בקרוב נקיים גם הרמת כוסית משותפת לכבוד חג הפסח, מתוך רצון לשמור על תחושת ביחד גם בתקופה מאתגרת".

SeatPick
SeatPick | צילום: SeatPick

"האתגר הוא ההפסקות בגלל האזעקות"

את המתח בין העבודה לבית חווה ביום-יום רויטל חורש, מנהלת אופרציה של חברת שירותי הטכנולוגיה הגלובלית Concentrix. "התקופה האחרונה מאתגרת בטירוף, אפילו יותר מהסבבים הקודמים. אנחנו המון ימים בבית וגם החגים ברקע, מה שמוסיף עוד מורכבות. מצד אחד, אני מאוד שמחה שאני ממשיכה לעבוד כרגיל ושאין פגיעה כלכלית, זה ממש לא מובן מאליו היום וזה נותן שקט. מצד שני, זה מאתגר מאוד לשמור על תפוקה ורצף עבודה כשהילדים איתנו בבית", היא אומרת.

היא עצמה עובדת מהבית עם שלושה ילדים (בת 11, בן 7 והקטן בן 5), ולשמחתם יש להם ממ"ד "שנותן הרבה שקט נפשי". "למרות שהילדים כבר מתורגלים ולמדו להסתדר, עדיין יש את האתגר של סדר היום שלהם, הארוחות, הזומים וזמן המסכים, וכל זה תוך כדי שאני מנסה לתמרן עם העבודה", היא מספרת.

פרסומת
רויטל חורש, מנהלת האופרציה של Concentrix
רויטל חורש, מנהלת האופרציה של Concentrix | צילום: צילום עצמי

אחד האתגרים המרכזיים בניהול צוותים לדבריה, הוא ההפסקות בגלל האזעקות, והזמן שלוקח לכולם לחזור לריכוז אחר כך, במיוחד כשלא לכל העובדים שלנו יש ממ"ד בבית. "מה שעוזר לי זה בעיקר לעשות פגישות בוקר מסודרות, לתאם ציפיות ולשקף את הקשיים. זה מסייע להשיג שיתוף פעולה ומוריד תסכולים גם ממני וגם מהצוות.

"אני מקפידה לעשות שיחות עם הצוות ולבדוק כל יום מה מצבם ואיך הם מרגישים. היו עובדים שלקחו קשה יותר את תחילת הלחימה והיו צריכים כמה ימי חופש כדי להתאפס, וזה התקבל אצלנו לגמרי בהבנה ובהכלה", היא אומרת. "הידיעה שרואים את המאמץ שלנו ומתחשבים בנו נותנת הרבה שקט".

"הדירה נפגעה, החברה נתנה זמן להתאושש"

עבור עברי קרני, QA Engineer בחברת הסייבר Zero Networks, המלחמה הפכה אישית כשהדירה ששכר בתל אביב נפגעה מהדף טיל איראני ביום הראשון של המלחמה. למזלו, הוא והכלבה שלו ליליאן לא היו בדירה באותו זמן, ולא נפגעו, אך הוא נאלץ לחזור לבית ההורים שלו ברמת השרון.

פרסומת

"בחברה היו מאוד גמישים איתי, סופר אכפתיים", הוא מספר. "נתנו לי מענק שעזר לי בצרכים שנדרשו לי להתארגן מחדש, ונתנו לי את כל הזמן להתאקלם ולהתמודד עם הסיטואציה", הוא מספר. "תוך 3 ימים חזרתי לעבוד חלקית, קיבלתי את כל הציוד הנדרש, וגמישות גם לטפל בהמשך בכל הסידורים הלוגיסטיים".

עברי קרני והכלבה ליליאן
עברי קרני והכלבה ליליאן | צילום: Zero Networks

החל מהשבוע השני של המלחמה הוא חזר לעבוד באופן מלא מבית הוריו, בו יש ממ"ד, ומשם הוא מתכוון להמשיך לעבוד עד סוף המלחמה, מפני בדירה שלו, שמאז כבר תוקנה, אין ממ"ד או מקלט בבניין. "אולי אקפוץ למשרד שלנו בבורסה, אני מתגעגע לחברים", הוא אומר.