כמה מרוויח רואה חשבון? מתמחה 9 עד 12 אלף, שותף בפירמה גדולה עובר 100

מתמחה בראיית חשבון מתחיל היום את הדרך בכ-9 עד 10 אלף שקל ברוטו בחודש בפירמות הגדולות, ובמשרדים בינוניים וקטנים ב-8 עד 9 אלף. בשנה השנייה של ההתמחות, כשהמתמחה כבר מוביל לבד תיקי ביקורת קטנים, התלוש עולה ל-11 עד 12 אלף שקל, ובעונת הדוחות, בין פברואר לאפריל, מצטרפות שעות נוספות שמעלות אותו עוד. על זה מגיע מענק שנתי של 10 עד 18 אלף שקל שמחולק בתשלומים. הפער עם שכר המינימום, 6,443.85 שקל לחודש, גדול, אבל התלוש עדיין מתחת לשכר הממוצע במשק, שנע בחודשים האחרונים בין 14 ל-15 אלף שקל. הפירמות העלו את שכר המתמחים בכמה סבבים מאז 2021, אחרי שהמחסור במתמחים ובבוגרי חשבונאות הפך לבעיה עסקית, ושכר הכניסה בארבע הגדולות עומד היום ברמה שלפני חמש שנים הייתה שכר של רואה חשבון מוסמך.

אחרי הרישיון המספרים משתנים מהר. רואה חשבון מוסמך עם עד שנתיים ניסיון מרוויח 14 עד 18 אלף שקל, ובפירמות הגדולות 18 עד 21 אלף. סניור עם שלוש עד חמש שנים מגיע ל-19 עד 25 אלף, ומי שמתמחה בליווי חברות הייטק, במיסים בין-לאומיים או בביקורת של חברות ציבוריות יושב כבר על 27 עד 32 אלף. מנהל במחלקת ביקורת, אחרי שש עד תשע שנים, מרוויח 26 עד 35 אלף שקל, ומנהל בכיר או דירקטור, הדרגה שלפני השותפות, 35 עד 50 אלף. הממוצע למקצוע כולו לפי לוחות הדרושים עומד על 16 עד 18.5 אלף שקל, מספר שנמשך כלפי מטה בגלל המשקל הגדול של המתמחים והזוטרים בענף.

בקצה העליון של הסולם המספרים נמדדים כבר בשנים ובמיליונים. שותף במשרד בינוני מרוויח 45 עד 70 אלף שקל בחודש, ושותף רגיל באחת מחמש הפירמות הגדולות, EY, PwC, דלויט, KPMG ו-BDO, מגיע ל-1.5 עד 1.8 מיליון שקל בשנה, כלומר יותר מ-100 אלף שקל בחודש. שותף-מנהל, ראש פירמה או מי שמוביל חטיבה מרכזית עשוי להגיע ל-3 עד 5 מיליון שקל בשנה. בחמש הפירמות יחד יש יותר מ-500 שותפים: כ-135 ב-EY, כ-120 בדלויט, כ-100 ב-KPMG וכ-80 בכל אחת מ-BDO ו-PwC. השותפים מושכים סכום חודשי קבוע במהלך השנה, והחלוקה האמיתית נעשית בסוף השנה לפי ותק, תיק לקוחות, תחום פעילות ותרומה להכנסות.

הכסף הזה מגיע משכר הטרחה שמשלמות החברות המבוקרות. חברת החשמל שילמה לסומך חייקין, הזרוע הישראלית של KPMG, יותר מ-4 מיליון שקל בשנה על ביקורת הדוחות, ורכבת ישראל שילמה לדלויט כ-2.4 מיליון שקל בשנה, לפי תעריף של כ-220 שקל לשעת עבודה על כ-11 אלף שעות. בבנק לאומי הגיעה עלות הביקורת ב-2025 לכ-15.9 מיליון שקל, וכ-20.7 מיליון שקל כולל שירותים נלווים, והחברות הממשלתיות לבדן שילמו לפירמות כ-80 מיליון שקל בשלוש שנים. מהצד השני של השוק, בביקורת של חברות קטנות, מתנהלת מלחמת מחירים: KPMG לקחה השנה תיק ביקורת מ-EY תמורת 200 אלף שקל, כמחצית מהמחיר הקודם. שעת ביקורת ב-220 שקל, שממנה צריך לממן מתמחה, סניור ומנהל, מסבירה למה הכסף הגדול יושב בקצה הפירמידה ולמה הפירמות שומרות על בסיס רחב של מתמחים זולים.

הדרך לתלוש הזה ארוכה. תואר ראשון בחשבונאות, או תואר אחר עם קורסי השלמה, מבחני מועצת רואי חשבון בחשבונאות פיננסית מתקדמת ובביקורת, ואז שנתיים של התמחות במשרד. האגרה השנתית לרישיון עומדת השנה על 372 שקל למי שמחזיק רישיון פחות מחמש שנים ו-522 שקל לוותיקים יותר, סכום צנוע לעומת עורכי הדין. התלוש של הזוטר תלוי קודם כול בגודל המשרד, בדיוק כמו אצל עורך דין בתחילת הדרך: פירמה גדולה משלמת יותר כבר בהתמחות מפני שהיא מתחרה על בוגרי האוניברסיטאות, ונותנת מסלול דרגות ברור, הכשרות ובונוס שנתי. משרד בינוני בפריפריה משלם פחות ומכניס את המתמחה ללקוח כבר בחודש הראשון. הפער בין רואה חשבון מתחיל לבין מנהל חשבונות ותיק קטן בשנים הראשונות ונפתח אחרי הרישיון, כשהתעודה מתחילה לשלם.

לכתבות נוספות ממדור קריירה בביזפורטל - לחצו כאן

מה באמת מרים את התלוש

הקפיצה הגדולה בשכר מגיעה במעבר מהמשרד לחברה. רואה חשבון אחרי ארבע עד שש שנים בביקורת שעובר לתפקיד חשב בחברה תעשייתית או בהייטק מרוויח 25 עד 35 אלף שקל, ובחברות טכנולוגיה מקבל גם רכב ואופציות. סמנכ"ל כספים בחברה בינונית מגיע ל-40 עד 70 אלף שקל, ובחברה ציבורית גדולה גם ל-80 אלף ומעלה, עם מענקים שתלויים בתוצאות. בתוך המשרד הסולם עובר מסניור למנהל ומשם לשותפות, שדורשת הבאת לקוחות, הון עצמי ונטילת סיכון, ולכן רבים עוזבים דווקא בשלב המנהל, כשההצעה מבחוץ כבר גבוהה מהתלוש בפנים.

הבינה המלאכותית משנה את החלק התחתון של הפירמידה. KPMG הודיעה במאי שהיא מטמיעה את קלוד של אנת'רופיק בכל הפירמה, ופירמות אחרות מריצות כלים שמבצעים התאמות, דגימות ובדיקות אנליטיות שהיו עד עכשיו עבודת המתמחים. ההשפעה על השכר כפולה: פחות שעות של עבודה שגרתית למתמחה, אבל גם פחות צורך במאות מתמחים לכל עונת דוחות, ולכן חלק מהפירמות מגייסות פחות ומשלמות יותר למי שכן נכנס. הרישיון עצמו נשאר נכס, מפני שחתימה על דוח מבוקר דורשת רואה חשבון בשר ודם שנושא באחריות.

עצמאי שפותח משרד קטן גובה לפי לקוח: כמה מאות שקלים בחודש לעוסק פטור, אלף עד כמה אלפים לחברה בע"מ עם עובדים. עשרות לקוחות כאלה מייצרים הכנסה של 25 עד 45 אלף שקל בחודש, ומזה יורדים שכירות, תוכנות, ביטוח אחריות מקצועית ושכר של עוזר. חודש שבו לקוח גדול עוזב, או שרשות המיסים מטילה קנס שהמשרד סופג, משאיר חור בתזרים שהשכיר במשרד גדול מכיר בעיקר מסיפורים.

ומה קורה בחוץ לארץ

בארצות הברית השכר החציוני של רואה חשבון ומבקר עומד על 83,680 דולר בשנה, כ-23 אלף שקל בחודש לפי שער של 3.3. העשירון התחתון מרוויח פחות מ-56 אלף דולר, כ-15.4 אלף שקל בחודש, והעשירון העליון חוצה 144 אלף דולר, כ-39.6 אלף שקל. בגרמניה מבקר חשבונות מוסמך מרוויח בממוצע כ-76 אלף אירו בשנה, כ-24.5 אלף שקל בחודש לפי שער של 3.85, ויועץ מס שכיר מגיע לחציון של כ-67 אלף אירו, כ-21.5 אלף שקל. הפער עם ישראל מצטמצם כשמסתכלים על יוקר המחיה ועל המס, והרישיון האמריקני ניתן לפי מדינה, כך שרואה חשבון ישראלי שעובר נדרש לבחינות נוספות. המספרים כאן הם טווחים ברוטו למשרה מלאה, לפי מודעות, סקרי שכר ודיווחי הפירמות.

הכתבה המלאה פורסמה במקור בביזפורטל.