N12
פרסומת

הכתובת הייתה על הקיר? הדוח שהתריע על הנזק שיסב הביוב מעזה למתקני ההתפלה

מתקני ההתפלה של ישראל חוזרים אט-אט לפעילות אך רבים מהם עדיין מושבתים • דוח של המכון לחקר ימים ואגמים הזהיר לפני כמעט עשור מהסכנה של זיהום מכיוון רצועת עזה שיפגע במתקנים • ארגון אקופיס התריע בנובמבר בדיון במפקדה האמריקנית על הצורך בטיפול בתשתיות הביוב ברצועה - אך לדבריו הממשלה התעלמה • ארגון צלול: לאפשר לטפל בשפכים מעזה במתקן שנמצא בשליטת צה"ל

ליאור באקאלו
גיא ורון
פורסם:
מתקן התפלה שורק
מתקן התפלה בשורק, אתמול | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
הקישור הועתק

לפני כמעט עשור התריעה חברה ממשלתית שהזרמת שפכים גולמיים מרצועת עזה עלולה לפגוע באיכות המים סמוך למתקני ההתפלה של ישראל. הדוח שפרסם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל ב-2017 לא חזה אחד לאחד את המשבר שמטלטל בימים האחרונים את משק המים הישראלי ונחשף לראשונה ב-N12 - אבל מתעד בדיוק את המנגנון שעומד היום במרכזו: זיהום שמגיע מרצועת עזה ופוגע במתקנים שמספקים כ-75% ממי השתייה של ישראל.

משרד האנרגיה עדכן כי לפי הערכת מצב שהתקיימה היום (חמישי) בשעות אחר הצוהריים "משק המים פועל בשגרה מלאה, ובשעה האחרונה נוסף מתקן התפלה נוסף לפעילות: שורק א'. אספקת המים למשקי הבית ולחקלאות ממשיכה כסדרה".

שר האנרגיה אלי כהן מסר אמש כי אספקת המים לבתים לא נפגעה לאורך כל האירוע ואתמול אף חודשה אספקת המים לחקלאות. מוקדם יותר היום מסרה רשות המים כי מתקני ההתפלה באשקלון ובאשדוד עדיין מושבתים, מתקני שורק ב' ופלמחים פועלים בתפוקה חלקית, ומתקן שורק א' עובד לסירוגין.

מתקן התפלה
מתקן התפלה | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

בניסיון לפתור את בעיית העכירות במים במתקני ההתפלה גייסה רשות החירום הלאומית (רח"ל) סירה גוררת של קצא"א עבור ניסוי שנועד לסייע לחידוש הפעלת המתקן באשקלון. במסגרת הניסוי "מערבלים" את מי הים סמוך לצינור היניקה כדי לאפשר את חידוש ההזרמה.

צלול למתפ"ש: לאפשר טיפול במי הביוב של עזה

עמותת צלול פנתה היום למתאם פעולות הממשלה בשטחים (המתפ"ש) אלוף יורם הלוי להתערב. לדברי ד"ר יובל ארבל, סמנכ"ל ים וקשרי ממשל בצלול, יש מתקן טיפול שפכים ברצועת עזה בשטח שכיום בשליטת צה"ל - אלא שהמכליות ששואבות ביוב ברצועה לא מקבלות גישה אליו. במכתב מבקש מנכ"ל צלול מור גלבוע כי המתפ"ש יאפשר למכליות לפרוק את השפכים במתקן טיפול השפכים במקום שיזרימו אותם לים.

פרסומת
ביוב בעזה
ביוב בעזה (ארכיון) | צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90

"לצלול ידוע שמספר גורמים פנו לממשלה, למתפ"ש ולמפקדה האמריקנית בקריית גת בבקשה דומה, ביניהם ארגון אקופיס המזרח התיכון, אך הפניות טרם נענו", הוא מציין. גלבוע כותב עוד כי כדי לאפשר למתקני ההתפלה לחזור לפעול "נבקשכם לפעול ללא דיחוי לטיפול במניעת הזרמת השפכים לים בכל האמצעים העומדים לרשותכם ולפעול לשיקום מערכת הביוב ההרוסה של עזה". העתקים מהמכתב נשלחו גם לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולשר החקלאות אבי דיכטר.

ארגון אקופיס מסר כי התריע על הצורך בטיפול דחוף בסוגיית הביוב והתברואה בעזה במסגרת דיון שנערך בנושא במפקדת קריית גת כבר בנובמבר 2025. "אף שאנו מבינים כי רשות המים הישראלית תמכה בעמדתנו, שרי הממשלה בישראל התעלמו מהאזהרה, למרות העובדה הבסיסית שזיהומים אינם מכירים בגבולות", מסר הארגון.

פרסומת
שכבת האצות בחופי ישראל
שכבת האצות בחופי ישראל | צילום: לוויין EUMETSAT

החוקרים התריעו: הבעיה תחריף ככל שאוכלוסיית עזה תגדל

דוח המכון לחקר ימים ואגמים לישראל ב-2017 בדק דגימות מים אמיתיות בנקודת השאיבה של מתקן ההתפלה באשקלון, הממוקם כ-4.5 ק"מ בלבד מנקודות ההזרמה של הביוב בחוף עזה. הדגימות הראו זיהום חיידקי מדיד, ותצלומי לוויין תיעדו פלומות של חומר אורגני שנעות מעזה צפונה. החוקרים כתבו כבר אז שהבעיה צפויה להחריף ככל שתגדל האוכלוסייה ברצועה - והזהירו מפגיעה אפשרית גם במתקני התפלה נוספים.

ארבל מצלול מסביר בפשטות את המנגנון שקושר בין מי הביוב ובין צמיחת האצות: הביוב לא רק מזין את האצות כמו דשן - הוא גם מספק להן חומר אורגני שמאפשר להן לגדול גם בלילה ללא אור השמש. לדבריו, זה מה שהופך פריחת אצות רגילה לפריחה חריגה בעוצמתה.

פרסומת
דוח המכון לחקר ימים ואגמים
מתוך דוח המכון לחקר ימים ואגמים | עיצוב: המכון לחקר ימים ואגמים

למה הביוב של עזה הפך רלוונטי דווקא עכשיו?

ארבל מוסיף כי למעשה, בזמן המלחמה כמעט ולא זרם ביוב מעזה לים, כי לא היה חשמל ולא היו מים ומערכת הביוב הייתה מושבתת כמעט לגמרי. רק לאחרונה, משום שתשתיות המים בעזה חוזרות לפעולה, גם הביוב חוזר לזרום דרך בורות ספיגה גולשים ותעלות פתוחות, ומגיע לים.

"האצות התחילו במצרים, ויש כנראה תרומה לא ברורה של חומר אורגני עוד לפני עזה", הוא אומר, "אבל זה לא היה מגיע אלינו אם האצות לא היו מקבלות עוד חומרי הזנה בדרך".

יובל ארבל, עמותת צלול
יובל ארבל, עמותת צלול | צילום: יחצ
פרסומת

ארבל מצביע על גורם נוסף שעשוי להסביר את עיתוי הבעיה: הסערה שפקדה את חופי ישראל בסוף השבוע האחרון. לדבריו, ייתכן שהסערה הזיזה ממקומו חומר אורגני שהיה שקוע בקרקעית הים, וסחפה אותו למעלה - מה שהזין עוד יותר את פריחת האצות.

גלית כהן, לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה וכיום חוקרת בכירה ב-INSS ומנהלת קרן האקלים של ישראל, מעריכה גם היא שלנעשה בעזה יש השפעה ישירה על ישראל. "הזיהום משם גולש אלינו, בין שזה זיהום לים, בין שזה זיהום אוויר", היא אומרת. "צריך לטפל במה שקורה בעזה - זה לא בשביל העזתים, זה קודם כול בשבילנו".

גורמים בכירים במשק המים העריכו כי מי הביוב מעזה תרמו לצמיחת האצות שהביאו לשיתוק מתקני ההתפלה, אך שאינם הסיבה העיקרית להן. N12 פנה למשרד האנרגיה בבקשה להתייחסות לסוגיית השפעת הזרמת מי הביוב מעזה על התנאים שהביאו לסגירת מתקני ההתפלה - מהמשרד נמסר כי "על פי הממצאים שבידינו, מקור האצה הינו בנילוס, והיא נעה בהתאם למזג האוויר". מרשות המים טרם התקבלה תגובה.