נוהרים למרכולים: הרגלי הקניות של הישראלים עם תווי הקנייה לחג

פעם בחצי שנה אתם פותחים את המעטפה ומופתעים כל פעם מחדש – המעסיק שלכם צ'יפר אתכם גם השנה באותו סכום בדיוק של תווי קנייה שקיבלתם בחג הקודם. ואז מתחילה ההתלבטות: על מה תוציא את הכסף השנה. אז תחסכו מכם את ההתלבטות המיותרת – אתם תוציאו על אותם דברים שהוצאתם בשנה שעברה, ורוב הסיכויים שזה יהיה במרכול.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו   

רגע לפני ראש השנה בדקנו אצל חברות שמובילות את שוק תווי הקנייה ההולך וגדל על מה מוציאים הישראלים את תווי הקנייה לחג. התוצאות חד משמעיות.

75% רצים עם מרב הסכום למרכולים. כן, המתנה החגיגית מתורגמת היישר ללחם, חלב וגבינה – ואולי בקבוק קולה ליד. ככה בנאלי. 15% מהכסף זורם אל חנויות האופנה, אולי כדי להשקיע בבגד חדש לארוחת החג, או סתם כדי לרענן את ארון הבגדים ולהרגיע את הנפש חובבת השופינג.

נשארנו עם 10% מהסכום הכולל של תווי הקנייה. המעט הזה מתחלק בין מוצרי פנאי, כמו ספרים וציוד ספורט, מוצרי חשמל וציוד לבית. הנתונים מבוססים על ניתוח של מימוש תווי החגים בשנים האחרונות.

בקבוצת יינות ביתן, שמחזיקה גם ברשת "מגה", מתארים גידול של כ-150% בהיקף רכישת התווים לחג מדי שנה. "עיקר ההוצאה והשימוש בתווי קנייה היא ברשתות השיווק והמזון, עם זאת רשתות האופנה מתפתחות מאוד בשנים האחרונות בתווי הקנייה ומתחדשות בקולקציות שונות", אומר ארז אייזנברג, סמנכ"ל השיווק של הקבוצה.