הצוות שמזניק מטוסי קרב תוך כדי לחימה נחשף: "השמיים מתרוקנים – ואז בום, הבית קורס מול העיניים"
"צוות 56" מחבר את הלוחם שבשדה הקרב אל כלי הטיס שבשמיים, והפך במהרה לסטנדרט בלחימה בעזה. "בקרוב כל כל מח"ט יידע – במבצע רציני, אתה רוצה אותנו איתך", מתגאה רס"ן א', ממקימי היחידה. "בשדה הקרב הלוחם רואה את הקיר שלפניו. אנחנו, עם הכלים שלנו, יכולים לראות גם את הרחוב הבא ואפילו את הגג שעליו יושב הצלף", מסביר סגן נ', שאחראי להשלמת ההכשרה ביחידה
בין הטייס לשדה הקרב: בשבועות הראשונים למלחמת חרבות ברזל, כשצה"ל החל להכניס כוחות קרקעיים לעומק רצועת עזה, הוחלט להעמיק את שיתוף הפעולה המבצעי בין חיל האוויר ובין הכוחות המתמרנים על הקרקע. בשל כך הוכשרה יחידה בדיוק למטרה הזו – לחבר את הלוחם שבשדה הקרב אל כלי הטיס שבשמיים – היחידה האווירית של מרכז ההכשרות של היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ), המכונה גם צוות 56, נחשפת לראשונה. הם לא טייסים, הם גם לא לוחמים קלסיים. הם קצינים שעברו הכשרה ייחודית המשלבת את עולם החי"ר עם העולם האווירי, והם שמזניקים את מטוסי הקרב כשהכוחות על הקרקע זקוקים לאש אווירית.
בריאיון בלעדי למגזין N12 חושפות שלוש דמויות מרכזיות ביחידה את תהליכי ההקמה, את הניסיון המבצעי מהקרבות בעזה – ואת הגאווה השקטה של מי שהביאו את חיל האוויר הכי קרוב שאפשר אל קו המגע עם מחבלי חמאס.
"לוחמים שמדברים גם 'אווירית'"
רב-סרן א', בן 45, נשוי ואב לשישה ילדים, עשה כמעט את כל מסלול הקריירה שלו ביבשה – מגדוד 890 בצנחנים, דרך תפקידי פיקוד בכפיר ועד קצין אג"ם בשומרון. אבל את הקפיצה האמיתית שלו עשה דווקא כשעזב את החי"ר ועבר אל חיל האוויר. "עברתי לפני תשע שנים כדי לשפר את שיתוף הפעולה בין הזרועות", הוא מספר. "זה היה נדרש מאוד אחרי 'צוק איתן', ולא פחות מכך בשנתיים האחרונות. קיבלתי את המנדט להקים צוות שיהיה מסוגל לפעול באופן אורגני לצד הכוחות הקרקעיים – ולהפוך את חיל האוויר לנגיש יותר בשדה הקרב".
כך הוקם "צוות 56" – יחידת חבירה טקטית שמפעילה את חיל האוויר מהקרקע, ממש "כתף אל כתף עם הגדודים", כהגדרתו של רס"ן א'. "אנחנו לא באים מבחוץ, אלא חוברים ליחידות הלוחמות, נכנסים איתן, ומתכללים את האש. זו יחידה שיש לה שפה כפולה – היא מדברת גם עם המח"ט וגם עם הטייס".
א' מדגיש את הייחודיות של האנשים שמרכיבים את הצוות, ומסביר: "מדובר בקצינים שעברו הכשרות חי"ר, קורס קצינים, ולאחר מכן הכשרה מקצועית ביחידה שלנו. ההכשרה הזו כוללת את רזי הפעלת האש האווירית, בשיטות הכי מתקדמות שיש. הם לומדים להפעיל מטוסי קרב, סיוע של מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, וגם אמצעים טכנולוגיים מיוחדים, שאת חלקם אפילו הכוחות המתמרנים לא מכירים".
אחת הפעולות הראשונות של היחידה בשטח הייתה בגזרת ח'אן יונס, סמוך לבית החולים האירופי בשלהי החורף האחרון. באותו לילה פשט צוות של סיירת מחטיבת חי"ר על בית חשוד. "הכוח הגיע ליעד והתמקם", מספר רס"ן א'. "אנחנו, מתוך שטח הלחימה, הפעלנו מטוס קרב בשידור חי מול מפקד הסיירת – והבית הופל בדיוק בזמן שהכוח שלנו התקרב לדלת. לא מדובר בתיאום ארטילרי, אלא בניהול תקיפה של חיל האוויר מעל לראשים של הלוחמים".
"נותנים ללוחמים את הגב"
סגן-משנה נ', קצין ביחידה, היה באותו לילה ממש על הקרקע. הוא בן 20 בלבד, מתל אביב. לאחר שנשר מקורס צוללות מצא עצמו בקו הראשון של התמרון. "זה היה כמו לראות את השמיים מתרוקנים מעליך, ואז – בום. הבית פשוט קורס מול העיניים", הוא מספר. "התחושה היא שאתה שם בשביל הכוח, לא בשביל הפקודה מלמעלה. זה סיוע מדויק שנותן ללוחמים את הגב שהם צריכים".
סגן נ', מפקד השלמת ההכשרה בבית הספר לכוחות אוויר מיוחדים, שירת בעברו כקצין אוויר ביחידה הרב-ממדית של צה"ל – שם למד את חשיבותו של הגורם המקשר. "אנחנו לוחמים לכל דבר, אבל עם ראיית-על", מבהיר הקצין בן ה-22. "בשדה הקרב הלוחם רואה את הקיר שלפניו. אנחנו, עם הכלים שלנו, יכולים לראות גם את הרחוב הבא ואפילו את הגג שעליו יושב הצלף".
במהלך התמרון בג'באליה פעל סגן נ' לצד חברו הטוב יהונתן קרן ז"ל, שנפל במהלך הלחימה. "היינו אחראים לסייע בכיסוי אווירי על הסתערות של כוח מהיחידה. הבנתי כמה קריטי זה כשאתה רואה מולך את האש נוחתת – לא מסוללת תותחים מאחור, אלא ממטוס שנמצא מעליך ואתה הבאת אותו לשם. זו תחושת אחריות אדירה. וזו גם תחושת שליחות".
היחידה הוקמה בזמן הלחימה, והצליחה להשתלב בה מהר באופן מעורר השתאות. כבר אחרי כמה חודשים היא הייתה פרוסה גם ביהודה ושומרון, גם בגזרות הצפון, וכמובן – בעזה. "בקרוב כל מח"ט יידע שאם אתה נכנס למבצע רציני, אתה רוצה צוות 56 איתך", מתגאה רס"ן א'.
"רואים את הביקוש"
הקצין א' מסביר כי "כל מח"ט שמכיר את היחידה יודע ש'הם מביאים לך כוח אש בזמן אמת', בלי שתצטרך לרדוף אחרי חמ"לים". בצה"ל שוקלים בימים אלה גם להרחיב את היקף היחידה. סגן נ' מבהיר: "אנחנו רק בתחילת הדרך. אנחנו רואים את הביקוש, את ההצלחות – ואין ספק שמדובר בפתרון שלא היה קודם. זה הפך כבר לסטנדרט".
מדובר בקצינים שחוו את התמרון, עברו הכשרה כלוחמי חי"ר, עברו קורס קצינים, ואז סיימו הכשרה ייעודית בבית הספר לכוחות אוויר מיוחדים. הם מאומנים להפעיל את חיל האוויר בזירה טקטית, בזמן אמת – ולבצע סגירת מעגל תקיפה ישירה מתוך השטח. "הם מקבלים גם רובאות גבוהה, גם מיומנויות פיקוד, וגם הבנה טכנולוגית עמוקה של אמצעי חיל האוויר", מסביר סגן נ'. "כשהם יוצאים לשטח הם יודעים מה יש בארסנל ואיך להפעיל אותו בלי לחכות לאף אחד".
"לא במפקדה, אלא על הקרקע"
לפי סגן נ', לכל חטיבה כיום יש קצין סיוע אוויר, אבל צוות 56 מביא איתו שכבה נוספת. "אנחנו לא במפקדה, אנחנו על הקרקע. נותנים עיניים, אוזניים, ויכולת פעולה. זה הפער הקריטי בין סיוע שתוכנן מראש ובין תגובה מיידית בשטח".
"אנחנו לא רק נציגים ל חיל האוויר, אנחנו כוח קרקעי שמביא את חיל האוויר למקום הכי מדויק, הכי מהר", אומר סג"ם נ'. "זה תפקיד שקשה להסביר אותו. זה לא עוד תצפית או עוד תיאום – זה להביא אש במרחק של 40 מטר מהכוח, בזמן שהכוח יורה". הכוחות שפעלו בגזרות הקרב ספגו גם פגיעות, איבדו חברים ואחים לנשק. ובכל זאת, כולם מספרים על תחושת השליחות. "זה אחד התפקידים הכי מספקים שיש", מסכם סג"ם נ'. "אתה שם כדי להציל חיים, כדי להביא את חיל האוויר בדיוק כשצריך. כשראית לוחם מסתער ויודע שיש לו אותך בגב, זה שווה את הכול".