בשל הצרכים המבצעיים של צה"ל, נודע אמש כי הרמטכ"ל אייל זמיר הורה לאגף כוח האדם בצבא לקדם "תוכנית להרחבת הוצאת צווי גיוס לחרדים", ולמעשה לשלוח עשרות אלפי צווי גיוס לחרדים. על רקע הדברים, ובהמשך לקשיים בחקיקת הפטור מגיוס, נמשך הזעם החרדי, והיו שטענו כי "נחצה עוד קו אדום".

לפי דיווחים, החלטת הרמטכ"ל התקבלה ללא תיאום עם רה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ”ץ, וזה הביא לכעס על רא"ל זמיר. עוד לפני כן, הודיעו החרדים כי לא יתמכו בהצבעות על חוקים של הקואליציה, ובמקביל יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת חה"כ יולי אדלשטיין אמר כי בשבוע הבא יחלו לכתוב את סעיפי חוק הגיוס.

הרמטכ"ל אייל זמיר (צילום: reuters)
הרמטכ"ל אייל זמיר | צילום: reuters

"מיצינו את הדיונים המקיפים והעמוקים שעשינו בוועדה. אנחנו כפסע ממעבר לשלב הבא - ניסוח החוק", אמר אדלשטיין. "לא נוכל להסתדר בלי סנקציות אישיות וסנקציות מוסדיות. זה חייב להיות בחוק. אי אפשר להתייחס לסבב חמישי ושישי של מילואים בשוויון נפש כשיש כל כך הרבה שלא משרתים. הצבא חייב להיות ערוך למצב שבו בחור חרדי שנכנס לצבא, יקבל את כל התנאים גם לצאת ממנו חרדי. או שיעבור חוק אמיתי או שלא יהיה חוק. בלוף של חוק - לא יהיה".

הקואליציה הסירה הצעות חוק מסדר היום; סגן שר מש"ס: "לוקחים אותנו כמובן מאליו"

בקואליציה החליטו הבוקר על הסרת חוקיה מסדר יומה של הכנסת, ובהם ההצעה לפיצול תפקיד היועמ"שית. עוד לפני כן, סגן השר חה"כ משה אבוטבול הגיב ב"קול ברמה" להחלטה של הרמטכ"ל ולדבריו של אדלשטיין, וטען כי בקואליציה לוקחים את ש"ס כמובן מאליו: "תנועת ש"ס תילחם על כל בן ישיבה, לא נוותר על אף אחד, היה לקואליציה מספיק זמן כדי לקדם את החוק ונגמרו התירוצים. אני ממליץ לראשי הקואליציה שלא להשלות את עצמם, אלא לדעת כי מדובר במהלך אמיתי, וכדאי שיתחילו לעבוד".

יולי אדלשטיין (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
חה"כ יולי אדלשטיין | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"אנחנו לא פועלים לבד, אלא במשותף עם כל הנציגות החרדית... ניתנו הנחיות ליו"ר התנועה, הרב אריה דרעי, מה לעשות ואיך לעשות במצב שנוצר שמקפיאים וגוררים רגליים בכל מה שקשור להסדרת מעמדם של בני הישיבות, זה דבר שלא ניתן להסכים לו, ואנחנו נכנסים לעידן חדש בכל ההצבעות של הקואליציה".

"המצב לא פשוט... נפעל במושכל עד שיבינו בקואליציה שמשהו השתנה. על לוותר על מעמדם של בני הישיבות לא נסכים", המשיך סגן השר אבוטבול. "לא סוד שמי שמתחזק את הקואליציה לאורך כל הדרך הוא יו"ר התנועה דרעי, הוא גם שומר על שלמותה וגם הביא אחרים להצטרף לקואליציה, אך משום מה דבר ברור שכזה שמבחינת הציבור החרדי הוא ציפור הנפש, הם לא מצליחים לקדם או לא רוצים לקדם, ולוקחים אותנו כדבר המובן מאליו, אז כדאי שידעו כי דבר נפל בישראל, ולא עוד".

"כל מי שלא מקדם את החוק הזה אחראי למצב החדש שנוצר בקואליציה. יש בליכוד לא מעט שיוצאים בתקשורת נגד החוק, הם שוכחים שהם יושבים בה בזכות המפלגות החרדיות, ולא נאפשר זאת יותר. תנועת ש"ס תילחם על כל בן ישיבה, לא נוותר על אף אחד".

חה"כ משה אבוטבול (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
חה"כ משה אבוטבול | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בנוסף, העיתונאי ישי כהן ציטט בכיר בדגל התורה: "המהלך הזה יהפוך את לומדי התורה במדינת היהודים לעבריינים. זמיר נכנס למגרש הפוליטי וגם אם הוא לא מתכוון, הוא עלול להוביל לפירוק הממשלה, זה לא תפקידו, בטח שהמהלך לא תואם עם השר הממונה עליו".

כותרות העיתונות החרדית: "שוברים כלים, חציית קו אדום נוסף"

גם בעיתונות החרדית תקפו את החלטת הרמטכ"ל ודברי אדלשטיין. בעיתון שחרית כתבו בעמוד השער "שוברים כלים", וציינו כי הח"כים החרדים "צפויים לשבש את עבודת הקואליציה ולהימנע מהצבעות בכנסת". בנוסף, בעיתון המבשר קראו לצעדים "מאבק נגד עולם התורה", וביתד נאמן קראו להחלטת הרמטכ"ל "פצצה שהוטלה", וטענו כי צווי הגיוס הם "חציית קו אדום נוסף". 

גם מנהיג הזרם הליטאי, הרב דב לנדו שהודיע השבוע על יציאתו לחו"ל לגיוס כספים כדי להשלים לישיבות ולכוללים את התקציבים שבוטחו עבור חייבי גיוס, שלח איום מרומז לממשלה. "הממשלה עדיין אינה פותרת דבר ואיננו יכולים לעמוד מנגד. כל הדרכים פתוחות לפנינו בנושא זה", אמר הרב לנדו. 

התגובות באופוזיציה: "השתגענו? ככה נראית ממשלה ששמה את הפוליטיקה מעל הביטחון"

החלטת הרמטכ"ל להרחיב את הוצאת צווי גיוס לאוכלוסייה החרדית, זכתה גם לתגובות של האופוזיציה. יו"ר ישראל ביתנו חה"כ אביגדור ליברמן כתב ברשת X: "אני מברך על החלטת הרמטכ"ל לשלוח צווי גיוס לכל חייבי הגיוס. זה צעד מתבקש ממזמן, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. אבל חוק גיוס חייב להיות חוק גיוס לכולם - לחרדים ולחילונים; ליהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ׳רקסים. יהיו שני מסלולים, שירות צבאי או שירות אזרחי".

"כולם חייבים להתייצב בבקו"ם, ורק צה"ל יחליט מי לשירות צבאי ומי לשירות אזרחי", המשיך ליברמן. "שירות אזרחי חייב להיות באחריות האגף ביטחוני-חברתי במשרד הביטחון בלבד, ולא עמותות פרטיות ומאכערים למיניהם. ובסוף, מי שיחליט בכל זאת להשתמט, מעבר לרישום פלילי וסנקציות אישיות, לא יוכל להצביע בבחירות לכנסת. לא מתגייסים - לא מצביעים".

יו"ר המחנה הממלכתי חה"כ בני גנץ התייחס להתנהלות הקואליציה: "המשבר הקואליציוני החדש מדאיג מאוד. לא בגלל האיום על הקואליציה, אלא בגלל שהוא חלק ממשא ומתן להמשך הפטור של אחינו החרדים מגיוס בזמן מלחמה. בלתי נתפס ששנה וחצי אחרי 7.10 אנחנו בכלל בדיון הזה. אתמול שר הביטחון נוזף ברמטכ"ל שמבקש לעמוד בחוק ולהוציא צווים".

"ובינתיים רבבות פטריוטים מתייצבים שוב לקראת הרחבת הפעולה בעזה. השתגענו? ככה נראית ממשלה ששמה את הפוליטיקה מעל הביטחון", המשיך גנץ. "רק ממשלת הסכמות לאומית שתשרת את הציבור כולו תוכל לתקן. לאזרחי ישראל מגיעה ממשלה שתעסוק במה היא משאירה, ולא באיך היא נשארת".

ב"אימהות בחזית" הגיבו: "מברכות על הנחיית הרמטכ"ל. אנו סומכות על ראש אכ"א, שכפי שידע להוציא רק אתמול 60 אלף צווי 8 למילואימניקים, הוא יידע להוציא 80 אלף צווי גיוס לחרדים".

גם בתנועה לאיכות השלטון בירכו, אך דרשו אכיפה של הסנקציות: "על הצבא לא להסתפק בהוצאת הצווים אלא לאכוף סנקציות מחמירות על המשתמטים. עד כה יצאו כ-20,000 צווים שהניבו מספר מועט של עשרות מתגייסים בלבד. זה לא מספיק. צווי גיוס ללא אכיפה אפקטיבית הם כמו צ'ק ללא כיסוי - הצהרה ריקה מתוכן שרק מעמיקה את הפגיעה בשוויון ובחוסנה של החברה הישראלית".