סערת מינוי סגנית היועמ"ש, הכספים המעוכבים – והעימות החריף בין המפכ"ל לבן גביר | מאחורי קרב השליטה בצמרת המשטרה

הסכסוך המתמשך בין השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לבין מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי, הפך בימים האחרונים לעימות גלוי שמאיים לשתק את הפיקוד הבכיר במשטרה. על פניו, הוויכוח נראה כמו מחלוקת משפטית-פרוצדורלית על השאלה אם מותר למנות מפקדים בכירים ערב בחירות. אולם מאחורי הקלעים מתנהל מאבק כוח יצרי ורחב בהרבה: כוונת המפכ"ל למנות את נצ"מ תמר ליברטי לסגנית היועץ המשפטי למשטרה, סבב מתוכנן של 11 תתי-ניצבים ו-130 סגני ניצבים וניצבי משנה, והאשמות חריפות מצד בכירי המשטרה על כך שהשר מנסה להכתיב מינויים פוליטיים ומעכב במכוון מאות מיליוני שקלים הנחוצים לפעילות השוטפת של השטח.

המחלוקת על המינויים

• סבב המינויים הנוכחי במשטרה כולל בסך הכול כ-140 תפקידים קריטיים המשפיעים ישירות על תפקוד הארגון, ובהם שיבוץ מחדש של 11 תתי-ניצבים ו-130 סגני ניצבים וניצבי משנה.
• המפכ"ל החליט שלא לעצור את הדיונים והשלים את הסבב הראשון כמתוכנן, ובמסגרתו מונו כ-12 קצינים לתפקידי תת-ניצב, כאשר נציגו הבכיר של השר, משה בכר, נכח והשתתף בדיונים עצמם.
• בעיצומם של דיוני המפכ"ל, פרסם בן גביר הודעה רשמית שבה ביטל את שיחות המינויים וסירב לאשר את הקצינים, בנימוק כי "יהיה זה מן הדין, הצדק והיושר להמתין לשר הבא, ואז לקיים סבב מינויים".
• בסביבתו של המפכ"ל הגיבו בחריפות להודעת השר והבהירו כי המינויים ממתינים כעת לחתימתו: "הליך המינויים היה מקצועי וענייני. כל מועמד נבחן לגופו, אין כאן 'חבר מביא חבר'. אנו מצפים שהשר יחתום על המינויים, אלא אם יימצא פגם בנוהל או בחוק. אם לא יחתום, נשב עם היועץ המשפטי ונבחן כיצד לפעול".
• גורם בכיר במשטרה הציב קו אדום מול ניסיונות ההתערבות בשיחה עם N12: "המפכ"ל לא יאפשר לאיש להכתיב לו שמות. אף אדם שאינו ראוי לא ימונה לתפקיד פיקודי כל עוד הוא מכהן. מי שהדבר אינו מתאים לו יכול להמתין לסיום הקדנציה – או לפעול בדרך אחרת".

סערת נצ"מ ליברטי ובחינת המינוי לדוברות המשטרה

• מאחורי הנימוק הפורמלי של תקופת בחירות, גורם בכיר בלשכת השר טען כי המקור האמיתי לפיצוץ הוא החלטת המפכ"ל למנות את נצ"מ תמר ליברטי לתפקיד סגנית היועץ המשפטי של המשטרה, לצד מחלוקות על זהות ראש מחלקת התביעות.
• בן גביר התנגד בחריפות למהלך וטען כי מדובר למעשה במינוי מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בטענה שליברטי היא "אשת אמונה".
• בצמרת המשטרה דחו את טענות השר בביטול מוחלט: "זו הבדיחה הגדולה ביותר ששמעתי. ליברטי מונתה כשעה וחצי לאחר שהמכתב של השר כבר נשלח, ולכן אין בין הדברים שום קשר. המפכ"ל הבהיר לשר בזמן אמת כי סבב המינויים יימשך, והדיון כולו תואם מראש עמו".
• בכירי הארגון הסבירו כי ליברטי היא קצינה ויועצת משפטית ותיקה ומנוסה, שמילאה את מקום היועמ"ש המשטרתי בתקופה רגישה ומורכבת שהייתה רוויית עתירות לבג"ץ; היא יצאה ללימודים במכללה לביטחון לאומי, וכעת עם סיומם נקבע כי תשוב לתפקיד סגנית היועמ"ש.
• במקביל למחלוקת המשפטית, נבחן בימים אלה גם מינוי ראש חטיבת הדוברות במשטרה: המפכ"ל עדיין שוקל האם למנות מועמד מתוך שורות הארגון או מבחוץ, כאשר שמו של אלי לוי נבחן לצד מועמדים נוספים מתחום התקשורת, אך הובהר כי המפכ"ל מעולם לא נפגש עמו בנושא.

הוויכוח המשפטי: האם מותר למנות קצינים בתקופת בחירות?

• בן גביר ביסס את החלטתו על הטענה כי התריע מראש על תקופת הבחירות הקרבה,, וטען כי ערב כניסתו לתפקיד דרש בעצמו מהיועמ"שית לעצור מינויים שקידמו השר דאז עמר בר-לב והמפכ"ל לשעבר קובי שבתאי.
• לשכת השר הבהירה באופן רשמי: "לא יהיו מינויים לפני הבחירות – למעט מקרים חריגים. אישורי מקרים חריגים יידונו באופן פרטני על ידי השר, לאחר הצגת נימוקים על ידי המפכ"ל. כל יתר המינויים יידונו בחפץ לב לאחר הבחירות".
• מנגד, בלשכת המפכ"ל דוחים לחלוטין את הפרשנות הגורפת של השר: "ההגבלות נוגעות בעיקר למינוי ניצבים. המשטרה אינה יכולה להתנהל ללא מפקדים". המפכ"ל מתכוון להיפגש בקרוב עם היועמ"שית כדי לבקש אישור מיוחד לשני מינויים בלבד בדרגת ניצב – בהם מפקד חדש לאגף התנועה.

משרד המשפטים מתערב: בדיקת מעורבות פוליטית פסולה של השר

• בעקבות הודעת השר, שיגר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, מכתב רשמי ליועץ המשפטי של המשטרה, ניצב עירן נהון, בנושא מינוי קצינים בכירים בתקופת הבחירות.
• לימון הזכיר את פסיקות בג"ץ, שקבעו כי קידום קצינים בכירים ורגישים בדרגת סגן-ניצב ומעלה ייעשה אך ורק לפי המלצת סגל הפיקוד הכללי (ספ"כ) ותוך מתן הודעה מוקדמת של שבעה ימים ליועמ"שית כדי שתוכל לחוות את דעתה, וכי על מינויי ניצבים חלה חובה זהה המונעת מהשר לקבל החלטה בטרם חלפו שבעה ימים.
• לימון הדגיש כי בצד כללים אלה קיימת חובת איפוק וריסון בתקופת בחירות, והורה כי כל המלצת מינוי שתועבר ליועמ"שית תלווה בחוות דעת משפטית פרטנית.
• במסגרת חוות הדעת, דרש המשנה ליועמ"שית לבחון ישירות "את שאלת קיומה של מעורבות פוליטית – ישירה או עקיפה, של השר בהליכי המינויים הנדונים, לרבות עובר לגיבוש המלצות הספ"כ ובכלל זאת הנסיבות שהובילו להודעת השר לביטחון לאומי מהיום בעניין המינויים".
• בנוסף, דרש לימון לבחון שיקולים של דחיפות וחיוניות המינויים פחות מחודשיים לפני הבחירות, והסביר כי הבדיקה הכרחית "נוכח המשקל הנכבד אשר ניתן בפסיקה ובהנחיית היועצת למעורבות פוליטית במינויים... וכן בשים לב להתבטאויות מפורשות של השר לביטחון לאומי מהן עולה מידת מעורבותו במינויים לתפקידים בכירים במשטרת ישראל".

נשק התקציבים: מאות מיליונים מעוכבים

• במקביל לבלימת המינויים, העימות הסלים למישור הכלכלי: במשטרה חושפים כי כ-400 מיליון שקלים שיועדו לארגון מעוכבים במשרד לביטחון לאומי מאז חודש מרץ, בעוד דיווחים הצביעו על כך שבן גביר הורה להקפיא כ-300 מיליון שקלים מתוכם כצעד של החרפת העימות.
• בכירי המשטרה מבהירים כי מדובר בכספים ששייכים בלעדית לתפקוד המשטרה ולא במשאבים פוליטיים של המשרד: "זה כסף של המשטרה, לא של המשרד, ואנחנו לא נוותר עליו. אם הכסף לא יועבר – נפנה לראש הממשלה, לתקשורת ובמידת הצורך גם לבג"ץ".
• בצמרת הארגון מצביעים על נזק ממשי ויום יומי לפעילות המבצעית: תחנות משטרה נאלצו להפסיק עבודות שיפוץ חיוניות, וצי הרכב של המשטרה נמצא במצב תחזוקתי קשה.
• בסביבת המפכ"ל הדגישו כי התקציב המעוכב מיועד ישירות לצרכים המבצעיים הדחופים ביותר: "בהנחיית המפכ"ל, הכסף מיועד בעיקר לרכישת ניידות משטרה וכלי רכב ליחידות היס"מ ולחיזוק התחנות. המפכ"ל אינו משפץ את לשכתו – הכול מיועד לשטח".

ההכרעה בפתח: הרמת כוסית חגיגית או עתירות לבג"ץ

• המתיחות הנוכחית מזכירה את העימות שפרץ בין השניים בדיוק לפני שנה, במהלך טקס ראש השנה של המשטרה, אז סירב בן גביר לחתום על הענקת דרגות לקצינים שאושרו בצמרת הארגון (עימות שהוכחש אז כלפי חוץ בטקס עצמו).
• נכון לעכשיו, בלשכת המפכ"ל מקווים כי השר יחתום על המינויים עד לטקס הרמת הכוסית ביום רביעי הקרוב, מועד שבו תוכנן להכריז על המינויים באופן רשמי.
• אם השר יתמיד בסירובו, ההכרעה צפויה לעבור למגרש המשפטי: כמה מהקצינים שנבחרו בסבב כבר הבהירו כי הם בוחנים ברצינות עתירה ישירה לבג"ץ נגד השר, בטענה לשיקולים זרים ולפגיעה בלתי מידתית ובשדרת הפיקוד של הארגון.