שרת הפנים של בריטניה: אלפי מבקשי מקלט יגורשו בהליך מזורז

החדשות בקצרה:

• שרת הפנים של בריטניה מקדמת תוכנית לגירוש מהיר של אלפי מבקשי מקלט.
• הגירוש יתבצע מיד לאחר דחיית הבקשה הראשונית ולפני שיתאפשר להגיש ערעור במדינה.
• המהלך נועד להקל על העומס של יותר מ-100 אלף ערעורים הממתינים לטיפול, מצב שמביא לשהייה של רבים במלונות על חשבון המדינה.
• עיקר המדיניות: גירוש מיידי ל-25 מדינות שהוגדרו על ידי הממשלה כבטוחות.
• חברי פרלמנט ממפלגת השלטון מתנגדים למהלך וטוענים כי הוא פוגע בזכויות אדם.
• למה זה חשוב: הממשלה מנסה להתמודד עם משבר הגירה חסר תקדים, אל מול לחצים פוליטיים אדירים מימין ומשמאל.

שרת הפנים של בריטניה שבאנה מחמוד מקדמת שורה של צעדים נרחבים להקשחת מדיניות ההגירה, ובראשם תוכנית לגרש אלפי מבקשי מקלט ועבריינים זרים מהממלכה במהירות רבה יותר מבעבר, כך דווח אמש (ראשון) בטלגרף. המהלך כבר מעורר ביקורת חריפה בתוך מפלגת השלטון עצמה, הלייבור.

לפי התוכנית, הרשויות יפעלו להוציא מהמדינה מבקשי מקלט מיד לאחר דחיית בקשתם הראשונית, עוד לפני שיוכלו להגיש ערעור ולהשתמש בחוקי זכויות אדם כדי לעכב את הגירוש. הערעור, אם יוגש, יתבצע רק לאחר חזרתם למדינת המוצא. המדיניות נשענת על חוקים שנחקקו בתקופת ממשלת טוני בלייר, שמאפשרים גירוש מוקדם כל עוד לא נשקפת למגורש סכנה חמורה ובלתי הפיכה במדינתו.

בממשלה אומרים כי בכוונתם להאיץ מאוד את קצב הגירושים, בין היתר כדי להתמודד עם עומס חסר תקדים של יותר מ-100 אלף ערעורים מצד מבקשי מקלט שנדחו, אך ממשיכים לשהות בממלכה. רבים מהם שוהים כיום בבתי מלון במימון ציבורי בעלות של מיליוני ליש"ט. לצורך כך זוהו 25 מדינות שמוגדרות "בטוחות", בהן הודו, ברזיל, ניגריה, קניה, גאנה, אלבניה ואוקראינה, שאליהן ניתן לגרש באופן מיידי את מי שבקשתו נדחתה.

לפי נתוני משרד הפנים, בשנה האחרונה היו יותר מ-14 אלף מבקשי מקלט ועבריינים זרים מהמדינות הללו. במקביל, מספר הערעורים כמעט הוכפל בתוך שנה והגיע ליותר מ-100 אלף, מה שמאפשר למבקשים להמשיך לשהות בבריטניה ולקבל מימון ציבורי לדיור ולמחיה.

שר במשרד הפנים, אלכס נוריס, אמר כי מדובר בגישה "נחושה אך הוגנת", והדגיש כי אין הצדקה לכך שמשלמי המיסים יממנו אנשים שבקשותיהם נדחו, כולל עבריינים חמורים. לדבריו, הגברת הגירושים נועדה "להחזיר שליטה וסדר לגבולות".

עם זאת, המהלך נתקל בהתנגדות גוברת בתוך הלייבור. עשרות חברי פרלמנט מהמפלגה מאיימים להוביל מהלך פרלמנטרי שיחשוף את הקרע הפנימי, כולל ניסיון לכפות הצבעה סמלית נגד הרפורמות. חלקם מבקרים לא רק את הגירושים אלא גם צעדים נוספים של שרת הפנים מחמוד, כמו הכוונה להאריך את משך הזמן הנדרש לקבלת תושבות קבע מחמש לעשר שנים, מהלך שיחול גם על עובדים זרים ופליטים כחוק.

אנג׳לה ריינר, שנחשבת לדמות בולטת באגף השמאלי של המפלגה ומסומנת כמועמדת להנהיג את המפלגה ואולי את המדינה כולה, תקפה את התוכנית ואמרה כי היא "לא בריטית" וכי היא פוגעת במשפחות עובדות. גם חברי פרלמנט נוספים טוענים כי מדובר בהפרת הבטחות כלפי מהגרים שכבר הגיעו לבריטניה, וכי הארכת תקופת ההמתנה לתושבות קבע עלולה להרתיע עובדים מיומנים ולפגוע בכלכלה.

ביקורת נוספת מגיעה מארגוני זכויות אדם. נציגים במועצת הפליטים צוטטו בתקשורת הבריטית מזהירים כי מכיוון שחלק גדול מהערעורים מתקבלים בסופו של דבר, גירוש מוקדם עלול להחזיר אנשים למצבים מסוכנים. לפי הטענה, הבעיה המרכזית היא איכות קבלת ההחלטות הראשוניות, ושיפור שלה עשוי לצמצם את מספר הערעורים והעלויות.

גם מבחינה כלכלית מתנהל ויכוח. בעוד מחמוד טוענת כי הרפורמות יחסכו עלויות של כ-10 מיליארד לשי"ט, מסמך פנימי של מכון מחקר פרוגרסיבי המקורב להנהגת הלייבור ופורסם בפוליטיקו מערער על החישוב ומזהיר כי ייתכן שדווקא הצעדים האלה יעלו לקופת המדינה מיליארדים נוספים בטווח הארוך.

למרות הביקורת, בממשלה מתעקשים כי מדובר בצעדים הכרחיים כדי להשיב את אמון הציבור במערכת ההגירה ולהתמודד עם העלייה בהיקפי ההגירה בשנים האחרונות. אולם ככל שהלחץ מבית גובר, גובר גם הסיכוי לעימות פוליטי חריף בתוך מפלגת הלייבור סביב אחת הסוגיות הרגישות ביותר בזירה הבריטית.

המהלכים של מפלגת הלייבור מגיעים על רקע מתקפות פוליטיות שסופגת הממשלה מימין – הן על ידי השמרנים, ובעיקר על ידי נייג'ל פראג' ממפלגת "הרפורמה", שהפך בחודשים האחרונים לכוכב המרכזי של הפוליטיקה בממלכה. כל המהלכים של ממשלת בריטניה ייקבעו בהתאם לניהול סך הלחצים הפוליטיים - הן משמאל מתוך המפלגה והן מימין מחוצה לה.