טראמפ ניסה להרגיע, ענקית הנשק מזהירה: יידרשו שנים למלא את המחסנים

המלחמה עם איראן חשפה עד כמה נשחקו מאגרי הטילים המדויקים ארוכי-הטווח של ארצות הברית, וכעת גם בתעשייה הביטחונית מבהירים: הדרך לחידוש המלאים תהיה ארוכה. מנכ"ל ענקית הנשק הגרמנית ריינמטאל, ארמין פפרגר, אמר בסוף השבוע כי גם לאחר תחילת הייצור המשותף של טילי הקרקע-קרקע ATACMS עם לוקהיד מרטין, יחלפו שנים עד שניתן יהיה להשלים את החוסרים.

דבריו של פפרגר מגיעים על רקע הדיווח ברויטרס שלפיו צבא ארה"ב כילה חלק גדול ממלאי טילי הדיוק ארוכי-הטווח שלו במהלך חמשת חודשי המלחמה עם איראן. לפי שניים מהגורמים ששוחחו עם סוכנות הידיעות, מדובר בעיקר בטילי הקרקע-קרקע ATACMS ובטילי התקיפה המדויקים PrSM. לפי הדיווח, השחיקה במלאים מעוררת דאגה בפנטגון באשר למוכנות הצבא למשברים ולעימותים עתידיים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ המעיט בסוף השבוע בחששות ואמר כי לארה"ב יש מלאים כמעט בלתי מוגבלים של חלק מסוגי התחמושת, אף שהודה כי המלאים של חימושים מסוימים הצטמצמו.

אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, לשעבר מפקד חיל הים, מסביר בשיחה עם N12 כי מבחינת וושינגטון, משמעות השחיקה חורגת בהרבה מהמערכה עם איראן. "כשארה"ב מסתכלת על הצבא שלה, היא מסתכלת על הגלובוס, לא רק על איראן", הוא אומר. "האתגר הכי גדול של האמריקנים הוא סין. אם הסינים יחליטו מחר לפלוש לטייוואן, יכול להיות שהאמריקנים ימצאו את עצמם במערכה עימם, ואז יש משמעות גדולה מאוד לחימושים האלה. זה אירוע שבהחלט מכניס את האמריקנים ללחץ".

למה הטילים האלה קריטיים?

טילים ארוכי-טווח ומדויקים הם מרכיב מרכזי בארסנל האמריקני, בין היתר משום שהם מאפשרים לפגוע במטרות בעומק שטח האויב מבלי לחשוף מטוסים וכוחות לסיכון מיותר. טילי ATACMS מילאו תפקיד מרכזי במלחמה באוקראינה ואפשרו לתקוף מטרות בתוך רוסיה, ואילו ה-PrSM הוא הדור החדש והמתקדם יותר שנועד להחליפם ומציע טווחים ארוכים יותר. הטיל נכנס לשימוש בצבא ארה"ב לפני כשנתיים והופעל לראשונה בשדה הקרב במבצע "שאגת הארי".

מרום מסביר כי לחימושים המדויקים ארוכי-הטווח חשיבות מיוחדת בשלבים הראשונים של מערכה, כשמערכי ההגנה האווירית של האויב עדיין פעילים. בשלב הזה ניתן להשתמש בטילי Stand-off – המשוגרים ממרחק ומאפשרים לתקוף מבלי להכניס את המטוסים עמוק לתוך האזור המאוים. רק לאחר פגיעה במערכי הנ"מ ניתן להכניס מטוסים באופן נרחב יותר ולהשתמש גם בחימושים זולים יותר. אלא שטילי ה-Stand-off יקרים, ולכן גם המלאים שלהם מוגבלים.

אם המלחמה תתחדש כשהמלאים כבר נשחקו, הוא מעריך, ארה"ב "תיאלץ לבצע יותר תקיפות של מטוסים מהאוויר". לדבריו, "זה מגדיל את רמת הסיכון לנפילת מטוסים. אין להם ברירה, כי הם לא יוכלו לעשות את זה עם הטילים המדויקים. המלאים שלהם הולכים ונשחקים – והם מסתכלים על כל העולם".

גם החלופות נשחקות

לארה"ב יש גם יכולות תקיפה ארוכות-טווח מהים. אחת המרכזיות שבהן היא טיל השיוט טומהוק, שניתן לשגר מספינות ומצוללות. אלא שלפי אחד המקורות ששוחחו עם רויטרס, גם המלאי הזה נשחק משמעותית במלחמה עם איראן – ארה"ב כילתה מעט פחות ממחצית ממלאי הטומהוק העולמי שלה מאז תחילת הלחימה. רויטרס לא הצליחה לאמת את הנתון באופן עצמאי.

ל-ATACMS ול-PrSM יש יתרון אחר: הם מעניקים לצבא היבשה האמריקני יכולת לתקוף במהירות ובדיוק מטרות בעומק האויב, מבלי להסתמך על מטוסי קרב או על כלי שיט. אלא שליכולת הזו יש גם מגבלה – הטילים משוגרים מהקרקע, ולכן יש להציב את המשגרים במדינה שנמצאת בטווח מהמטרה.

"רוב מדינות האזור, אחרי שראו מה קרה עם איראן, לא רוצות לתת לאמריקנים לפעול משטחן", אומר מרום. לדבריו, חלק מהטילים הקרקעיים שוגרו מכווית, אך לאחר הפגיעות במדינות האזור נכונותן לאפשר פעילות כזו עלולה להצטמצם.

כאן טמון אחד היתרונות המרכזיים של הטומהוק: השיגור מספינות ומצוללות מאפשר לארה"ב לתקוף ממרחק גדול מבלי להיות תלויה בהצבת משגרים קרקעיים במדינות האזור. "הפתרון האמריקני לאורך השנים הוא מטוסים שמסוגלים לטוס בכל רחבי העולם וטילים ארוכי-טווח שמשוגרים מאוניות – שזה בעיקר הטומהוקים", מסביר מרום. "החלופות שמשוגרות מהיבשה לא תמיד מתאימות לזירה ולמלחמה שלהם".

"כסף לא יפתור את הבעיה"

בחודש שעבר חתמו ריינמטאל ולוקהיד מרטין על מזכר הבנות לייצור משותף של ATACMS בגרמניה. הקמת מתקני הייצור צפויה להתחיל רק בשנה הבאה. "תהיה יכולת מספקת לחדש את מאגרי הנשק של צבא ארה"ב", אמר פפרגר לרויטרס, אך הבהיר: "זה לא יקרה בתוך שנתיים. זה ייקח הרבה יותר זמן".

גם מרום מדגיש כי הזרמת כסף אינה מספיקה: הרחבת הייצור דורשת הקמת קווים, גיוס עובדים והרחבת התשתית התעשייתית. "זה תהליך ארוך, זה לא תהליך של יום או יומיים. כסף לא יפתור את הבעיה".

"העניין הזה צריך לעבור תחקיר"

לדברי מרום, השחיקה תחייב את ארה"ב לבחון מחדש את ההנחות שעל בסיסן נקבעו המלאים. "המעצמה הגדולה הזו תצטרך לשאול את עצמה הרבה מאוד שאלות. הם בסך הכול נלחמים נגד איראן – מה יקרה מחר בבוקר כשיצטרכו להילחם נגד סין, אם היא תחליט לפלוש לטייוואן? זו מלחמה אחרת לגמרי".

"העניין הזה צריך לעבור תחקיר", הוא מוסיף. "מישהו בנה פעם את המספרים האלה. האם המספרים האלה היו נכונים? לאיזו מערכה הם היו נכונים? ולמה בכלל הגיעו למספרים האלה?". הלקח רלוונטי, לדבריו, גם לישראל. "גם לישראל יש בעיות מיירטים קשות מאוד. לגבי טילי חץ, יש לנו פחות ממה שהיינו רוצים וכושר הייצור מאוד נמוך".